מי שהתפלל יחיד בר"ח, האם רשאי לקרוא את ההלל?

האם יחיד שלא הצליח להתפלל בציבור בראש חודש יכול צריך לומר את ההלל או לא? דעת רבנו לא. בפרק שלישי מהלכות מגילה וחנוכה הלכה זן. כתב רבנו את הדברים הבאים מקומות שעושים ימים טובים שני ימים גומרים תהלל ב-120 יום והוא מפרט אותם תשעת ימי החג הכוונה של חג הסוכות הם יום התשיעי שהוא יום של יום טוב שני של גלויות או שמונת ימי החנוכה או שני ימים של פסח ששוב הכוונה יום טוב שני של גלויות שער הימים חול המועד ויום שביעי של פסח אין אומרים הלל שלם אלא בדילוג ושני ימים של עצרת דהיינו של חג שבועות, היום השני, הכוונה יום טוב שני של גליו. אבל בראשי חודשים קריאת ההל מנהג ואינו מצווה ומנהג זה בציבור. לפי כך קוראים בדילוג ואין מברכים עליו שאין מברכים על המנהג ויחיד לא יקרא כלל. ואם התחיל ישרים בדילוג כדרך שקוראים הציבור. וכן בשאר ימי פסח קוראים בדילוג קרשי חודשים. יוצא איפה? לפי רבנו לכתחילה יחיד לא יקרא את ההלל בראש חודש בדילוג. בוודאי לא שלם. כי אפילו ציבור אסור להם לגמור את ההלל ביום זה כי זה רק מנהג ורק בדילוג. אבל אם כבר קרה ישלים. אבל זוהי עמדתו של רבנו. ובטור אור החיים סימן תכב הלכות ראש חודש סעיף ב' הוא כותב וקורין ההלנו בראש חודש ורבו בו הדעות כך אומר התור רבנו יעקב בן הראש ורבו בו הדעות יש אומרים שיחיד אין אומר אותו כלל בראש חודש אבל ציבור אומרים אותו ומברכים לפניו ולאחריו. החלק הראשון זה הרמב"ם אבל לא הספע. כי הרי הרמב"ם לא מסכים שהציבור יאמרו הלל בראש חודש בגמירה ובברכה. אבל בהחלט אתם רואים שיש מי שטוען כמו רבנו שאין לומר היחיד אינו אומר את ההלל בראש חודש כלל. אבל ציבור כך אומר הטור אומרים אותו כים מפניו ולאחריו ויש אומרים שאין חילוק בין יחיד לציבור ושניהם אומרים אותו בלא ברכה זה עוד דעה ורבנו תם כתב זה לא שני יחיד ולא שנת ציבור אומרים אותו ומברכים עליו גם היחיד שוב עוד דעה אפילו כל יחיד ויחיד ולזה הסכים אדוני אבי הראש זכרנו ברכה אבל מה הי הברכה ומברכים לקרות את ההלל לא לגמור כי הרי הוא לא גומר אלא לקרות. כלומר החינו אשכנזים המציאו נוסח ברכה מיוחד בשביל ימים שקוראים תהלל ודלוג ואז אי אפשר לומר לגמור ההלל אלא אומרים לקרוא תהלל ואצלנו אסור לשנות בנוסחאות הברכות שתבעו אנשי כנסת הגדולה וגם אין ברכה על מנהג לא מברכים על מנהג מברכים לקרותל ולא עוד אלא הוא אומר וחותמין בלוך אמר אומרים עלוך עם ברכה בסוף ההלל וכן כתב רב עמרם עד כאן הנה הוראנו לדעת כיצד כל כך הרבה דעות נאמרו ב איך קוראים בטור ביחס להלל זה של ראש חודש ובשולחן ערוך נאמר וקורן הלל בדילוג סימן תקב סעיף בן יחיד בין ציבור ויש אומרים שהציבור מברכים עליו בתחילה לקרוא ההלל וארמסי ואם ברך לגמור אינו צריך לחזור ולבסוף יעלוך והיחיד אינו מברך עליו ויש אומרים שאף הציבור אין מברך עליו לא בתחילה ולא בסוף וזהו דעת הרמבם וכן נוהגין בכל מלכות ארץ ישראל סביבותיה תראו כמה דעות הזכיר מרן הגע ויש שאומרים זה גם יחיד מברך עליו וכן נוהגים במדינות אלו כלומר אשכנזים ומכל מקום יזהר אדם לקרות בציבור כדי לברך עליו עם הציבור ויש אומרים לך שיחיד קורא אומר לשניים שאמרו אמור ראשי פרקים דאז הבקרבים ונהגו כן בהודו ולא בענה אם תן איפה אנו רואים באמת בשולחן ערוך כמו בדברי התור יש הרבה הרבה דעות ובאמת רבותיי תוצאה מריבוי הדעות הללו אזי במקומות שנהגו כמו הרמבם ואחר כך נחספו לדעות בשולחן ערוך היו קרועים ושועים, לא ידעו כת דנהג היחיד. והנה מעריץ בסידור העץ חיים מביא את דברי מריקש ונראה לי. כך אומר המריקש מרי קסטרו זה היה במצרים. במצרים נהגו כמו הרמב"ם ונחספו לשיטה של מרן. ונראה לי שהיחיד כשקורא אותו בציבור טוב לקראותו מיושב כדי שלא יעבור בפומבי על דעת הרמב"ם זכרוכה. כלומר עשה פשרה שהיחיד כשיאמר את ההלל בראש חודש יאמר אותו מי יושב ולא עומד שלא יראק מפגין נגד הרמבם וכן נהגו הראשונים לקרות מי יושב בשעת קריאת אה או היו אומרים אותו עם הציבור קודם תפילה עד כאן שוה פרי חדש כתב דאף לדעת הרמבם כל שיש עשרה בבית כנסתפיר לקרותו ולא מקרי יחיד אלא כשקורא אותו בביתו היין שם. כלומר פרי חדש אומר אם יחיד אחר לתפילה בא וכבר גמרנו אנחנו כבר כבר כעת בסדר היום של אחר המוסף של אחר המוסף אז הועיל ויש 10ה יאמר תהלל לבד הועיל ויש 10ה אף על פי שלא 10ה לא קוראים איתו מריץ מסתייג בזה הוא אומר מה אתה תגיד על זה שלפי המקובלים רק בציבור החוזר השליח ציבור השם אלוהיכם אמת כדי להשרים רמחתיבות אבל היחיד לא חוזר על השם אלוהיכם אמת אז מה תגיד אם היחיד נמצא בציבור והציבור כבר קראו קריאת שמע מותר לו לחזור על השם אלוהיכם אמת כי הוא נמצא בציבור כלומר הוא לא מסכים עם ההצעה הזו ובאמת שנראה שמריץ לא הסכים אלא כדעת הרמבם שיחיד לא יקרא ואם התחיל ישלים ויש לו שאלה או תשובה בפעולת צדיק חלק ב סימן קטו שהוא מברר באריכות אם גם בחול המועד פסח אם גם כן אותו דין כמו ראש חודש זה ברור שזה בדילוג האם זה אותו דין בראש חודש שאם איך קוראים היחיד נאסר בעמירת ה באמירת ההלל או לא איסור היחיד בגלל שאמרו חכמים בגמרא שאסור לאדם לומר הלל כל מתי שהוא רוצה זה המנון האם אמנון אפשר להשאיר אותו תוכנית כבקשתך לכו ותעלו בבקשה לרדיו ותבקשו שישאירו לכם את ההמנון יזרקו אתכם דרך חד על המדרגות אין דבר כזה המנון אומרים אותו רק בזמן שלפי הכללים אותו דבר הלל אם אדם בא לשאיר את הנון של האמונה ודאי ודאי שיש לו כללים רק בעשרה ויחיד לא אומר אותו ורק יחיד אומר אותו רק שיש חובה לגמור אותו אבל כשזה מנהג ובדילוג די לנו במשנהגו הציבור אבל לא לפרוץ גדר שכל יחיד ויחיד יאמר על זו שיטת רבנו ומעריץ דן אם גם בחול המועד הדין כך כמו בראש חודש ובאמת שמצאנו הרבה קליל שאיך קוראים הקדמונים כולם אומרים בציבור ואין היחיד אומר או היחיד אם ציבור. כלומר הדבר פשוט שכל הדורות בתימן ממש הרוב המכריע שלת קליל הקדמונים ועד המאוחרים הרוב המכריע אומרים שהחיד איננו אומר. מדוע אנו אומרים את הדבר הזה? כיוון שכבר יש שמורים ואומרים שהמנהג שלנו הוא שהיחיד אומר אותו. באמת נערייתי וגם זכנתי ואינני יודע איך מתגבש. מנהג של יחיד הרי בתימן רבותיי בעמך כולם צדיקים היו מתפללים יום יום בניין שחרית מנחה ערבית וכולי איפה היה לנו ביחידים יחידי חולה אפשר מיוצאים לכלל לבנות מנהג לבוא לומר אתם יודעים היו הרבה פעמים מתכנסים בשטיבל בית כנסת חידים והיו אומרים זה אצל השכנים יכול להיות דבר כזה אבל אצל התימנים זה מה יש זה התפילה בציבור אין תפילה בציבור בבית הכנסת נעול אז מה מתפלל אדם ביחיד בבית אפשר לגבש מנהג רק אם אתה רואה שמורה הוראה של חכמי תימן נשאלו עוד שאלה ועוד שאלה ועוד שאלה וכולם אומרים שיחיד יאמר אפשר לבוא לומר יש מנהג ודמן אבל אם לא אז איך אתה יכול לבוא לומר מנהג ודי תימן ש יחיד אומר ואדרבה כשאתה רואה לפניך את כל התקל זועקים רוב המכריע של התקלל זועקים שהיחיד לא אומר במיוחד אנחנו רואים שהרב יוסף בכל זאת אומר לחשוש שאם יחיד לא איך קוראים א בראש חודש יבוא לציבור אפילו שכבר התפללו כמו הפרי חדש יהיה בתוך הציבור כלומר הרב יוסף עוד חושש קצת משהו לשיטת הרמבם ולא להתפרק משיטת הרמבם אלא צריך לחשוש לשיטת הרמבם נמצאנו למדים איפה שאכן באמת יחיד לא בראש חודש לא יקרא את ההלל בדילוג כלל אלא אם התחיל מסיים רבי חניש הג