הטוב והמטיב
שלום לכבוד הרב,
אם עשיתי קידוש בשבת על יין אדום מתוק, והגישו לי (או בביתי או כשהתארחתי) באמצע הסעודה יין אחר משובח כדוגמת מרלו וכד', האם צריך לברך ברכת הטוב והמטיב על היין בתוך הסעודה?
תודה לכבוד הרב,
נתנאל
הניתן לדייק מדברי הרמב"ם: "אם לא ברך בלילה הראשון..." כסיוע לשיטת הרמ"א הסובר שיש לברך ברכה זו דווקא בלילה?
מהו המדד הקובע לפי הרמב"ם את מועד קידוש החודש ע"י בית הדין ובמקביל מועד ברכת הלבנה?
במה נשתנתה ברכת הלבנה משאר ברכות הראיה ומדוע?
מסמך זה מסכם את הנושא של ברכת הלבנה בחידושה לאור המקורות שסופקו, תוך התמקדות בשאלה האם ניתן לברך עליה בזמן שעדיין מוגדר כיום מבחינה הלכתית, קרי לפני צאת שלושה כוכבים.
השאלה המרכזית: האם ניתן לברך ברכת הלבנה כאשר רואים אותה בחידושה בשעות היום או בשעות הערביים המוקדמות, לפני צאת הכוכבים?
עמדת הרמ"א (שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תכו, סעיף א'):
הרמ"א קובע כי "אין לקדש החודש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנין מאורה".
לפי הרמ"א, ברכת הלבנה (אשר מכונה כאן בטעות "קידוש החודש") צריכה להתבצע דווקא בלילה, לאחר צאת הכוכבים, כאשר נהנים מאורה של הלבנה.
קושי בדברי הרמ"א:
הכותב מצביע על אי דיוק לשוני בדברי הרמ"א, שכן קידוש החודש נעשה על ידי בית דין ביום ולא בלילה. השימוש בביטוי "לקדש החודש" הוא שאילה מעניין קידוש החודש, ובמקומו היה צריך לומר "לברך את הלבנה".
עמדת רבנו (הרמב"ם):
הרמב"ם בהלכות ברכות, פרק עשירי, הלכה י"ז, כותב: "הרואה לבנה בחידושה מברך אשר במאמרו בראש חקים".
פרשנות אפשרית לדברי הרמב"ם:
הכותב מציע שייתכן שהביטוי "בלילה הראשון" בדברי הרמב"ם אינו מתייחס דווקא לזמן צאת שלושה כוכבים, אלא לזמן שאנשים תופסים כלילה באופן כללי, גם אם מבחינה הלכתית עדיין יום.
ראיה מדברי הרמב"ם בהלכות קידוש החודש:
הרמב"ם בהלכות קידוש החודש, פרק שני, הלכה ט', מתאר מצב שבו בית דין רואים את הירח בחידושו בסוף יום 29, עוד לפני צאת הכוכבים, ובכל זאת מכריזים "מקודש מקודש" כי קידוש החודש נעשה ביום.
הכותב מעלה את השאלה האם ראייה זו של הלבנה בחידושה, המועילה לקידוש החודש ביום, יכולה להועיל גם לברכת הלבנה באותה שעה לפי שיטת הרמב"ם.
ההבדל בין שיטת הרמב"ם לדעת רב סעדיה גאון:
מסקנה אפשרית לפי שיטת הרמב"ם:
מאחר שהברכה לפי הרמב"ם אינה תלויה בהנאה מהאור, אלא בעצם החידוש, ייתכן שניתן לברך על הלבנה גם כאשר רואים אותה בחידושה בשעות היום או לפני צאת הכוכבים, כל עוד ברור שהשמש אינה בשמיים וזה נחשב זמן של התחדשות הלבנה.
חיזוק מדברי הרב משה איינשטיין ("אגרות משה", חושן משפט, חלק ב', סימן מ"ז, אות ב'):
הרב משה איינשטיין מבאר כי "קידוש הלבנה הוא תקנה מיוחדת שאינה על ההנאה ולא מצד דבר שלא מצוי וענייני חידושין שרואים".
דבריו מחזקים את ההבנה שהברכה היא על עצם החידוש ולא על ההנאה מהאור. הוא אף מביא ראיה מכך שמברכים על הלבנה גם ביום ה-13 לחודש אם שכחו, למרות שחלפו פחות מ-30 יום מאז הברכה הקודמת על ראייה (שכן ברכות ראייה אחרות מברכים רק לאחר 30 יום שלא ראו). הוא משווה זאת לברכת "יוצר אור ובורא חושך" הנאמרת יום יום על חידוש הבריאה.
עמדת "מסכת סופרים" וערוך השולחן בשם הרמב"ם:
"מסכת סופרים" וערוך השולחן מציינים כי לכתחילה עדיף לכוון לברך בשעת המולד ממש, כשהיא בחידושה, ואפילו לפני שרואים אותה בבירור. ערוך השולחן מדייק מלשון רש"י בסנהדרין (אד:) שמברכים "אם לא ברך היום יברך למחר", וכוונתו היא היום בשעת חידושה. עיכוב הברכה הוא רק משום הידור כדי להרגיש יותר בהתחדשות.
סיכום ומסקנה עקרונית:
לפי שיטת הרמב"ם וההסברים המובאים, נראה כי העיקר בברכת הלבנה הוא ההתפעלות והשבח לה' על עצם חידוש הלבנה, ולא ההנאה מאורה. לכן, מבחינה עקרונית, גם הרואה לבנה בזמן שעדיין נחשב יום מבחינה הלכתית (לפני צאת שלושה כוכבים, אך לאחר שקיעת השמש), יכול לברך ברכת הלבנה, שכן בית דין מקדשים את החודש בזמן זה על סמך ראיית הלבנה בחידושה.
עם זאת, יש לציין כי עמדת הרמ"א מחייבת המתנה עד הלילה וליהנות מאור הלבנה. לכן, למעשה, ישנן דעות שונות בפוסקים בנושא, וכל אדם צריך להתנהג על פי פסיקת רבותיו.
שלום לכבוד הרב,
אם עשיתי קידוש בשבת על יין אדום מתוק, והגישו לי (או בביתי או כשהתארחתי) באמצע הסעודה יין אחר משובח כדוגמת מרלו וכד', האם צריך לברך ברכת הטוב והמטיב על היין בתוך הסעודה?
תודה לכבוד הרב,
נתנאל
האם גם כאן ניתן להחיל הכלל "שומע כמברך" או שיצא ידי חובה ויחשב כמברך רק אם יענה אמן?
היש נסיבות שילד קטן שנתחייב בברכת המזון יכול להוציא ידי חובת הברכה את אביו?
מה ההבדל בין ברכות אלו ומה הקשר בין כל אחת מברכות אלו לגילו של הילד?
האם נדון בדיני ברכות כענין "עיקר וטפל"?
לענין ימי צום, האם דווקא כאשר מכיל סוכר והאם תלוי בדרגת חומרת התעניות?
מסטיק שהודבק ברשות הרבים-הנחשב כמזיק מסוג "בור" וחייב בדיני ממונות או לפחות בדיני שמים?
שלום לרב! האם מנגבים אחר הנטילה (מדובר בנטילת ידים של המוציא) ואז מברכים או קודם מברכים ואח"כ מנגבים? אם אפשר שהתשובה תהיה למנהג התימנים!!
א. האם צריך לברך על קרמבו "שהחיינו" כמו פירות עונתיים, שהרי גם קרמבו יש רק בחורף?
שלום עליכם הרב.
האם לפי הרב קאפח מותר לדבר אחרי מים אחרונים?
שלום למורי שאלתי היא לפי דרך מורנו הרב יוסף קאפח בני, בן שנה וארבע חודשים עבר טיפול שיניים בהרדמה מלאה בבית חולים האם עלי לברך הגומל?
תודה וחודש טוב
כבוד לרב: השאלה שלי עולה מתוך לימוד וחשוב לי לדעת כיצד יד לנהוג למעשה. רמב"ם כותב (הל' ברכות ו, א), כי עלינו ליטול ידיים "על כל דבר שטיבולו במשקין". מכאן אני מבין שצריך ליטול ידיים לפני פירות וירקות כאשר הם רטובים, והוא הדין לדגני בוקר וכיוצא בזה.
1. האם הבנתי את ההלכה בדרך הנכונה?
2. האם יש להבחין בין דבר שאדם טבל אותו בכוונה לדבר שנרטב בדרך שאינה תלויה במעשה מכוון?
תודה ויישר כוחך!!!
שלום כבוד הרב.
ברצוני לדעת איך אני אמור ליטול ידיי בבוקר כשאני מתעורר ולפני אכילת לחם!
תודה לכבוד הרב מתן
שלום וברכה לכבוד הרב
מספר שאלות בענין ברכות השחר
1. ברכת אוזר ישראל בגבורה. האם כשאדם לובש בבוקר מכנסים עם חגורת גומי פנימית האם מברך עליו אוזר ישראל, שהרי אין הוא עצמו עושה פעולת ההתאזרות אלא היא באה מאליה?
2. האם נאמר שאשה אשר רשאית לברך ברכות השחר או מחוייבת? שהרי ברכות אלו נחשבות כברכות ההודאה, ומטעם הדברים שאף אשה מצווה להודות לה'. ואם מטעם זה נראה שאף גברים אינם מחוייבים אלא רשאים שהרי זו היא מצוה שהיא רשות להודות לה' על מה שנתן לו.