לנוהגים לאפות מצות ביו"ט - כיצד ינהגו בהפרשת החלה?
היות והחלה הטמאה לשריפה עומדת – כיצד תותר ביו"ט, אפיה שלא לצורך?
וכיצד ישרוף החלה והרי הכלל הוא: אין שורפין קודשין ביו"ט? ואם יניחנה – כיצד יתגבר על האיסור: "בל יראה ובל ימצא"?
האם דינם כפירות הפקר? האם יחול עליהם איסור ערלה? החייבים הם בתרו"מ?
האם נחשבים כעצים שניטעו לגדר או סייג הפטורים מחובות שאר הפירות למרות שהינם עצי מאכל?
הרואה נשורת של פירות על המדרכה, באילו נסיבות לא יחשבו לגזל ואף לא יתחייבו בתרו"מ?
תאריך: [הוסף תאריך]
מקור: קטעים מתוך "הטקסט שהודבק" (מקור בעברית העוסק בהלכות שונות)
נושא מרכזי: דין פירות הנושרים מאילנות שנטעו לצורך נוי בגנים ציבוריים בהקשר של איסור עורלה, איסור גזל וחובת תרומות ומעשרות.
נקודות עיקריות וציטוטים:
המקור עוסק בשלוש שאלות מרכזיות הנוגעות לפירות הנושרים מאילנות נוי ציבוריים:
להלן פירוט התשובות וההנמקות על פי המקור:
א. איסור עורלה:
ב. איסור גזל (נטילת פירות נושרים):
ג. חובת תרומות ומעשרות:
סיכום:
על פי המקור, אדם הרואה פירות נושרים מאילנות שנטעו לצורך נוי בגנים ציבוריים רשאי ליטול מהם ללא חשש לאיסור עורלה או איסור גזל, ואין חובה להפריש מהם תרומות ומעשרות מכיוון שהם נחשבים להפקר. המקור מבסס את פסק ההלכה על ההבנה שתכלית נטיעת עצים אלו היא נוי ולא הפקת פירות, בדומה לנטיעת עצים לשם סייג או קורות שהם פטורים מדין עורלה. בנוסף, הפירות הנושרים נחשבים להפקר, ולכן מותר לקחתם ואין עליהם חובת הפרשת תרומות ומעשרות.
הערות נוספות:
מסמך זה מהווה תמצות וניתוח של הנקודות העיקריות העולות מהמקור שסופק.
היות והחלה הטמאה לשריפה עומדת – כיצד תותר ביו"ט, אפיה שלא לצורך?
וכיצד ישרוף החלה והרי הכלל הוא: אין שורפין קודשין ביו"ט? ואם יניחנה – כיצד יתגבר על האיסור: "בל יראה ובל ימצא"?
אני קוטף מהגינה זעתר כיצד עלי לנהוג בעיניין תרו"מ?
אפרש את ספקותיי, הזעתר הוא צמח רב שנתי - האם להתייחס אליו כצמח שגדל בשמיטה ואין צורך להפריש ממנו או מכיון שהגבעולים החדשים צמחו השנה יש להפריש מעשר שני ?אולי מספק עלי להפריש בלי ברכה?
הקנס שהטיל עזרא על הלויים שהעביר מתן המעשרות לכהנים דווקא, האם תקף לאחר חורבן הבית?
האם הלוי בן ימינו יכול לדרוש מבעל היבול שיעביר לו את המעשר או שמדובר בממון המוטל בספק שחל עליו הכלל: "המוציא מחבירו עליו הראיה"?
היש נסיבות שלא יצטרך הלוי בן ימינו להוכיח שהוא אכן שייך למשפחת הלויים או שבכל מקרה אסור היום ליתן המעשר ללוי?
שלום לכבוד מו"ר
יש לי עץ פרי בגינה , על מנת לאכול מהפירות יש צורך לעשרן.
א. שאלתי היא בנוגע למעשר ראשון - האם היום צריך להפריש בפועל 10% מהפירות
ולהעבירם ללוי. או שמא אין צורך להפריש ולהעבירם ללוי כי הם מותרים באכילה ע"י בעל הבית?
ב. במידה ואין צורך להפריש בפועל , האם כאשר אני מעשר יש צורך לקיים את ההפרשה בזמן הברכה ואמירת הנוסח או שמא ניתן לוותר על זה כי בכל מקרה הפירות נשארים אצלי ?
ג. האם יש הבדל בין שיטת הרמב"ם לשיטת השו"ע בנושא זה ?
מה מעמדו של היבול שטרם הופרש ממנו מעשר עני בלבד, האם נחשב כאוכל טבל ואיזה עונש יתחייב?
בנסיבות שמשגיח הכשרות קרא שם וקבע מקום אך הבעלים של היבול סירב להפריש מעשר עני, האם ניתן להתיר היבול באכילה?
האם יכול העני לתבוע מהלקוחות שקנו הפירות או הירקות שיעבירו אליו את מעשר העני או את דמיו?
מי שאין סיפק בידו להפריש תרו"מ על פרות שבביתו טרם השבת, כיצד יעשה?
באלו נסיבות יסתלק איסור המוקצה ביום השבת מפרות למרות שהינם טבל ודאי?
מה על הרב לעשות בנסיבות המתוארות בשאלה זו?
האם נכון עושות הנשים בטקסי 'הפרשת חלה'?
האם ניתן להפריש חלה מבצק שחולק לנשים שונות בכמויות קטנות?
האם עיסה של שותפים חייבת בחלה?
לכבוד התורה. שלום עליכם.
צמחו חיטים בעציץ בחצר מרוצפת על צלחת, ,מספר שיבולים הבשילו וקטפתי 20 חיטים. מכיון שקשה למצוא כאן שיתוף פעולה,לוי וכהן, והקולות הפרשתי מעשר-2 חיטים. אם אמצא לוי- האם הוא צריך להפריש תרו''מ ,שזה קשה, או ניתן להקל ?
ב. האם מסתמא הלקו נשים בבית דין ? איך זה נעשה ? ע''י מי ? היכן יש ציטוט ?
היכן אפשר ללקות בימינו כדת תורה ?
תודה
האם רשאי להפריש תרו"מ מענבים המיועדים ליין על היין?
נמלך ועשה יין מענבים מתוקנים ומיועדים למאכל, היש לו להפריש תרו"מ גם על היין?
האם ניתן להתייחס לאותה עיסה שוב כעיסה טבולה ולכן תפריש ממנה חלה מחדש?
האם דינה של אותה תערובת כמדומע הדורשת יחס של פי מאה ואחד ע"מ להחזירה למצב שלפני ההפרשה?
כיצד ניתן לתקן את אותה עיסה או מאפה והאם תיחשב הברכה על החלה כברכה לבטלה?