כתובת קעקע
לק"'
שלום כבוד הרב
יש נשים המקעקעות שפתון על השפתיים שלהן כדי שתמיד ייראו עם אודם? וכן האם יהיה מותר לטשטש צלקת על הראש או בכל מקום שיש לו גנאי מזה ע"י קעקוע דמוי שיער צומח?
בכבוד רב
חכמי ישראל גזרו שלא יקרא לאור הנר שמא יטה, האם גזירה זו מתייחסת לכל מקור אור כולל נרות שעווה ואף נר חשמלי?
ומה יהיה הדין בנורה חשמלית שעוצמת האור שבה ניתנת לשינוי, האם יש לחשוש גם בנסיבות אלה?
לשיטת רבינו הפוסק שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייבים עליה, היש לחשוש לפתיל בנר שעווה הניזון מהשעווה המוצקה?
נושא מרכזי: גזירת חז"ל שלא לקרוא לאור הנר בשבת ("שמה יתה")
הקטע פותח בשאלה האם מותר לקרוא לאור נרות שבת דולקים או לאור "נורת לילה" חשמלית. מיד מוצגת הגמרא האוסרת קריאה לאור נר בשבת:
"אמרו חז"ל גזרה אין פולין לאור הנר. כך אומר רבנו בפרק 50 מלכות שבת הלכה יד. ולא קורין לאור הנר. ואפילו גבוה שתי קומות ואפילו 10ה בתים זה על גב והנר בעליונה לא יקרא ולא יפל לאורו בתחתונה שמה ישכח ויתה."
הטעם לגזירה הוא "שמה יתה" - מחשש שמא ישכח האדם ויתקן את הנר (יטה אותו, יוסיף שמן, יסדר את הפתילה) כדי לשפר את האור, ובכך יעבור על איסור מלאכה בשבת. הגזירה חלה אפילו אם הנר ממוקם במקום גבוה ואין נגיעה ישירה אליו, שכן חכמים לא חילקו בגזירה.
"כשגוזרים חכמים גזירה אז לא מחלקים באותה גזרה."
נרות שמן ופתילה:
ביחס לנרות שבת רגילים, העשויים פתילות בתוך שמן, קיימת הסכמה מוחלטת שאסור לקרוא לאורם, אפילו אם האור חזק.
"ובכן, אם הנרות של שבת הם פתילות בתוך שמן, אסור לו לקרוא לאורן אפילו היו גבוהות למדאי"
נרות שעווה:
בנוגע לנרות שעווה, קיימת מחלוקת בין הפוסקים. מרן השולחן ערוך אוסר גם קריאה לאור נר שעווה:
"מרן השולחן ערוך אומר וכן בנר של שעווה שאסור לקרוא לאורו"
המשנה ברורה מסביר את טעם האיסור בנר שעווה בחשש שמא "ימחוט" - יוציא את הפתילה כדי שהאור יהיה צלול יותר, ומרחיב בכך את הגזירה מ"שמה יתה" ל"שמה ימחוט".
"נכון אין חשש שמה יתהא יש חשש שמה ימחוט ויוציא את הפתחמית שיש בפתילה כדי שהאור יהיה צלול יותר זאת אומרת הרחיבו את הגזירה שם היתה לשם הימחות"
לעומת זאת, הבית חדש בשם הרש"ל (רבנו שלמה לוריא) נוהג להקל ומתיר לקרוא לאור נר שעווה, וכן נר של חלב, מכיוון שאין חשש שיטה את הנר, אלא רק חשש שמא ימחוט, ולשיטתו כיבוי (פעולה אפשרית כתוצאה ממחיטה) הוא מלאכה שאינה צריכה לגופה ואין איסורה דאורייתא.
הדובר עצמו נוטה להחמיר ולאסור קריאה לאור נר שעווה, משום שלפי שיטתו "מלאכה שאינה צריכה לגופה" היא איסור דאורייתא, ובנר שעווה יש פתילה הטבולה בחומר דליק מומס, מה שמקביל לנר שמן ופתילה שעליו חלה הגזירה ללא חילוק.
נורת לילה חשמלית:
ביחס לנורת לילה חשמלית, הדעה הרווחת המובאת בקטע היא שמותר לקרוא לאורה, ואין בזה שום איסור.
"וביחס לנר חשמלי שנקרא נורת לילה מותר לקרוא לאורו. אין בזה שום איסור."
הטעם לכך הוא פשוט: בנורה חשמלית אין מושג של "הטיה" או תיקון להגברת האור באופן ישיר. עוצמת האור קבועה (אלא אם כן יש כפתור שינוי עוצמה).
"אבל מה שאין שייך בו הטיה כגון אור החשמל בימינו נראה שמותר ליחיד לקרוא לא אורו ואין לחשוש שמה ידליק עוד מנורה זה לאחשו חז"ל ואין לנו להוסיף גזרות מדעתנו"
אף על פי שיש כלל שאין מחלקים בגזירה, הרי שבמקרה של נורת חשמל הנסיבות שונות לחלוטין, שכן לא קיים עניין ההטיה שבגללו נגזרה הגזירה מלכתחילה.
שמירת שבת כהלכתה אף מתיר לקרוא לאור מנורה חשמלית בעלת דרגות שונות של עוצמת אור, ואין חוששים שמא ישנה את העוצמה, אך טוב יעשה אם יכסה את המתג מבעוד יום. הוא אף מביא את דברי אגרות משה המתיר שימוש בתנורי גז וחשמל עם כפתורים בשבת, למרות הדמיון לכאורה למנגנונים שאסרו חכמים, שכן המציאות הטכנולוגית שונה.
קריאה לאור נר חשמלי בנוכחות נרות שמן ופתילה דולקים:
במקרה בו אדם רוצה ללמוד לאור נורת חשמל, אך לידו דולקים גם נרות שמן ופתילה לכבוד שבת, נראה שאין בכך איסור, כיוון שהעיקר הוא האור החשמלי, ולנרות השמן אין השפעה מעשית על הקריאה. הם הופכים להיות "להוד ולתפארת".
אולם, אם אדם קם בלילה ויש נרות שמן דולקים לא רחוק מנורת לילה עמומה שהוא קורא לאורה, ייתכן שהנרות השמן עדיין נחשבים כמשפיעים על האור הכללי, ולכן עדיין יהיה איסור לקרוא מחמתם, ולא מחמת הנר החשמלי עצמו.
לסיכום:
לק"'
שלום כבוד הרב
יש נשים המקעקעות שפתון על השפתיים שלהן כדי שתמיד ייראו עם אודם? וכן האם יהיה מותר לטשטש צלקת על הראש או בכל מקום שיש לו גנאי מזה ע"י קעקוע דמוי שיער צומח?
בכבוד רב
א. דין זה לא ברור לי לגמרי. האם רשאי אני לקדש על מיץ ענבים לדעת הרמב"ם? ומה בדבר מיץ ענבים ללא שום תוספות (אף ללא סוכר) רק שהוא מבושל (KEDEM)? ואם אחר מקדש עבורי?
ב. אין לי שום אפשרות מעשית לבנות סוכה וזאת מפאת מיקום הדירה. האם אני מחויב לנסוע לבית הורי המרוחק שעה נסיעה מביתי כדי לאכול ארוחת קבע בימות חול המועד?
לכבוד הרב רצון ערוסי רב שלומות!!!שאלתי היא בנושא מזיגת היין!יין המיוצר בבית חייב במזיגה כך למדתנו,אולם מה דינו של יין שאינו מבושל\מפוסטר המיוצר באחד היקבים כגון "כרמל מזרחי"או"גולן" וכדומה לעניין מזיגת הכוס אותה מחייב רבינו בליל הסדר. ואם יין זה אינו חייב במזיגה מדוע? תודה מראש
שלום כבוד הרב, רציתי קודם כל להודות לך על כל פועלך, ורציתי לשאול ברשותך שאלה:
האם ישנה אפשרות לומר שע"פ הרמב"ם מנהג בתר תלמודי אינו מחייב הלכתית? במידה והתשובה היא לא האם לידיעתך ישנו איזשהו פוסק לאורך הדורות שעל פיו ניתן לומר זאת? במידה וכן אשמח למקורות ברשותך.
לק"י
כבוד הרב כתב לאחרונה בתשובה לשאלה:
"ולפי רבינו, רצוי לכתוב הזמנה לחתונה בכתב לא אשורי, אפילו אין בה פסוקים, כי לדידו כתב אשורי הוא קדוש, ואין לכתבו לצורך חול, ואסור להכניסו לשירותים."
האם לצורך עניין זה כתב יד נחשב גם לכתב אשורי או לא?
לכבוד הרב, שלום עליך
האם לטבילת בסקויט בתה חם יש דין של דבר שטיבולו במשקה המצריך נטילת ידים ? ומדוע?
בברכה, יוגב
למה היום נמנעים בתי הדין הרבניים מלהשביע בנקיטת חפץ, הרי אליהם מגיעים רק יהודים שומרי תורה ומצוות. מדוע אם כן לחשוש שמא לא יסכימו לקחת תשמיש קדושה ולהישבע?
שלום,
אני נערה בת 24, בגיל 18 יצאתי וקיימתי יחסים עם בחור יהודי באופן חד פעמי ולאחר מכן יצאתי עם בחור ערבי וגם קימנו יחסי מין מלאים, כלומר היתה חדירה מליאה.
יצאתי איתו כשנתיים לסרוגין, ובפועל זו לא היתה מעידה חד פעמית אלא קשר מתמשך.
לאחר 4 שנים הייתי בקשר אינטימי עם ערבי נוסף שאיתו גם קיימתי יחסים מלאים.
לציין שלטעמי מוסר שני הבחורים הנ"ל היה גבוה בהרבה משאר הבחורים היהודים אשר יצאתי איתם.
עתה הכרתי כהן ממוצא תימני, ורק לפני שבוע נודע לי על חומרת הדבר, כלומר שלפי ההלכה איני מותרת לכהן. אני לא רוצה להכשיל אותו, בעצתו פנינו אליך.
מה ההכנות שיש לבצע לקראת ר"ה ע"מ לבטא שילוב שני המושגים הסותרים לכאורה? במה מתבטא ראש השנה כ"יום טוב" והרי אין אומרים בו הלל?
האם הנוהג של ברכת "שנה טובה" איש לרעהו בימים אלו, מתאים לרוח היהדות?
והרי חכמי ישראל גינו לכאורה את הנוהגים שחיה (כריעה) גם במצבים אחרים מעבר לאותם כריעות שתקנו חז"ל?
האם רשימת הכריעות שתקנו חכמים מחייבת כל יהודי או שיש הבדל בין תפילת כהן גדול או תפילת המלך?
האם ניתן לומר שתקנת חכמים לגבי מספר הכריעות מוגבלת לתפילת העמידה בלבד ואילו בשאר התפילה לא אסרו הכריעות?