מנחה ערבית
שלום כבוד הרב,
אצלנו ביישוב נוהגים כל יום להתפלל מנחה ערבית ממש צמוד אחד אחרי השני,דהיינו איך שהחזן מסיים "אחד ושמו אחד" מייד הוא מתחיל "והוא רחום" מתפללים ונפטרין לבתיהם.
שאלתי היא,
האם אין בדבר משום לא לעשות את המצוות חבילות חבילות?
לאור ריבוי הדיעות בשאלה זו כיצד, אם כן, ינהג היחיד בשעת אמירת ההלל?
היחיד שאחר לתפילה ונצטרף לציבור, האם יחשב כיחיד לדין זה או דווקא אם נמצא ביחידות בביתו?
מעמד ההלל כהמנון האמונה, האם רשאים להנהיג בו מנהגים שונים אשר עלולים לגרום לו לזילות?
המסמך עוסק בשאלה ההלכתית האם יחיד שלא התפלל בציבור בראש חודש רשאי או חייב לומר הלל, ובאופן כללי יותר, במעמד אמירת הלל בראש חודש (בדילוג) עבור יחיד וציבור. הדיון מציג מגוון דעות של פוסקים מרכזיים לאורך הדורות, תוך התמקדות בגישת הרמב"ם ומנהג יהודי תימן.
נקודות מרכזיות:
מסקנה מרכזית:
המסמך מציג מחלוקת רחבה בין הפוסקים בנוגע לאמירת הלל על ידי יחיד בראש חודש. דעת הרמב"ם היא שהיחיד לא יאמר כלל. דעות אחרות מתירות ליחיד לומר ללא ברכה, או אף לברך. מנהג יהודי תימן, כפי שעולה מהמסמך, נוטה בבירור לדעת הרמב"ם שהיחיד לא אומר הלל בראש חודש. הדיון מדגיש את החשיבות של שמירה על מנהגים קיימים וזהירות משינויים הנובעים מחשיפה לדעות אחרות.
שלום כבוד הרב,
אצלנו ביישוב נוהגים כל יום להתפלל מנחה ערבית ממש צמוד אחד אחרי השני,דהיינו איך שהחזן מסיים "אחד ושמו אחד" מייד הוא מתחיל "והוא רחום" מתפללים ונפטרין לבתיהם.
שאלתי היא,
האם אין בדבר משום לא לעשות את המצוות חבילות חבילות?
שלום לכבוד הרב,
השלום והברכה:
1) אם אדם קורא קרית שמע (שחרית - ערבית), ומתבלבל במילים או הסיח דעתו מה יעשה?
2) אם במקום להתחיל: "והיה אם שמוע" התחיל בשוגג: "למען ירבו ימכם", או להפך, מה יעשה במקרה זה?
תודה לכבוד הרב,
תבורך בברכת התורה!
לכבוד הרב שלום!
ילמדנו רבנו,
אצלנו בבית הכנסת חותמים ברכת השכיבנו ללא אמירת חי פסוקים.
האם לחתום עם הש''צ או עדיף למהר כשהש"צ מתחיל אמת ואמונה ולהספיק לומר את הפסוקים עם החתימה?
תודה רבה!
מה עושים בקדושה - האם החזן מסיים המלך הקדוש
ולהשאיר מעט זמן ולתת לשומעים להגיד אתה קדוש
ולסיים המלך הקדוש
האם הם צריכים להוסיף ובכן
האם הם צריכים לומר אתו לדור ודור
להגיד אתו כל הקדושה?
עתניאל מנצור
לכבוד הרב שלום וברכה,
אני חייל שמשתדל לנהוג לפי הרב קאפח, אצלנו בבסיס יש תפילת שחרית רק בשעה 8 בבוקר כך שאם אני מתפלל במניין אני לא אספיק לקרוא קריאת שמע בזמנה. האם מותר לקרוא קריאת שמע בלבד (בלי הברכות) לפני התפילה? ואם אני עושה כך האם זה לא יגרום לי לברך בתפילה את ברכות קריאת שמע לבטלה? כי הרי כבר יצאתי ידי חובת קריאת שמע. ואם אסור לקרוא אז האם עדיף להתפלל ביחיד ולהספיק לקרוא בזמנה או שאני צריך לחכות לציבור ולפספס את קריאת שמע בזמנה?
תודה רבה מראש
1. בבית הכנסת בו אני מתפלל (נוסח בלדי) הוחלט לאחר הרבה שנים כי בשבת לאחר "מלכא דעלמא" לא יינתן מי שבירך לכל מי שחפץ בכך אלא מי שבירך אחד לכל התורמים מיד לאחר מכירת המוסף והפרק כדי לחסוך בזמן ואולי גם בעוונותינו למנוע דיבורים מיותרים...... האם זה מקובל ותקין בקהילתינו?
2. האם מותר לילד (לפני בר מצווה) לומר בר יוחאי או קריאת הפרק?
האם מותר לדבר בין ישתבח ליוצר ובין תפילת העמידה לחזרה?
לא יודע מאיפה המקור אך שמעתי כי בימי הביניים באלכסנדריה היה בית כנסת גדול מאוד כך שלא יכלו אפילו לשמוע את החזן ולא ידעו מתי לענות "אמן" לכן העמידו ליד החזן מישהו שהרים שלט גדול המסמן שיש לענות אמן. האם אין זה סילוף ענין אמירת האמן? שהרי אמן נותן הסכמה למה שאומר החזן אך כאן כלל לא שמעו אותו - אם כן איך הורו הרבנים דאז לעשות כך?
בתודה
לק"י לכבוד מרי רצון ערוסי, שלום. אני נוהג בברכות השחר כמו הרמב"ם.
א. האם דווקא ברכת 'אלהי נשמה' היא אחרי שינה, אבל שאר ברכות השחר (אליבא דהרמב"ם) יברך אפי' היה ער כל הלילה (באופן שמתחייב)?
ב. 'עוטר ישראל' האם אפשר לברך על חבישת כיפה?
ג. באופן שודאי לו שנגע במקומות המכוסים בשנתו, האם יכול לברך?
מהן משמעויות ההבדלים בין שתי הגירסות ומה הקשר שלהם להזכרת המלאכים?
כיצד התייחסה הקבלה לשני המנהגים הקדומים, אחד שבכל התפילות גורסים: "נקדישך" והשני שבכל התפילות גורסים: "כתר"?
במס' חולין נאמר שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה, כיצד מתיישב עם הגורסים "ועמך"?