כיצד מקיימים נפילת פנים?

שאל השואל ואמר, כיצד מבצעים נפילת פנים או נפילת הפיים, כיוון שהוא רואה שאין איזשהו מנהג אחיד, אצל האשכנזים רואה שמתאים את ראשם על ידם השמאלית במנחה שחרית על ידם הימנית. ואת הספרדים הוא רואה יושבים על הכיסא זקופים ואצל התימנים הוא לא רואה מנהג אחיד הוא אומר שהוא ראה יש מהמתפללים מתאים על ידם השמאלית יש כאלה הוא עוד ראה מהזקנים שנשכבים על הארץ לפי תיאורו ואז הוא אומר אני טועה אני לא יודע כיצד נופלים אפיים כיצד נופלים פנים והתשובה אכן באמת בעניין זה רבה המבוכה ורבו המנהגים בגלל הטעמים שיבוארו להלן אבל אנחנו נבאר מה נאמר בדברי רבנו מה נאמר בדברי השחנו חנועונים ומהו מנהגנו או צריך להיות מנהגנו. בפרק חמישי הלכות תפילה הלכה ראשונה אמר רבנו שמונה דברים צריך המתפלל להיזהר בהן ולעשותן ואם היה דחוק או נאנס או שעבר ולא עשה אותן אינן מעקבים ואלו הן עמידה ונוכח המקדש ותיקון הגוף תיקון המלבוש ותיקון המקום והשווית הכל והקריאה והשתחוויה. אנחנו מתעננים כעת בקריאה ואשת החוויה. בפרק חמישי, אותו פרק חמישי מהלכות תפילה רבנו כתב בהלכה י קריאה כיצד. המתפלל קורע חמש קריעות. כל תפילה ותפילה בברכה ראשונה דהיינו הברכה הראשונה של 18 בתחילה ובסוף אז זה כבר שתי קריאות ובהודיה כלומר במודין בתחילה ובסוף אז זה ארבע אוכשגומר התפילה קורע ופוסע שלוש פסיחות לאחוריו כשהוא קורע ונותן שלום משמאל עצמו ואחר כך מימין עצמו ואחר כך מגביע ראשו מן הקריאה זוהי הקריאה החמישית או שהוא קורע בארבעה קריעות קורע בברוך או שום זוקף זוקף בשם ולא עדיין לא תארנו כצדי הקריאה רק כמה קריאות והיכן קורעים ועוד לא הגענו לפינת פנים אומר רבנו בהלכה יב באותו פרק כל הקריאות האלו צריך שיכרע בהן עד שיתפקקו כל חוליותיו שבשדרה ויעשה כקשת ואם שחה מעט וציאר עצמו ונראה כקורע בכל כוחו אינו חושש זאת לא השאלה שנשאלנו אבל על דרכנו נבאר ובקצרה מרובע נאמרו דעות שונות בגמרא כיצד היא הקריאה רבנו לפי הבאור של מורי אומר שהכוונה שהוא יחוף ראשו לא שיכרע במתניו כלפי מה ועם ראשו כפי שנאמר בשולחן ערוך וירים ראשו ואחר כך את מותניו כמו נחש כפי שנאמר בשולחן ערוך בסימן קיג סעיף ד וך אלא מותח מותח את גופו ומכופף את פרושו בצורה כזו וזה נקרא שהתפקעו חולויות העב אדם טיחה שהוא מותח ומבט בראשו כאשר כ נגד ליבו וזהו ה זוהי הקריאה כמו עולה שאמר עד שיראה עשר כנגד ליבו אבל כאמור זה לא הנידון שנשאלנו עליו רק על דרכנו בהלכה יג נאמר יש את החוויה כיצד אחר שמגביע ראשו מקריאה חמישית יושב לארץ ונופל על פניו ארצה הוא מתחנן בכל ה תחנונים שירצה וזוהי נפילת פנים שעליה נשאלנו קריאה אמורה בכל מקום אומר רבנו על ברכיים כידה על אפיים השתחוויה זה פישוט ידיים ורגליים עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ שוב נדלג על הקריאה ונעסוק באשת החוויה שעליה רבנו דיבר כי שהשתחוויה שאומרים בה את החנונים כשהוא עושה נפילת פנים אומר רבנו אחר תפילה יש מישהו עושה כידה ויש מישהו עושה שת חוויה כלומר רבנו עצמו כבר מביא שתי שיטות או שני מנהגים כיצד נופלים פנים אחד בשיטה של קידה ואחד בשיטה של שתחוויה ורבנו לא מבאר מהקידה הוא מבאר מה יש את החוויה ואסור לעשות שתחוויה על האבנים אלא במקדש כמו שבארנו בהלכות עבודה זרה ואין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן הוא יודע בעצמו שהוא צדיק כיהושע אבל מטה הוא פניו מעט ואינו כובש אותם בקרקע לפי רבנו כיצד נופלים פנים שתה חוויה מה זה שתחוויה? פשוט משתחווים על הרצפה. משתחווים על הרצפה לגמרי בפישט ידיים ורגליים. רק אסור לשחוות על רצפת אבנים אצך שטיח. אם לא אסור. וגם אז אסור לו לפשות ידיו רגליו. ממש כשהוא משתתח על כל גופו בפשוט ידיים רגליים אלא יתה קצת ראשו הצידה כי רק אדם גדול רשי כאילו להשתחוות בפישוט ידיים ורגליים אז יוצא איפה רבותיי נפילת פנים עלבה דרבנו זו שת חוויה שתחוויה ממש בפשוט ידיים ורגליים נשכבים על הרצפה על הבטן רק צריך איזה חיץ בין הרצפה ובין ובין האדם וכאויל ואנחנו לא בני אדם גדולים קצת נתת ראשנו שמאלה ולא שפנינו ממש למולרצפה רק אנשים גדולים יכולים ככה לעשות זהו התיאור של רבנו אבל רבנו אמר יש מ שעוסים קידה ורמורי בערם מאמר מה יקידה לפי רבנו סעדה הגאון הועיל ורבנו לא באר אותה ואומר מורי שאנחנו נהגנו בנפילת פנים לעשות קידה כמו רבנו סעד הגאון ולא ישת חוויה ומהיא הקידה לפי רבנו סעד הגאון שאבותינו נהגו בה והיא נזכרת בה בת קליל הקידה היא רבותיי שחבל אנחנו כאן לא יכולים להדגים לגמרי אדם נשכב על צידו השמאלי כלומר הרגל הרגליים הרגל השמאלית מתעקמת והוא נשכב עליה ועל כתפו השמאלית הוא נשכב ממש על הרצפה ורגל ימנית על הרגל השמאלית ממש נשכב כמו לצד רק מקופ לא מפושט אלא מקופ אבל כאמור הוא נשכב על הרצפה ואנחנו פשוט שאלנו את הזקנים שלנו יש לנו זה מצולם בוידאו כולם על אחד אחד כך הדגימו לנו שממש נשכבים בתימן על הצד השמאלי לגמרי על הברכיים השמאליות והראש בכיוון שמאל והרגליים הימניות על הרגליים השמאליות ממש בשריבה על הצד זוהי הקידה וכך נהגו אבות נו בתימן כפי שמורים מעיר וכאמור כמה זקנים הדגימו לנו את זה וזה מצולם בוידאו יש לנו מערכת של וידאו שנקראת שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך ושם הדבר מודגם עכשיו לעומת זאת רבותיי אצל אחינו האשכנזים נאמר כאן בסימן קלא בשולחן ערוך שכשנופל על פניו נהגו להטות על צד שמאל כך אומר מרן והרמ אומר ויש אומרים יש להטות על צד ימין והעיקר בשחרית כשיש לו תפילין בשמאלו על צד ימין משום כבוד תבילין ובערבית או כשאין לו תפילין בשמאלו יתא על צד שמאל אומר המשנה ברורה בסעיף קטן א' אה איך קורא ועל ידי א זה אין תחינתו שמתחנן בנפילת הפעמים מתקבלת כל כך ודווקא כשמפסיק כשמפסיק בדברים הוא מדבר כאן שאין לדבר אבל מיד אני אגיע הוא אומר ככה אה ביחס להטיה ביחס לטיה הנה כשנופל על פניו הנה נפעילת סעיף כתם ג' הנה נפילת אפיים שנהגו בה בימים הראשונים היה בדרך של כידה אתם רואיםמשנה ברורה מעיד שהיה לפנים בדרך של קידה דהיינו ליפול על פניו ארצה ושלא פישות ידיים ורגליים כמו שאנחנו אמרנו כמו מנהג תימן ועכשיו לא נהגו ליפול על פניהם ממש כלומר הם שינו וגרמו לנו היום לשנות אנחנו משנים בעקבות השינוי שלהם אבל הוא מעיד שבהתחלה היה קידה כמו שאנחנו יודעים שאבותינו עד על אותם הארצה היו עושים כידה אלא בהטיית הראש בכיסוי הפנים בלבד ונוהגים לכסות הפנים בבגד ולא די כיסוי היד שנופל שנופל פניו עליה לפי שהיד והפנים גוף אחד הם ואין הגוף יכול לכסות את עצמו. כלומר, אצלם הם עושים בצורה כזו, מכסה את הראש על היד, אבל עם בגד. כי בלי בגד רק את הראש על היד השמאלית או הימנית זה לא מספיק כיסוי. כך הוא אומר. היום אנחנו רואים בעקבות השינויים המתחוללים עושים ככה על הצד, לא מתאים רק הטיה בעלמה ולא מכסים ראש וכולי. בזאת למה? כי החינו ה דים המושפעים מאוד מאוד מן הזוהר קודם כל הם הם אומרים מזמור לדוד השם עש לא כמו יהודי תימן שאומרים לפניך אני קורא משתחבה מתחנן וזה נזכר בזוהר ואז נאמר ככה המנהג פשוט אצל הספרדים ועדות המזרח לומר המזמור לדוד אליך השם נפשי עשא ואבינו מלכנו מבלי ליפול על פניהם כלל מפני על פי על פי דברי הזוהר הקדוש סוף פרשת במדבר הנופל על פניו ואינו מכוון ליבו כראוי כשאומר המזמור הנעל עלול חס ושלום להסתלק מהעולם בקיצור ימים ושנים ולכן נהגו למנע מנפילת הפיים אלא אומרים אותו כדרך הקורא מזמור תהילים בלבד כלומר אתם רואים אומר הזוהר אם יודעים לכוון שיפלו על פניהם כי זה מזמור מיוחד במינו לא יודעים לכוון אז יותר אל תיפול על פניך שב זקוף כי אם לא חס וחלילה תעלו להסתלק מהעולם בקיצור ימים ושנים ולכן הספרדים כאמור יושבים זקופים על הכסאות ולא מתאים ולכן יש לנו כבר במקום להטות על הראש לגמרי במכסים פנים כמו שמשנה ברורה אומר רק מתאים מתי הכלה וכל מיני סגנונות בגלל סיבה זו אני נוטה לכרוע בנפילת פנים על הברכיים דהיינו ומטה לצד שמאל קרוב לרצפה לתת תזכורת שאנחנו צריכים לחזור למצב שבו אנחנו נשכב על צד שמאל על הרגל השמאלית ועל הראש בכיוון שמאל והרגל הימנית אז אני עדיין לא עושה את זה אלא קרוב קצת ברמזכ כי אם אני אעשה את זה א' מיד יבואו לראות אם קרה לי משהו וזמינו אמבולנס. ב' אם יראו שאני בריא בגופי אז יחשבו שאני בריא לא בריא בנפשי ושלחו אותי לבדיקה בגע. אבל ככל שהתרבו התלמידים יודעים את מנהג אבותינו אשר יעיזו וירצו לעשות ולא נהיה מנטמים אז זה לא תהיה סיבה להחזיר הטרה ליושנה אבל כל עוד אני אהיה בודד בשטח אז לא כדאי שהמורי דווקא הוא זה אשר יחשד או כחולה בנפילה או חס וחלילה חולה בנפש וכולי אבל זו הדרך העולה בית אל אז לכן אני נותן תזכורת על ידי צורת קידה שעוד לא היא לא הכידה האמיתית קרובה קצת קצת על מנת להזכיר זכורת עד שירבו חיילינו שהולכים בדרך השם אז נזכה לעקידה הזו רבי חני בןקש