ראה את הלבנה טרם צאת הכוכבים או בעלות השחר, האם רשאי לברך ברכת הלבנה?

שאל חברנו רבדני בורלה, אדם אשר שכח לברך ברכת הלבנה בזמנה, בזמן שהציבור כולם בבית הכנסת והשאלה היא רואה את הלבנה בלי בעת בוקר, בעלות השחר, או לעת ערב, כשעדיין לא חשוך, עדיין לא יצאו הכוכבים. והוא פוחד לשכוח בשנית האם יכול הוא לברך את הלבנה בשעות כאלה או דווקא רק בלילה אחרי סת הכוכבים ורק עד עלות השחר עכשיו אינני מדבר על אם אפשר או לא אפשר ומתי אפשר לראות את הלבנה בחידושה גם לפני עלות השחר אבל אנחנו מתייחסים ברמה העקרונית והמעשית ולו לפחות בראיית הלבנה עוד בטרם יצאו שלושה כוכבים דהיינו כשעדיין זה נקרא יום האם מברך את ברכת הלבנה כשעדיין יום או לא? ובכן הרמה בשולחן ערוך אור החיים סימן תכו סעיף א' וא לאחר שמרם כתב הרואה לבנה בחידושה מברך אשר במאמרו ברש חקים הגהה אלו הם דברי ארמה ואין לקדש החודש אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהן מאורה כלומר הרמה א' משתמש בביטוי לקדש החודש והיה צריך לומר לברך הלבנה כי לא מדובר בקידוש החודש כי קידוש החודש נעשה ביום ולא בלילה כי קידוש החודש הוא עולה של בית דין ואין בית דין פועלים רק ביום ולא בלילה אבל זהו שרבוב לשוני שנשרב מקידוש החודש והיה צריך לומר לברך את החודש לברך את הלב זה הכוונה על כל פנים. דעתו היא שאין לברך על הלבנה בחידושה אלא בלילה בעת שהלבנה זורחת ונהנים מאורה. זוהי ההגדרה של הרמה. תוצאה מכך באמת היו כאלה שאמרו שאין לברך על הלבנה רק בלילה, רק אחרת הכוכבים, כי צריכים להנות מאורה. ואם אה הלבנה נראה עוד לפני צת הכוכבים לא נהנים מאורע ואז עדיין לא מברכים עליה על הלבנה בחידושה והיו ימים שגם אני התלבטתי בדבר מדוע כיוון שרבנו כתב בהלכות ברכות פרק עשירי בהלכה ט ז הרואה בהלכה יז אה הרואה לבנה בחידושה מברך אשר במאמרו בראש חקים וכאן לא אמר לא יום ולא לילה אלא רואה לבנה בחידושה אבל בהלכה יז כתב רבנו וצריך לברך ברכה זו מעומד שכל המברך על החודש בזמנו כאילו גביל פני שכינה ואם לא ברך עליו בלילה הראשון, יש לו לברך עליו עד 16 יום בחודש עד שתמלא בגימתו. אז בגלל שרבנו כתב ואם לא ברך עליו בלילה הראשון, מזה דייקתי בעבר שלכאורה צריך לברך בלילה כמו שהרמה אומר, אבל עליבדמת אין בהכרח שהביטוי בלילה הראשון הוא ביטוי דקני למצב של לילה דהיינו אמצאת שלושה כוכבים כי אפשר שרבנו אומר בלילה הראשון במש נחשב בעיני הבריות לילה ואף על פי שעדיין זה לא לילה במובן ההלכתי ובאמת רבנו בפרק שני מהלכות קידוש החודש הלכה תשיע כתב רבנו ראו בית דין עצמם בסוף יום תש כלומר בית הדין ראו את הירח בחידושו בסוף יום תה ו20 אם עדיין לא יצא כוכב כלומר יש השמש כבר לא במרום אבל עדיין לא יצא כוכב בליל 30 בית דין אומרים מקודש מקודש שעדיין יום הוא כי הרי קידוש חודש עושים ביום ולא בלילה. ואף שכדור החמה כבר נעלם מן המרום מאחר ועדיין לא יצא כוכב. זה עדיין יום ובית הדין מקדש את החודש ויום והוא מקדש. למרות שזה נחשב הירח הזה נחשב כבר של ליל 30 בכל כי הרי אין ראש חודש ב-29 אלא בליל 30. אם כן וכבר מקדשים אותו כי ראו את הלבניו בחידושה למרות שעדיין זה יום ולא יעלה על הדעת של עניין קידוש החודש אז זה מספיק בראיית אותו ירח לעניין ברכת הלבנה זה לא מספיק זה לא יעלה על הדעת לשיטת רבנו כיוון שרבנו שלא כמו רבנו סעדיה הגאון אמר הרואה לבנה בחידושה משמע ממש בראשית חידושה ואילו רבנו עד הגאון אומר שדווקא אם כבר מלאו לה לפחות שלושה ימים שאז יש הנאה ממנה, הנאה מאורה אבל אם היא כזו פיצי קטנה קטנה אז שעוד לא נהנים מאורה מה יברך עליה כלומר רבנו סעד הגאון יש לו את היסוד הזה שנקרא להנות מאור הלבנה אבל רבנו לא בנוי או לא בנה את ההלכה על בסיס של הנאה מאור הלבנה אלא על בסיס של התפעלות מהקדוש ברוך הוא שהוא מחדש את הלבנה אשר מאמרו ב מחדש חודשים מעצם החידוש ולאו דווקא מההנאה ממנה ואם כן הואיל ואין זה תלוי בהנאה מה לימורא אותה כשעדיין זה נקרא יום ואז זה לא משנה לפני עלות השחר או בלילה כשעדיין לא יצאו שום כוכבים אבל זה עדיין במון מלכתי יום כל שרואה את הלבנה בחידושה מתפעל מהשם הוא משבח לשם על עצם חידוש חידוש הירח לא יותר מכך ולכן מבחינה זו לפי רבנו אפשר לברך על הלבנה גם כשעדיין במובן ההלכתי זה נקרא יום אבל מצבע דברים ברור שעדיין אין חמה ובאמת כדאי ומן הראוי לבסס את ההלכה הזו על בסיס דבריו המאוד מאוד מושכלים של הרב משה איינשטיין זכר צדיק לברכה בספרו אגרות משה חוש משפט חלק ב סימן מז אות ב' ושם הוא אומר כך ומסתבר לענינו דעתי קידוש הלבנה הוא תקנה מיוחדת שאינה על ההנאה ולא מצד דבר שלא מצוי וענייני חידושין שרואים. כלומר זה בכלל לא קשור בהנאה אלא רק בעצם מההתחדשות של הבריאה. דה הרבה פעמים מברכים כשלכה אף 20 יום מי שברך בחודש בחודש שלפניה. באמת הערה מאוד חכמה הערה הזו. ברכות הראייה לא מברכים אותם אלא לפחות לפחות בפרקי זמן של מינימום שלוש יום הרואה את הים הגדול מברך ברוך שעשה את הים הגדול או ברוך עושה בראשית חייב והוא רואה את הים תוך 30 יום לא מברך בפרקי זמן קצרים אלא אם כן הוא לא ראה את הים לפחות 30 יום וכך כל ברכות הראייה לא מברכים אלא עם חלף לפחות לפחות זמן של 30 יום חוץ מהרואה את הברקים הרואה את הברקים למרות שלא חלפו 30 יום מברך זה דבר יוצא דופן אבל מלבד הקשת מלבד ה הברקים הרי כל ברכות הראייה לפחות לפחות 30 יום הרואה את הקושי הרואה את הערים הגדולים כל אלה רק בפרקי זמן של מינימום 30 יום אומר אומר הרב משה איינשטיין מה יהיה אם אדם בערך על הלבנה ביום ה13 בחודש כיוון שהוא שכח ומותר לו עד חצי החודש לברך על הלבנה ועכשיו בא החודש הבא ובדיוק בתחילת החודש ראה את הלבנה בחידושה כמה חלפו ימים מאז שברך בקושי שלושה שבועות והוא מברך למרות שלא חלפו 30 יום אומר המושה איינשטיין הנה כן אין דבר תלוי בהנאה מתחדשת בלב האדם אלא בהודעה שבח לשם על חידוש הבריאה כמו שאנחנו מברכים לקדוש ברוך הוא יום יום יוצר אור ובור חושך יום יום למרות שזה לא חלף 30 יום אלא מיום ליום בסך הכל הרי שבחידוש הבריאה תלוי הדבר וזה הודעושח על התבוננות על חידוש הבריאה והדעית ברמה בעת שלבנה זורחת ונהנים מאורה והוא מסכת סופרים הוא רק לידו רבע עלמה דלא הרמבם פרק י מלכות מברכות הלכה תזן אם אפשר לו לכוון בשעת המולד ממש והוא בחידושה עדיף אף שאינם רע אף שאינם ובערוך השומר לפי הרמבם אדרבה ואדרבה אל תחכה עד מוצאי שבת אל תחכה שלושה ימים ראית את הלבנה בחידושה ממש כשהיא בחידושה זה השבח היותר גדול שאתה הנה מודע ועירני הקדוש ברוך הוא מחדש את הבר שאבא אתה כבר מודה לו ובערוך השולחן מדייק גם לשון רש"י כתב בסנהדרין אד כמה מברכין אם לא ברך היום יברך למחר שכוונתו היום הוא בשעת חידושה והוא דיוק ברור אלא הוא רק להידור בעל מה שהרגישו יותר במשנתחדשה אלא שהוא משום נחשב בזה כהקבלת פני הבין שבשמיים וכולי הנה כן יוצא שלפי רבנו אין הדבר תלוי בחידושה א באיך קוראים בהנאה אלא בהתחדשות של הלבנה והועיל וכן אין זה משנה אם הוא ראה אותה בלילה כשעדיין אין כוכב וזה נקרא יום הרי בית דין מקדשים את החודש באותו זמן ואפשר גם לברך על הלבנה באותו זמן כך שמבחינה עקרונית גם הרואה לבנה במש נחשב יום מבחינה הלכתית ברור שאין חמה אבל נחשב יום מבחינה הלכתית ניתן לברך ברכת הלבנה רבי חמ דבר כזה