האם מותר להשליך עלונים תורניים מהחלוקה לחצר בית הכנסת כמקובל לגבי חלוקת עיתונים?

שאל השואל ואמר, האם מותר לזרוק עלונים תורניים מהמכונית אל חצר בית הכנסת? ומעשה שהיה כך היה, שהוא ראה מישהו אשר כל יום שישי נוסע, חולף ליד בתי כנסיות ומשליך עלונים תורניים שגלל אותם. וזרק אותם לחצר בית הכנסת עד בו הגבאים והלו עשו אותם מחצר בית הכנסת והניחו אותם במקומם ולא אחת הוא אומר א' פעולת הזריקה אם אין בה בזיון אלא שיש לפעמים שעברו שם ולא משים לב ודרכו עליהם ובימות חורף יש והתרבו והתגעלו ונקרעו האם הדבר הזה מותר או אסור? והתשובה אסור. אנו מוצאים בדברי רבנו בפרק עשירי מהלכות תפילין ומזוזה בספר תורה. הלכה רביעית שבה נאמר תיק שהוכן לספר תורה והונח בו. וכן המטפחות והארון או המגדש שמניחים בו ספר תורה אף על פי שהספר בתוך התיק וכן הכיסא שהוכן להניח עליו ספר תורה והונח עליו ספר תורה הכל תשמישי קדושה הן ואסור לזורקן אלא כשיבו או כשישברו נגנזין כלומר שרבנו מנע את כל תשמישי הקד ש עלו בטור קדושים שכשהם בלים יש צורך לגנוז אותם ולא עוד אלא כאמור אסור לזור כאן ובאמת שנאמר בפרק 16 במסכת שבת תחילת הפרק שכל כתבי הקודש נגנזים אלא שם לא נתבאר מה זה כל כתבי הקודש דבר פשוט שזה כולל תורה נביאים או כתובים. השאלה אם זה כולל גם דברים אחרים לאו דווקא תורה נביאים או כתובים אנחנו מוצאים בשולחן ערוך רפב יורי דעה שכתב אין זורקין כתבי הקודש סעיף ה ואפילו הלכות ואגדות כלומר לא רק ה כתבי הקודש המפורסמים, תורה, נביאים, כתובים, אלא אפילו הלכות והאגדות גם כן אין זורקין אותם. ולא עוד. אלא אנחנו מוצאים הרבה מפרשים שאומרים כל כתב וכתב אשר מבאר את דברי התורה, הכתובה או תורש בעל פה או דברי אמונה בין אם יש בהם פסוקים, בין אם אין בהם פסוקים, טעונים א' גניזה כשבלים, ב' עשו לזורקם מפעת הבזיון. ובאמת שאנחנו מוצאים במסכת סופרים פרק שלישי אין מזרקין ספרים ולכאורה רק ספרי קודש אבל אנחנו מוצאים בגמרא ערבים דף צח עמוד א' אין מזרקים כתבי קודש, לא נאמר ספרים אלא כתבי קודש. ומאחר וכתבי קודש מתבאר על ידי הפוסקים באופן רחב. זאת אומרת לאו דווקא תורה נביאים כתובים אלא גם את הפירושים עליהם. אז אם כן, איפה כל אלה? א' כשהם בלים טעונים גניזה ב' אסור להשליך אותם בזריקה. כיוון שיש בזה משום בזוי, משום בזיון. ובאמת רבותיי ש אבותינו בתימן מאוד מאוד נזהרו שלא לזרוק פירות כי ראו בזה בזוי אוכלין אלא היו מגישים מיד ליד את הפירות ולא זורקים את הפירות ויש שהחמירו שלא לזרוק אפילו פירות שאינם נגעלים כגון אגוזים וכך יוצא בזה אבל ודאי ובודאי שפירות נגעלים אסרו על עצמם שלא לזרוק משום בזוי אוכלין כי כאמור הזריקה יש בה משום ביזוי משום כך הדבר פשוט שאסור לזרוק את העלונים התורנים האלה בדרך של זריקה כי יש בזה עניין של בזוי שהרי עלונים ה האלה עיקר עיקר תוכנם הוא דברי תורה רעיונות מפרשת השבוע טורים הלכתיים ענייני מוסר ענייני אמונה וכך יוצא בדברים האלה כל עלון ועלון לפי שיחו לפי הגיגיו לפי הגיגי כותביו כל אחד לפי דרכו שלו 70 פנים לתורה וניצוצות הם שנתזים ולכן אסור בשום פנים ואופן לזרוק אותם בדרך של זריקה כי זה ביזוי של כתבי הקודש כל שכן אם חס ושלום זורקים לחצר ובני אדם בלי ידיעתם דורכים עליהם שזה עבירה גדולה בוודאי ודאי שהזורק שעשה כן הוא ועושה לפני עבר לא תיתן מכשול ולעוד אם למשל זה חורף והם תוצאה מכך נמעסים נזרקים קראים אולי זה גרמה אולי זה גרמה שלא תעשו כן לשם אלוהיכם שהרי הפוסקים פסקו שאסור לשרוף כתבי קודש כאלה אלא לגנוז ולא לשרוף כי שריפה זה מחייה למחוות לחלות ונצטווינו למחוט עבודה זרה וכל ביטיה והתורה הזהירה לא תעשו כן לשם אלוהיכם ואם כן חלילה זה אולי גרמה שלא תעשו לשם אלוהיכם משום כך אין ספק שהעלונים התורנים האלה צריך להניחם בדרך הנחה ובדרך של כבוד ולא בדרך השלכה. כאן המקום להעיר ולעורר ולהזכיר את אשר כבר אמרנו הרבה הרבה פעמים שעניין העלונים האלה אף על פי שיש בהם אולי תכליות חשובות שהם בדרכים שלהם מצליחים להגיע ללבבות של הרבה בני אדם ונותנים להם אי אלו מנות רוחניות כל אחד לפי מה שלבו חפץ, אבל מפגעם מרובה מאוד מאוד. א' הבני אדם מחזיקים את העלונים האלה בזמן התפילה, בזמן קריאת התורה ובמקום להתפלל ובמקום לשמוע את הקריאת התורה מעינים בהם. ואין ספק שזה אסור לחלוטין. או כבר המלצנו לגבאים שישמרו על העלונים האלה, לא יניחו אותם לכל דורש ומבקש. ורק אחרי התפילה יציגו אותם על השולחן בשביל שכל אחד שלבו חפץ יקח לביתו אבל לא בשביל לקחת ולעיין בבית הכנסת ואשריהם של הגבאים שבאמת מתאמצים לעשות כן לא עושים להם עבודה קלה אלא שמים אותם רק אחרי התפילה אוספים את הנותר ושוב שומרים אותם עד למחורת עד לאחר התפילה אז זה שכרם גדול מהשמיים אבל הם צריכים לקחת וחשבון שכל מה שבכל זאת נותר לא יזרקו אותם אלא ידאגו לגניזתם רבי חניה בגש