האם מותר בשבת לקרוא לאור מנורת לילה או לאור הנרות?

שאל השואל ואמר שדרכו להשקיםקום בליל שבת מוקדם מאוד אבל אז הוא אומר כבר החשמל כווה בגלל שעון שבת אבל יש בפעמים שעדיין הנרות דולקים מה שהדליקו נרות לכבוד שבת או יש לו מיטה ולידה יש נורה קטנה, מה שנקרא נורת לילה, תקע בשקע, נורה קטנה. האם מותר לו לקרוא לאור נרות כאלה או לא? ובכן, אם הנרות של שבת הם פתילות בתוך שמן, אסור לו לקרוא לאורן אפילו היו גבוהות למדאי ואילו אם הנרות הם נרות שעווה אזי באנו למחלוקת אם מותר או אסור מן הראוי להחמיר וביחס לנר חשמלי שנקרא נורת לילה מותר לקרוא לאורו. אין בזה שום איסור. כדי להבין את ההלכה אנחנו צריכים לזכור ש אמרו חז"ל גזרה אין פולין לאור הנר. כך אומר רבנו בפרק 50 מלכות שבת הלכה יד. ולא קורין לאור הנר. ואפילו גבוה שתי קומות ואפילו 10ה בתים זה על גב והנר בעליונה לא יקרא ולא יפל לאורו בתחתונה שמה ישכח ויתהא ואם היו שניים קוראים בעניין אחד מותר לקרות לפני לפני הנר שכל אחד מהן מזכיר חברו אם שכח אבל לא בשני עניינות שכל אחד מהן טרוד בעניינו. התינוקות קוראים לפני רבן לאור הנר מפני שהרב משמרן. על כל פנים אנו רואים שיש גזירה של חכמים שלא יקרא לאור הנר. גזירה שמה יתה. גזרה שמה יתה. והגמרא מספרת במסכת שבת על רבי ישמעאל שאמר אני אקרא ולא אתה אני אקרא ואני לא אני לא חושב שמה אני אתה יש אומרים שהוא קרא ושג והא ויש אומרים שכמעט הוא התה אז הוא אמר צדקו חבריי כי הוא יצא נגד גזירה והוא חשב שאם שאין מקום לגזירה או על כל פנים ניתן להקל כשאדם בטוח שהוא לא יתה. אבל עכשיו ברור שלאור מה שקרה לו הוא רואה שהם צודקים. אז הוא אמר כשיבנה בית המקדש אתן קורבן חטת שמנה. ביטוי כזה מוכיח שהוא שגט ואז הוא כבר עשה מלאכה. ומשום כך אמר יתן קורבן חטאת כי על של גזירה. אם עוברים על גזירה לא מביאים קורבן חטאת אלא חייבים מכת מרדות או כזה דבר. אבל לא קורבן חט. בין כך ובין כך אנו רואים שיש איסור לקרוא לא לאור הנר גזרה שמייתה ואפילו באמת הנר גבוה כמה קומות ש לא יאמר האדם שבגל שזה קבוע זה לא יקרה. לא חילקו חכמים בגזירה. כשגוזרים חכמים גזירה אז לא מחלקים באותה גזרה. אומר מורי בערה לד ונראה ברור כמו שכתבו הפוסקים דמה שלא חילקו חכמים בגזירתם ואפילו גבוה כמה קומות ואפילו בתוך הספקלריה כלשון ירושלמי הוא דווקא בנר שיש בו מושג ההטיה כלומר פעולה קלה כהטיית השמן לצד הפטירה אשר עלול להיות נדמה לאדם שהיא פעולה של מה בכך בה גזרו חז"ל אבל מה שאין שייך בו הטיה כגון אור החשמל בימינו נראה שמותר ליחיד לקרוא לא אורו ואין לחשוש שמה ידליק עוד מנורה זה לאחשו חז"ל ואין לנו להוסיף גזרות מדעתנו אוכן מורי אומר אף על פי שיש לנו כלל שחכמי ישראל לא מחלקים בגזירה הנמלא כשאנחנו מדברים על אותן נסיבות שבהן גזרו ומה הם הנסיבות קטילה בשם ששייך עניין של הטייה. אבל אה אם מדובר בנר חשמל שבכלל בכלל זה לא קשור להתות הרי יש מתירים לטלטל נורת לילה אם היא עם כבל ויש תקע בשקע והוא רוצה לקרב את הנורה על ידו מותר כשהיא דולקת כי אין בתזוזה שלה שום השפעה על החשמל להיות י יותר חזק, יותר פחות חזק הוא קבוע ועומד. ולכן נר חשמל אומר מורי הוא בכלל לא שייך בגזירה שנוכל להגיד לא חילקו בגזירה ולכן הוא אומר מותר ואין לומר שמה הוא ידליק עוד נר אחר. באמת כמו מורי כך רבים לא חששו לעניין הזה לקרוא לאור נר חשמלי הנה בשמירת שבת כהלכתה פרק 13 הלכה סעיף לב מותר לקרוא בשבת וביום טוב לאורה של מנורה חשמלית שיש בה דרגות שונות של עוצמת האור ואין חוששים שמח ישני העוצמה וטוב יעשה אם יכסה את המתג מבעוד יום שמירת שבת כל חתה מחדש חידוש כפול לא מבעיה שמותר לקרוא לאור נורת חשמל, כמו שמורי אמר שזה בכלל בכלל לא נכלל בגזירה, אלא אפילו אם מדובר בסוג של נורת חשמל שיש לה כפתורים אשר יכולים להגביר את העוצמה או להנמיך את העוצמה של האור, גם בזה אומר שמירת שבת לחטה שאין מקום לאסור והוא בן היתר מביא את אגרות משה אור החיים חלק א' סימן צג אשר בדיני איסור השיית תבשילים בקירה ובתנור דן בעניין הקיריים של גז בימינו תנורי חשמל בימינו ואמר שאף על פי שיש לנו תנורים הם כפתורים אינם דומים כלל ועיקר למה שגזרו חכמים באיסור השיית תבשילים ותנורים ובקירות למרות שלכאורה לא זה מקור החילוק בדיוק אבל הוא מחלק ואומר זה אינו דומה מורי אומר דבר חזק יותר שאומר שבקירה ובתנור בעניין גזרה שמה יחטא בגחלים מדובר שם שהגחלים נהיות יותר ויותר עוממות והולכות לקווה בנסיבות שיש לו חשש שמה יקווה שם גזרו שמה יחטא אבל אצלנו בתנורי גז בתנורי חשמל שהחשמל בגז קבוע ועומד באותה עוצמה אז לא גזרו גזירה שמה יתן את הכפתורים לעצים יותר רק שיש חשש שהוא הנה אותו זה הולך לכבות ועדיין התבשיל לא התבשר כל צורקו או כפי שהוא רוצה וזה חששוב בזה גזרו בסברה הזו של מורי זה יותר חזק כדי להסביר את ההבדל בין המציאות המודרנית למציאות שהייתה בימי המשנה בתלמוד בין כך ובין כך נחזור לענייני שביחס לקריאה לאור נר חשמל לא מתבעיה שוודאי וודאי שמותר לקרוא לאור נורת חשמל בשקח שהם בכלל בכלל אין לה כפתורי שינוי עוצמות אור שוודאי ודאי מותר ולא חושבים שמה ידליק עוד נורה לכו לא חיישנן הם לא היו בכלל בגזירה אלא אפילו אם יש שינוי כפתורים ושינוי עוצמות אומר שמירת שבת כלחטה שמותר ולא גזרו רק רצוי שיש עיר פתק שכתוב ליד הכפתורים שבת זהירות לא להתותכורת זה יפה זה המלצה טובה ואין סיבה שלא שאלנו מה בנוגע לנר שעווה האם בנר שעווה מותר לקרוא לאורו או לא בשולחן ערוך סימן רעה סעיף א' נאמר אין פולין ואין קוראין בספר לאור הנר ואני מדלג ומטעם זה יש לאסור אפילו בעששית או קבוע בחורש בכותל וכן בנר של שעווה כלומר מרן השולחן ערוך אומר וכן בנר של שעווה שאסור לקרוא לאורו באמת נר של שעווה מאוד קשה לבוא לומר שהוא יתה מתי עניין של ההתיה משפיע. אם למשל יש לנו כערית של שמן ופתילה וכבר השמן מועט מאוד ולכן האור של ה של הפתילה הלהבה מאוד נמוכה. ואז כשהוא מזיז מטה את הקערית והשמן מתרכז כל כולו למכורניקת הפתילה אז העוצמה מתרבה. אבל אבל כשמדובר בנר של שעווה, מה כבר ניתן לבוא לומר שאם יתה קצת את הנר אז אולי השעבה המאומסת תעצים את את הפתילה רחוק קשה מאוד אבל סוף סוף מרן פסק ואמר וין בנר של שעווה לעומת זאת במשנה ברורה נאמר ככה וכן בנר של שעווה בסעיף קטן ג כ הרשע דבזנם גזרו שלא לקרות לפניה ואפתו קרוך על הפתילה כאין נרות של שעווה וחרב שלנו ולא שייך שמה יתהאף על פי כן יש לחשוש שמה ימחוט כלומר נכון אין חשש שמה יתהא יש חשש שמה ימחוט ויוציא את הפתחמית שיש בפתילה כדי שהאור יהיה צלול יותר זאת אומרת הרחיבו את הגזירה שם היתה לשם הימחות כך לפי מרן שעשר בנ של שעווה אבל בסעיף קטן ד אומר המשנה ברורה והבית חדש בשם רשל רבנו שלמה לוריה כתבנהגו להקל לבדוק כלים וציצית ולקרות אצל נר שעווה והוא הדין אצל נר של חלב והטעם לבזה לא שייך שמה יתה רק שמה ימחות כלומר הם באו ואמרו מה אתה שווה בין שם היתלשם הימחות ושנית הם לשיטתם הם אומרים בכיבוי הם מלאכה שאינה צריכה לגופה ולא הביא איסורה דאורייתא אז מה אתה כבר מחמיר אומרים למרן השעך אתה רואה אתה פסקת שכיבוי זה מלאכה שאינה צריכה לגופה זה מלאכה שאין צריך לגופה לפי שיטת השחרו פטור עליה אסור אבל פטור עליה לכן הבח בשם הרשל מתיר לקרוא לאורנר שעווה שבזה לא שך גזירה ב אמת אנחנו נשארים קצת בצורך עיון. למה? כיוון שלפי רבנו מלאכה שאינה צריכה לגופה חייבים עליה ועל כיבוי נר חייבים. ולכן נכון מאוד שנר שעווה זה לא בדיוק כמו פתילה רגילה וזה לא בדיוק שמיטה אלא שמחות וכולי. אבל העובדה שיש פתילה שהיא עונקת מתוך נוזל מומס זה מקטלג אותה עם מה שנקרא נר של שבת שגזרו עליו גזירה ולא חילקו לא חילקו בגזירה בזה בחיי גבנה ניתן להגיד שלא חילקו בגזירה לכן לאור נר של שעווה הנטייה שלי היא לאסור להיות מבין עוסרים כמו מרן אבל במיוחד שאנחנו לפי רבנו אומרים שמלאכה שנה צריכה לגופה שהיא איסור דאורייתא אבל א, הפוסקים אומרים, אם יש לי נר חשמל ונר שעווה, מותר לי לקרוא לאור הנר, לאור הנר לא זו בלבד, אלא מאוד יכול להיות אפילו לא נר שעבה, אלא נרות פתירות בשמן. כגון, נתן דוגמה כמה אדם או רוצה ללמוד ויש לו בבית לידו היכן שש יש לו מדלקת נרות, שמן עם פתילה דולקות ויש לו א איך קוראים נרות חשמל מהירות והוא קורא את הפורשו האם יאסר בגלל הפתילות דומה שלא מאחר והשפעתן הפסיד הפסיד ועיקר העיקרים זה נור חשמל והנרות ההם הופכות להיות להוד ולתפארת ולא יותר אפילו מסתיות משהו היום בגלל ההוד והתפארת והקדושה שמיחסים להם אז נראה שאין איסור אבל אם באמת הוא קם בלילה ויש לו נרות כאלה דולקות ויש לו נורת לילה מלחסיסה כזו עמומה שלה והוא קורא לאור הנר הזה נורת לילה אבל לא רחוק ממנו הנרות האלה שיש להם השפעה על האור כיוון שיש להם השפעה על האור עדיין הם בכלל הגזירה לא מחמת הנר חשמל אלא מחמת הנרות של שמן ופתילה רבי חני בןש