בלבולים בתפילה וברכת המזון.
האם מי מישהו שהתבלבל בתפילה או בברכה חייב להפסיק ולהתחיל מחדש? אם ב -18 התחיל ברכה וגמר אותה בברכה אחרת מה דינו?
האם מדובר בהשתחוויה תוך פישוט ידים ורגלים על הארץ כפוף להסתיגויות מסוימות, כפי תיאורו של הרמב"ם?
כיצד היא הקידה שמזכיר הרמב"ם ושהיתה נהוגה ע"י יהודי תימן ומדוע שינו שאר העדות ממנהגם הראשון?
היש כיום מגבלות על יהודי תימן לשוב וליפול על פניהם ע"פ המנהג המקורי?
מסמך זה מסכם את הנושא של נפילת אפיים על פי המקור שסופק, תוך התמקדות במנהגים השונים, הטעמים להם וההתפתחות ההיסטורית שלהם כפי שעולה מהטקסט.
נושא מרכזי: המקור עוסק בשאלה כיצד יש לבצע נפילת אפיים או נפילת פנים בתפילה, לאור העובדה שקיימים מנהגים שונים בקרב קהילות ישראל השונות (אשכנזים, ספרדים ותימנים). השואל מציין את הבדלי המנהגים שהוא רואה ושואל כיצד יש לנהוג.
תשובת הרב: הרב פותח בכך שאכן יש מבוכה רבה ומנהגים שונים בנושא זה, ומבטיח לבאר את הדברים על פי דברי רבנו (הרמב"ם), השולחן ערוך ומנהגם או מה צריך להיות מנהגם.
עיקרי הדברים והמנהגים השונים:
סיכום:
המקור מציג תמונה מורכבת של מנהגי נפילת אפיים בקהילות ישראל השונות, עם שורשים בהלכה (הרמב"ם) ובמסורות עתיקות (רב סעדיה גאון). הוא מתאר את מנהג ה"השתחוויה" המלאה (נפילה על פנים בפישוט ידיים ורגליים), את מנהג ה"קידה" (שכיבה על צד שמאל כפי שהיה נהוג בתימן), ואת השינויים שחלו במנהג האשכנזים (הטיית ראש וכיסוי פנים). לבסוף, הוא מסביר את טעם הימנעות הספרדים מנפילת פנים מלאה בשל דברי הזוהר, ומציג את פשר מנהגו האישי של הרב כפשרה וכזיכרון למנהג הקדום.
האם מי מישהו שהתבלבל בתפילה או בברכה חייב להפסיק ולהתחיל מחדש? אם ב -18 התחיל ברכה וגמר אותה בברכה אחרת מה דינו?
שלןם כבוד הרב
בבית הכנסת יש לנו שני חזנים קבבועים המוציאים
ספר תורה .בזמן האחרון איפשרנו לשני בחורים צעירים בני 18 ו24 להוציא ספר תורה במנחת שבת . האם ניתן שהם יקראו גם בשחרית שבת.
האם להלכה מותר להם וזאת מבלי לפגוע בחזנים הקבועים?
מה ניתן לעשות ואיך?
האם הם חייבים להיות בקיאים מאד?
והאים 3 קריאות ראשונות אפשרי?
מחכה לתשובה
תודה
לק"י
בעניין תפילת עמידה וחזרה עליה , מדברי רבינו הבנתי כי קבע תפילה אחת לאחר שהבחין בזלזול אלה המשוחחים ומזיקים לתפילה ונמצא הפסדה אך במידה ואין משוחחים ומוזילים התפילה כי אז לכאו' שיש לחזור ומאידך ,מהו הצורך בחזרה גם שלא נחשוש לזילותה שהרי כנקודת שיא למהלך התפילה נראה שתפילה אחת יחדיו היא עליונה ומועילה היטב ואז עולה שוב השאלה מדוע זקוקים לחזרה ?
כמובן ששיטת רבינו אבקש ללמוד
בכבוד רב
לכבוד הרב שלום אני מתפלל די קבוע במנחה/מעריב בבית הכנסת בשכונתי. זמני התפילה קבועים ואם יש מניין מתחילים בדיוק. לא לעתים קרובות, אבל לעתים יש מאחרים, שהפסידו את חזרת הש"ץ וה"קדושה" והם מבקשים, ולעתים גם בלי לבקש, מתחילים להתפלל כאילו היו הש"ץ והקהל - אשר כבר אמר "קדושה" - אומר "קדושה" בפעם השנייה תוך 10 דקות. לעניות דעתי טעמים לפגם
1) המאחר בעצם כופה את עצמו על כלל הציבור, טירחת ציבור
2) אמירת "קדושה" פעם שנייה תוך כמה דקות נעשית באופן מכני, כאילו היינו בובות מופעלות.
3) גם ב"קדושה" הראשונה קשה לרכז כל כוחות הנפש לכוונה שלמה - קל וחומר בחזרה מצוות אנשים מלומדה
ביישובינו עופרים יש מניין פועלים מזה מספר שנים שמתפללים בשעה 05:30. לגבי שעת הברכה על טלית ותפילין אין ויכוח.
השאלה שאני שואל את כבוד הרב, מתי ניתן להתעטף בטלית ולהניח תפילין בלי הברכה.
שהקב"ה יאריך ימיך בטוב ושנותיך בנעימים.
לק"י
שלום לכבוד מורני ורבינו
מה עדיף ביום שבת בתפילת שחרית
מניין ספרדי בהנץ החמה או מניין תימני המתחיל בשעה 07:00
תודה
שלום המארי, הייתי ער בשעת הנץ החמה אך לא התפללתי בשעה הזו אלא בשעה יותר מאוחרת ועלתה לי השאלה האם לקרוא ק"ש בזמנה לפני התפילה או לחכות עד התפילה, אשמח שהמארי יגיד לי מה לעשות .
תודה מראש!
היש לחשוש ליוהרה מצד החתן בנסיבות אלו אם יקום לקרוא ק"ש למרות שמחשבותיו טורדות ?
במה התייחד דינו של החתן ביחס לדינם של אחרים. האם פטור או החיוב בקרית שמע תלוי בכוונת הדעת ?
הניתן לדייק מפסיקת הרמב"ם שההלכה הפוטרת את החתן מקרית שמע דווקא לאחר החתונה ולא לפניה?
מדוע קוראים התוכחה בלחש?
ובקרית שמע וחרה אף ה'.
אחינו הספרדים מפסיקים.