נטע בשוגג בשדה חברו, מי הבעלים על העצים והאם חל איסור ערלה על הפירות?

שאל השואל ואמר ש כמה מהעצים שלו התברר לו לאחר מעשה, שהם גדלו בטעות בתוך שטח של חברו מתוך שלא ידע שהשטח הוא של חברו. השאלה היא א' למי העצים והפירות ב' האם אסורים באיסור עורלה או לא? והתשובה אין ספק שהעצים הם שלו. לא יהה אלא כי יורד לשדה חברו שלא ברשות. שהמינימום המינימום הוא שהעצים הם שלו. אלא ה בעיה היא מכאן ואלך האם צריך הוא לעקור את העצים וללכת או שהוא יכול להגיע להסדר עם חברו תוך תשלום דמי הנאה או דמי שירות או דמי שכירות לחברו ב הדבר פשוט שהפירות האלה אסורים באיסור אורלה גם אם הם כאמור מטעו בארץ או באדמה שאינה שלו. ההלכה בהלכה נקבע בפרק עשירי מהלכות נתע רביעי הלכה רביעית וחמישית הנוטע לרבים בתוך שדהו חייו בעורה שנאמר ונתעתם אפילו לרבים ובכל זאת חייבים בעורה במ דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוץ הארץ פטור הנוטע ברשות הרבים כלומר אדם אשר נטה באדמה שאין שלו אלא של רשות הרבים והנוטע בספינה והעולה מאליו ברשות היחיד והנוכרי שנתה בין לישראל בין לעצמו והגזלן שנתה חייבים בעורלה וברבעי. אומר רבנו בפירוש המשנה עורלה פרק ראשון הלכה ב' הנוטע ברשות הרבים והנוכרי שנתה והגזלן שנתה והנוטע בספינה והעולה מאליו חייב ואורה ושם כתב רבנו העולה מאליו הוא הצומח בלי שיטעו אותו ובתנאי שיצמח ברשות היחיד אבל עולה מאליו לרבים אינו חייב באור לך ועוד רגע כת נסביר עניין זה ועל זה אמרו בסוף פרק ראשון אונטעתם פרט לעולה מאליו ובפירוש בערו בתוספתא ואמרו העולה מאליו לרבים פטור מן העורלה ואמרו ה נוכרי שנתה, כלומר שנתה לישראל או שנתה נוכרי לעצמו וקנהו ממנו ישראל אחר כך הרי זה חייב בעורלה עד כאן וזהו נוסח מהדורה בטרה אבל במהדורה כמה היה כלומר שנתע לישראל או בשכר או שטרח בכך מעצמו אבל אם נטע הגוי לעצמו וקנה ממנו ישראל אחר כך אינו חייב בעורלה עד כאן על כל פנים דבר אחד ברור שמדברי רבנו אנו למדים שאם נטע ברשות הרבים והרי אסור לו לתוע יש חיוב בעולם כך גם אמונותיה ברשות הזולת זולתו חייב בעורה כלומר עלינו להפריד בין דיני ממונות ובין דיני איסור והיתר דיני ממונות אז יצטרך לקחת את האילן שלו צריך לשלם דמי הנאה, דמי שימוש, אבל עדיין זה בכלל הונטעתם כל עץ מאכל, אפילו שהוא נוטע בגזל, עדיין זה בגדרעתם כל עץ מאכל ואז וערלתם את פריו. אז אף על פי שנתיאה היא בגזל בכל זאת וערלתם את פריו, שחייש איסור עורלה גם על עץ שנתה בגזל. אבל מכאן אנו יכולים לגשת לצד השני של העניין. לכאורה, כל שיש נטיאה בקום ועשה, שאדם נוטע בקום ועשה, אז וערלתם את פריו. אבל מה יהיה אם איזשהוא פרי נשר מן העץה מכך הגלעין נשקע באדמה וגדל ממנו אילן מאליו בלי שאף אחד נטע אותו. ועכשיו יש כבר אילן אינני מדבר על יחור היוצא מן השורשים או מן הגזע. אני מדבר על פריש נשר ושקע באדמה וקוצאה מכך גדל אילן. האם יש איסור עורלה או לא? זה נקרא מה ש רבנו אומר העולה מאליו. ברשות היחיד יש דין עורלה. ברשות הרבים אין דין עורלה. אף על פי שכתוב בתורה ונתעתם כל עץ מאכל. שלכאורה דווקא אם יש נטיאה אבל אם זה גדל מאליו אין בזה איסור עורלה. באו וחכמים ושמיעונו ואמרו לנו שאם עלה אליו ברשות היחיד אז חייב ועורלה. אבל אם עלה מאליו ברשות הרבים, אינו חייב ועורלה. ומכאן, אם אדם נוטע עץ ברשות הרבים, בין בשוגג, בין במזיד, חייב בעורלה. אבל אם הענב שלו יוצא לרשות הרבים ונפל פרי או פירות שקעו באדמה וגדלו עצים מעליהם ברשות הרבים אלו אין בהם חיוב עורלה אלו גדלו מאליהם ברשות הרבים ואין בהם את הגדרעתם כל עץ מאכל אז יש לזכור ברשות היחיד ריבו חכמים גם גדל מאליו בכלל אונטעתם אבל ברשות הרבים אינו חייב בעורלה עד שתהיה ממש פעולה של נטיעה רבי חנן שמרס