האם מותר בשבת לקרוא לאור מנורת לילה או לאור הנרות?

נושא מרכזי: גזירת חז"ל שלא לקרוא לאור הנר בשבת ("שמה יתה")

הקטע פותח בשאלה האם מותר לקרוא לאור נרות שבת דולקים או לאור "נורת לילה" חשמלית. מיד מוצגת הגמרא האוסרת קריאה לאור נר בשבת:

"אמרו חז"ל גזרה אין פולין לאור הנר. כך אומר רבנו בפרק 50 מלכות שבת הלכה יד. ולא קורין לאור הנר. ואפילו גבוה שתי קומות ואפילו 10ה בתים זה על גב והנר בעליונה לא יקרא ולא יפל לאורו בתחתונה שמה ישכח ויתה."

הטעם לגזירה הוא "שמה יתה" - מחשש שמא ישכח האדם ויתקן את הנר (יטה אותו, יוסיף שמן, יסדר את הפתילה) כדי לשפר את האור, ובכך יעבור על איסור מלאכה בשבת. הגזירה חלה אפילו אם הנר ממוקם במקום גבוה ואין נגיעה ישירה אליו, שכן חכמים לא חילקו בגזירה.

"כשגוזרים חכמים גזירה אז לא מחלקים באותה גזרה."

נרות שמן ופתילה:

ביחס לנרות שבת רגילים, העשויים פתילות בתוך שמן, קיימת הסכמה מוחלטת שאסור לקרוא לאורם, אפילו אם האור חזק.

"ובכן, אם הנרות של שבת הם פתילות בתוך שמן, אסור לו לקרוא לאורן אפילו היו גבוהות למדאי"

נרות שעווה:

בנוגע לנרות שעווה, קיימת מחלוקת בין הפוסקים. מרן השולחן ערוך אוסר גם קריאה לאור נר שעווה:

"מרן השולחן ערוך אומר וכן בנר של שעווה שאסור לקרוא לאורו"

המשנה ברורה מסביר את טעם האיסור בנר שעווה בחשש שמא "ימחוט" - יוציא את הפתילה כדי שהאור יהיה צלול יותר, ומרחיב בכך את הגזירה מ"שמה יתה" ל"שמה ימחוט".

"נכון אין חשש שמה יתהא יש חשש שמה ימחוט ויוציא את הפתחמית שיש בפתילה כדי שהאור יהיה צלול יותר זאת אומרת הרחיבו את הגזירה שם היתה לשם הימחות"

לעומת זאת, הבית חדש בשם הרש"ל (רבנו שלמה לוריא) נוהג להקל ומתיר לקרוא לאור נר שעווה, וכן נר של חלב, מכיוון שאין חשש שיטה את הנר, אלא רק חשש שמא ימחוט, ולשיטתו כיבוי (פעולה אפשרית כתוצאה ממחיטה) הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה ואין איסורה דאורייתא.

הדובר עצמו נוטה להחמיר ולאסור קריאה לאור נר שעווה, משום שלפי שיטתו "מלאכה שאינה צריכה לגופה" היא איסור דאורייתא, ובנר שעווה יש פתילה הטבולה בחומר דליק מומס, מה שמקביל לנר שמן ופתילה שעליו חלה הגזירה ללא חילוק.

נורת לילה חשמלית:

ביחס לנורת לילה חשמלית, הדעה הרווחת המובאת בקטע היא שמותר לקרוא לאורה, ואין בזה שום איסור.

"וביחס לנר חשמלי שנקרא נורת לילה מותר לקרוא לאורו. אין בזה שום איסור."

הטעם לכך הוא פשוט: בנורה חשמלית אין מושג של "הטיה" או תיקון להגברת האור באופן ישיר. עוצמת האור קבועה (אלא אם כן יש כפתור שינוי עוצמה).

"אבל מה שאין שייך בו הטיה כגון אור החשמל בימינו נראה שמותר ליחיד לקרוא לא אורו ואין לחשוש שמה ידליק עוד מנורה זה לאחשו חז"ל ואין לנו להוסיף גזרות מדעתנו"

אף על פי שיש כלל שאין מחלקים בגזירה, הרי שבמקרה של נורת חשמל הנסיבות שונות לחלוטין, שכן לא קיים עניין ההטיה שבגללו נגזרה הגזירה מלכתחילה.

שמירת שבת כהלכתה אף מתיר לקרוא לאור מנורה חשמלית בעלת דרגות שונות של עוצמת אור, ואין חוששים שמא ישנה את העוצמה, אך טוב יעשה אם יכסה את המתג מבעוד יום. הוא אף מביא את דברי אגרות משה המתיר שימוש בתנורי גז וחשמל עם כפתורים בשבת, למרות הדמיון לכאורה למנגנונים שאסרו חכמים, שכן המציאות הטכנולוגית שונה.

קריאה לאור נר חשמלי בנוכחות נרות שמן ופתילה דולקים:

במקרה בו אדם רוצה ללמוד לאור נורת חשמל, אך לידו דולקים גם נרות שמן ופתילה לכבוד שבת, נראה שאין בכך איסור, כיוון שהעיקר הוא האור החשמלי, ולנרות השמן אין השפעה מעשית על הקריאה. הם הופכים להיות "להוד ולתפארת".

אולם, אם אדם קם בלילה ויש נרות שמן דולקים לא רחוק מנורת לילה עמומה שהוא קורא לאורה, ייתכן שהנרות השמן עדיין נחשבים כמשפיעים על האור הכללי, ולכן עדיין יהיה איסור לקרוא מחמתם, ולא מחמת הנר החשמלי עצמו.

לסיכום:

• קריאה לאור נרות שמן ופתילה אסורה על פי כל הדעות בשל גזירת "שמה יתה".
• קריאה לאור נר שעווה נמצאת במחלוקת, כאשר השולחן ערוך מחמיר ואוסר מחשש "שמה ימחוט", ואילו פוסקים אחרים מקילים. הדובר נוטה להחמיר.
• קריאה לאור נורת לילה חשמלית מותרת על פי כל הדעות, כיוון שאין בה את החשש של "הטיה".
• קריאה לאור נר חשמלי בנוכחות נרות שמן דולקים תלויה במידת השפעתם של נרות השמן על תאורת הקריאה. אם האור החשמלי הוא העיקרי ואין לנרות השמן השפעה משמעותית, הדבר מותר