חל יום הכיפורים ביום השישי לאבלו, האם רשאי לטבול בערב יוה"כ?

מהי מעמדה של ההנהגה של טבילה בערב יום הכיפורים והאם יש לברך עליה?

למרות שיוה"כ מבטל גזירת שבעה כמו רגל הריהו אסור ברחיצה, כיצד ינהג האבל בקומו מאבלו?

הישנן הקלות בדיני האבל שיום הכיפורים חל ביום השביעי לאבלו?

תגיות

17/09/10 ט' תשרי התשע"א

המקור עוסק בהלכות אבלות הנוהגות בסמיכות לראש השנה ויום הכיפורים, תוך דיון בשאלה מתי קם האבל מאבלו והאם מותר לו לטבול בערב יום הכיפורים. הטקסט מסביר כי ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את גזירת שבעה. עם זאת, קיימת מחלוקת בין רבנו לשולחן ערוך בנוגע לביטול גזירת שלושים במקרה שאבל ישב רק חלק מהימים לפני החגים. לפי רבנו, יום הכיפורים אינו מבטל את גזירת שלושים אם ראש השנה ביטל את גזירת שבעה. הדיון נוגע גם למנהג הטבילה בערב יום הכיפורים עבור אבלים ולשיקולים המקלים על אבל הסובל

קובץ שמע - מלא

תזכיר תמציתי: דיני אבלות סמוך ליום הכיפורים על פי המקור

מסמך זה מתמצת את הסוגיה ההלכתית העוסקת בדיני אבלות עבור מי שנקבר סמוך ליום הכיפורים, כפי שעולה מתוך הטקסט המצורף. הדיון מתמקד בשאלת קימת האבל מאבלותו, אפשרות הטבילה בערב יום הכיפורים וההבדלים בין מנהגי אבלות ביחס ליום הכיפורים ושאר הרגלים.

נושא מרכזי: ביטול גזרת האבלות (שבעה ושלושים) על ידי ראש השנה ויום הכיפורים, והשלכותיו על אבל שנקבר סמוך למועדים אלה.

נקודות עיקריות:

ביטול גזרת שבעה על ידי ראש השנה ויום הכיפורים: המקור קובע באופן חד משמעי שראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את גזרת שבעת ימי האבלות. "ראש השנה מבטל גזירת שבעה. יום הכיפורים מבטל גזירת שבעה." זאת בניגוד לשבת, שאינה מבטלת את מניין ימי האבלות.
דין אבל שנקבר סמוך ליום הכיפורים: השאלה המרכזית היא מה דינו של אבל שנקבר ביום ראשון של השבוע, כאשר ערב יום הכיפורים חל ביום שישי שלאחר מכן (כלומר, האבל ישב רק שישה ימים). התשובה היא כי האבל יקום מאבלותו סמוך ליום הכיפורים.
איסור טבילה בערב יום הכיפורים: למרות שהאבל קם מאבלו סמוך ליום הכיפורים, נאסר עליו לטבול בערב יום הכיפורים. "יקום סמוך ליום הכיפורים ואינו רשאי לטבול בערב יום הכיפורים." הטעם לכך הוא שהטבילה בערב יום הכיפורים נחשבת למנהג אבל, ולכן אין להתירה לאבל טרם כניסת החג.
הבדלים בין יום הכיפורים לשאר הרגלים לעניין רחיצה: בשאר הרגלים, לאחר קימת האבלות, מותר לאבל לרחוץ את כל גופו כיוון שאין איסור רחצה בחג עצמו. לעומת זאת, ביום הכיפורים אסורה רחיצת כל הגוף. לכן, מאחר שהאבל קם רק סמוך ליום הכיפורים, הוא ייכנס ליום הכיפורים כשהוא אסור ברחיצת כל גופו. משום כך, די לו לרחוץ פניו, ידיו ורגליו סמוך ליום הכיפורים. "כי אסור לרחוץ את כל הגוף ביום הכיפורים. ולכן מאחר שמתירים לאבלה לקום רק סמוך למועד עצמו הרי הוא יכנס ליום הכיפורים וכבר יהיה אסור לו לרחוץ את כל גופו. משום כך, די אם נקל לא לרחוץ פניו ידו רגליו סמוך ליום הכיפורים."
מנהג הטבילה בערב יום הכיפורים: המקור מציין כי הטבילה בערב יום הכיפורים היא מנהג על פי רב סעדיה גאון, ואף מברכים עליה לשיטתו. אולם, לפי שיטת בעל המאמר, אין לברך על טבילה זו מכיוון שהיא מנהג אבל, ואין להתיר לאבל רחיצת כל גופו לפני יום הכיפורים.
דין אדם המתייסר באבלו: קיים כלל שאם אבל מתייסר, מותר לו לרחוץ פניו, ידיו ורגליו, ולפעמים אף את כל גופו, מכיוון שהאיסור על רחיצה באבל הוא רק רחיצה של הנאה, ולא רחיצה לצורך הקלה מסבל. "והרי יש לנו כלל שגם אבל אם הוא מתייסר אזי ה אם הוא מתייסר איננו רשאי איננו רשאי אם הוא מתייסר הוא רשאי לרחוץ את פניו ידיו רגליו ולפעמים אפילו את כל גופו בגלל העניין הזה של אה רחצה שהוא מתי כי לא אסרו לעבל אלא רחצה של הנאה אבל אם הוא אסטניס והוא סובל מותר לו." אולם, עבור טבילה שהיא רק מנהג, אין להתיר זאת.
הבדלים בין אבלות לפני ראש השנה לאבלות סמוך ליום הכיפורים: מי שישב אבלות לפני ראש השנה, ראש השנה מבטל את גזרת השבעה, אך קיימת מחלוקת (בין מרן השולחן ערוך לרבנו) לגבי ביטול גזרת השלושים על ידי יום הכיפורים במקרה כזה. לפי רבנו, אם האבל ישב מקצת אבלות לפני ראש השנה, ראש השנה מבטל את גזרת השבעה, אך יום הכיפורים אינו מבטל את גזרת השלושים. לעומת זאת, אבל שנקבר סמוך ליום הכיפורים, כמו במקרה הנדון, גזרת השבעה שלו מסתיימת סמוך ליום הכיפורים עצמו.
מקרה של קבורה בצום גדליה: אם אדם נפטר ונקבר בצום גדליה, ערב יום הכיפורים יהיה היום השביעי לאבלותו. במקרה כזה, יום הכיפורים מבטל את גזרת השלושים כולה, מכיוון שגזרת השבעה כבר הסתיימה (מקצת היום השביעי עולה לשבעה). "אז בנסיבות לא כמו השנה אם היה נקבר בסום גדליה הרי יום הכיפור מבטל את כל גזרת 30 והכל היה מותר." אולם, במקרה הנדון, הקבורה הייתה ביום ראשון, ולכן ערב יום הכיפורים הוא רק היום השישי לאבלות.

סיכום:

המקור מבהיר כי ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את גזרת שבעת ימי האבלות. אולם, עבור אבל שנקבר סמוך ליום הכיפורים וטרם סיים את שבעת ימי אבלותו, הוא קם מאבלו סמוך ליום הכיפורים ואינו רשאי לטבול בערב החג. עליו להסתפק ברחיצת פניו, ידיו ורגליו בלבד לפני כניסת יום הכיפורים, בשונה משאר הרגלים בהם מותרת רחיצת כל הגוף לאחר קימה מהאבלות. קיימת הבחנה בין דין זה למקרה של קבורה לפני ראש השנה או בצום גדליה, שם השלכות ביטול גזרת השלושים על ידי יום הכיפורים יכולות להיות שונות.

Question1

מה דינו של אבל שנקבר מתו ביום ראשון השבוע, וערב יום הכיפורים חל ביום שישי (שישה ימים לאחר הקבורה), לעניין סיום האבלות וטבילה?

Answer1

האבל יקום מאבלותו סמוך ליום הכיפורים, אך אסור לו לטבול בערב יום הכיפורים. יום הכיפורים עצמו מבטל את גזירת שבעת ימי האבל.

Question2

כיצד משפיעים הרגלים (שלושת הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים) על דיני האבלות על פי ההלכה המוזכרת במקור?

Answer2

על פי ההלכה, הרגלים, ראש השנה ויום הכיפורים מבטלים את גזירת שבעת ימי האבל. אפילו אם האדם קבר את מתו שעה אחת לפני אחד ממועדים אלה, בטלה ממנו גזירת השבעה, והוא יתחיל למנות את שלושים יום האבלות לאחר המועד.

Question3

מה הדין אם אדם קבר את מתו סמוך לראש השנה או סמוך ליום הכיפורים?

Answer3

ראש השנה מבטל את גזירת שבעת ימי האבל. באופן דומה, יום הכיפורים מבטל את גזירת שבעת ימי האבל. זה שונה מדין שבת, שאינו מבטל את מניין ימי האבלות.

Question4

כיצד מתכונן אבל שקם מאבלותו סמוך ליום הכיפורים ליום טוב זה?

Answer4

האבל יקום סמוך ליום הכיפורים, ירחץ את פניו, ידיו ורגליו, ויוכל להתכונן ליום הכיפורים. עם זאת, אסור לו לרחוץ את כל גופו בערב יום הכיפורים.

Question5

מהו הדין לגבי טבילה בערב יום הכיפורים עבור אבל?

Answer5

על פי רבנו סעדיה גאון, טבילה בערב יום הכיפורים היא מנהג ומברכים עליה. אולם, לפי השיטה המוזכרת במקור, אין לברך על טבילה זו מכיוון שהיא נחשבת למנהג אבלות, ואין להתיר לאבל לרחוץ את כל גופו לפני יום הכיפורים כשם שלא מתירים לפני רגלים רגילים.

Question 6

מדוע יום הכיפורים שונה משאר הרגלים לעניין רחיצה עבור אבל?

Answer6

בשאר הרגלים אין איסור רחיצה. לעומת זאת, ביום הכיפורים אסור לרחוץ את כל הגוף. לכן, מאחר שמותר לאבל לקום רק סמוך ליום הכיפורים, הוא ייכנס ליום הכיפורים כשאסור לו לרחוץ את כל גופו. משום כך, די לו לרחוץ פניו, ידיו ורגליו בלבד.

Question 7

מה הדין לגבי אבל שסובל מאוד או שהוא אסטניס ומצטער מאי-הרחצה?

Answer7

אם אבל מתייסר מאי-הרחצה, מותר לו לרחוץ את פניו, ידיו ורגליו, ולפעמים אפילו את כל גופו, מכיוון שהאיסור על אבל הוא רק רחיצה של הנאה, ולא רחיצה לצורך הקלה מסבל. אולם, עבור טבילה שהיא רק מנהג, אין להתיר זאת.

Question 8

מה הדין אם אדם נפטר ונקבר בצום גדליה בסמוך ליום הכיפורים?

Answer 8

אם אדם נפטר ונקבר בצום גדליה, ערב יום הכיפורים יהיה היום השביעי לאבלותו. במקרה כזה, לא רק שיום הכיפורים מבטל את גזירת שבעת ימי האבל (שהסתיימה כבר), אלא שמקצת היום השביעי עולה לשביעי ומתחילה את גזירת שלושים, ויום הכיפורים מבטל גם את גזירת שלושים. במצב כזה, הכל יהיה מותר לאחר יום הכיפורים

Full text

שאל השואל מי שמתו נקבר ביום ראשון השבוע והרי ביום שישי ערב יום הכיפורים מחר דהיינו הוא ישב האבל רק שישה ימים מה דינו לעניין האבלות מתי הוא יקום מאבלו? האם מותר לו לצבול בערב יום הכיפורים כשאר כל אדם או לא? והתשובה לכך: יקום סמוך ליום הכיפורים ואינו רשאי לטבול בערב יום הכיפורים. הר שרבנו אומר בפרק עשירי מלכות אבל הלכה שלישית הרגלים וכן ראש השנה ויום הכיפורים אין דבר מדברי האבילות נוהג בהן וכל הקוברת מתו אפלו שעה אחת קודם הרגל או קודם ראש השנה ויום הכיפורים בטלה ממנו גזירת שבעה נמצא מונה לאחר ראש השנה ביום הכיפורים 320 יום ולאחר הפסח מונה 16 יום שהרי בטלה ממנו גזירת שבעה ושבעת ימי החג אחרי 14 וכן אם קבר מתו קודם עצרת מונה אחרי ה-16 יום אף על פי שהוא יום אחד הרי רגל ועולה לשבעת ימים. מכאן למדנו שאף על פי שיום הכיפורים בראש השנה נחשבים מעין רגלים לעניין אבל ומי שקובר את מתו סמוך לראש השנה או סמוך ליום הכיפורים. ראש השנה מבטל גזירת שבעה. יום הכיפורים מבטל גזירת שבעה. לא כמו שבת אשר נוהגבוה בלוד דצנאה ועולם מןמניין. אלא ראש השנה מבטל גזירת שבעה ויום הכיפורים מבטל גזירת שבעה. ואז יצרכו ל שבת עד סמוך לרגל ואז יקום ירחץ פניו, ידיו ורגליו ויוכל להתכונן ליום טוב אל ליום הכיפורים. הטבילה בערב יום הכיפורים היא מנהג לפי רבנו סעד הגאון מברכים עליה לפי שיטתנו אין לברך על טבילה זו כי היא מנהג אבל רבותינו נהגו בה אבל אין היתר לתת לעבל אפשרות לרחוץ כל גופו כל גופו ובלפני הרגלים הרגילים כיוון שהרגלים מבטלים גזירת שבעה אזי סמוך לרגל, יקום ויכל לאחר מכן לרחוץ את כל גופו. כיוון שאין איסור רחצה ברגל, אבל יום הכיפורים שונה משאר הרגלים, כי אסור לרחוץ את כל הגוף ביום הכיפורים. ולכן מאחר שמתירים לאבלה לקום רק סמוך למועד עצמו הרי הוא יכנס ליום הכיפורים וכבר יהיה אסור לו לרחוץ את כל גופו. משום כך, די אם נקל לא לרחוץ פניו ידו רגליו סמוך ליום הכיפורים. כי יש מצווה להוסיף מחול על הקודש לעניין יום הכיפורים, לעניין העינויים. והעיל בכל הימים האלה היה לו ימים קשים. ויהיה קשה לו מאוד להיכנס כשהוא סובל. והרי יש לנו כלל שגם אבל אם הוא מתייסר אזי ה אם הוא מתייסר איננו רשאי איננו רשאי אם הוא מתייסר הוא רשאי לרחוץ את פניו ידיו רגליו ולפעמים אפילו את כל גופו בגלל העניין הזה של אה רחצה שהוא מתי כי לא אסרו לעבל אלא רחצה של הנאה אבל אם הוא אסטניס והוא סובל מותר לו נמצאנו למדים אדם רגיל אי אפשר להתיל רוחוס את כל גופו אלא פניו ידיו רגליו סמוך לכניסת יום כיפורים לא שכבר נכנס ואבלו את כל גופו אבל מי שהוא סטיני זה דין אחר לגמרי וודאי שבשביל תבילה שהיא רק מנהג אין להתיר לו כאן המקום להעיר שהשנה הקבורה הייתה ביום ראשון אף על פי שהפירה הייתה ביום שבת כי אי אפשר לקבור ביום שבת שבת היה סמוך לראש השנה אבל בימים רגילים ש אם בצום גדליה נפטר מישהו ונקבר מישהו הרי יגיע ערב יום הכיפורים וזה כבר יום השביעי ואז לא זו בלבד שמקצ שהיום הכיפורי מבטל גזירת שבעה כי היא כבר נגמרה לא צריך לומר מבטל גזרת שבעה אלא מקצת היום השביעי עולה לשביעי ומתחיל את גזירת 30 ואז יום הכיפורים מבטל את גזירת 30 אז בנסיבות לא כמו השנה אם היה נקבר בסום גדליה הרי יום הכיפור מבטל את כל גזרת 30 והכל היה מותר. אבל כיוון שהשנה הוא נקבר ביום ראשון וזה צמצם את ימי האבל וערב יום הכיפורים הוא רק יום השישי לכן יש את הקושי האמור. כאן המקום להעיר שמי שישבו באבל לפני ראש השנה בערב ראש השנה לא היה להם יום השביעי אלא היום יומיים, שלושה. בא ראש השנה הוא מבטל גזירת 30. לפי מרן השולחן ערוך בהגיאם ליום הכיפורים יבוא יום הכיפורים ויבטל גזירת 30. כך מרן פוסק בסימן שצט יורד דעה סעיף ט. אבל רבנו לא כך פסק. רבנו אמר שאם האדם ישב מקצת האבל לפני ראש השנה בראש השנה בטל גזירת שבעה אזי יום הכיפורים לא מבטל את גזירת 30 אבל ולכן אנו שנוהגים לפי רבנו כל מי שישב לפני ראשה מלאים אלא מקצת דהיינו עד שישה אז היה ראש השנה מבטל גזרת שבעה ביום הכיפורים אינו מבטל גדרת שושיים רבי חני בן