האם מותר להטעות גויים?

לפלוני ולאשתו יש עוזרת עובדת זרה והוא נוהג בזמן שהוא נותן לה עץ חרה להטעותה כגון מניח לה בתוך שטרי הדולרים שהוא נותן לה שטר מזויף בתוך השטרות התקינים או שהוא מונה לה כאילו יש לו יש לה את כל השטרות וחסר שטר אחד והיא סומכת עליו ולוקחת ואז מתברר שהייתה כאן טעות או הטעיה אומרת האישה לבעלה זה לא יפה מה שאתה עושה כך לא מתנהגים. אומר הבעל האישה, עבדת גוי מותרת, כי רק לגנוב גוי אסור, לגזול גוי אסור, אבל השבת עבדה זה רק לאחיך. והעיל והיא לא אחותנו, היא לא בת עמנו, אז עבדתה מותרת. עם מי הצדק? עם הבעל או עם אשתו. והתשובה עם האישה, לא עם הבעל. ומדוע? אומר רבנו את הדברים הבאים בפרק 11 מהלכות גזלה ועבדה. הלכה ראשונה חשב עבדה לישראל מצוות עשה. שנאמר השם תשיב לאחיך. ממשיך רבנו בהלכה שלחר מכן הלכה ג' עבדת הגוי מותרת שנאמר עבדת אחיך והמחזירה הרי זה עובר עבירה. למה? מפני שהוא מחזיק ידי רשעי עולם ומזה נבין ש אם מדובר בגויים שאינם רשעי עולם, כגון גויים שהם מן המתוקנים באנושות, יש להם חוקים, הם אנשים הגונים, הם גומלי חסדים, אז בוודאי וודאי שי אפשר לבוא לומר שאסור להחזיר להם עבדה כי מחזיקים שעי עולם. אבל אם מדובר בגויים רשעים, אכזרים, רמאים, גנבים, אם יש כאלה אסור להשאיב להם עבדה כי אתה מחזיק רשעי עולם. ואם כן, ואם החזירה לקדש את השם כדי שיפערו את ישראל וידעו שהם בעלי אמונה, הרי זה משובח. ובמקום שיש חילול השם, עבדתו אסורה וחייב להחזירה. כלומר, עבדת גוי מותרת. השבת עבדה לגוי ברמת העיקרון אסורה. כי אם מדובר בגויים רשעים או רמאים, אתה מחזק על דשבת עבדה רשעי ארץ. אם מדובר בגויים מתוכנים אדיי יש. זאת אומרת אין בזה איסור להחזיר. ולא עוד אלא שמע עוד יכול להיות שיש בזה מצווה של קידוש השם על זה שיראו את ההנהגות הטובות של עם ישראל כתוצאה מתורת השם ויש בזה מצוות קידוש השם ולא עוד אלא לפעמים יש עבירה לא להחזיר אם הגוי מרגיש שאתה לא מחזיר והיא נמצאת אצלך ואם תוצאה מכך זה יהיה גובה בחלול השם אז אתה עובר על חילול השם כלומר דרגות דרגות מנינו בעניין הזה ובכל מקום אומר הרמבם מכניסים כליהם מפני הגנבים ככלי ישראל מפני דרכי שלום עד כאן בעניין עבדה אומר רבנו בהלכה ד' פרק יא א מחכות גזלבה ודעה טעות הגוי כעבדתו הוא מותרת כלומר אם גוי טעה בחשבון טעות גוי מותרת כוטתו אומר רבנו והוא שטעה מעצמו אבל להטעות אסור כלומר להטעות אותו על ידי המעביד אותה זה אסור שותה לה מכניס לה בתוך זה איזהשהם שטרות מזוייפים להטעות אסור אבל טעות של גוי מותרת. כך אומר רבנו. כיצד, כגון שעשה הגוי חשבון וטעה מאליו וצריך שיאמר לו ישראל, ראה שעל חשבונך אני סומך ואיני יודע. אז העובדת הזהרה, אם אכן היא מתנהגת בדפוס התנהגות כזו, אני סומכת עליכם, אתם היהודים. הרי שאם באמת המעביד מטעים אותה בחשבון זה גדר של חילול השם וזה אסור אלא מה שאתה אומר אני נותן לך כגון זה מותר אבל אם לא אמר לו כן אסור שמה יתכוון הגוי לבות כו ונמצא שם שמיים מתחלל כלומר אם הגוי אומר מה שתן תיתן זה מותר אבל אם הגוי לוקח מקבל ושותק מהן בראשו מאוד יכול להיות שהוא עושה מבדקים למעבידים אם הם אמיתיים או לא אמיתיים ולכן הועיל עלול הדבר שזה מבדקים ועלול לדבר להיות גובל בחילול השם אסור כך רבנו אומר ובאמת רבנו יש לו בהרבה הרבה מקומות שדיבר על חילול השם ממש כלומר חילול השם זה דבר מאוד מאוד אה רגיש שרבנו תייחס אליו בהלכה, בפירוש המשנה, בתשובות שלו בהרבה מקומות. הנה רבותיי, ביחס למטבע המזויף, לדולר המזויף, רבנו בפירוש המשנה, מסכת כלים כותב א פרק 12 הלכת זן שאסור לתת מטבע מזויף לגוי כי זה בכל שכן שיתנה הוא או יטעה בו גוי כבר זה גובל בהתעיה והתעיה זה גדר של גניבה גזרה יש הבדל בין טעות ובין הטעיה כי זה שחושבים המוני בני אדם כך אומר רבנו ואפילו יחידיהם כי הטעיות שכאלה מותרות עם הגויים אינו נכון ודעה בלתי נכונה אמר השם בתורתו הקדושה ומי שמוכר עצמו לעובד עבודה זרה או לעבודה זרה עצמה שנאמר כמו שנתבאר בפירוש וחישב עם קונהו ואמרו עליהם השלום יכול יגלום עליו תלמוד לומר בחשב ידקדק עמו בחשבון בעניין גלום יערים עליו יטעהו אסור ושב צריך לתת לו את הסכום מדויק אומר רבנו יתרה מזו אסור לגנוב דעת הבריות ואפילו דעת הגוי וכל שכן הם יהיה תלוי בכך חלול השם שאז יהיה עוון חמור יותר וישגו לאדם תכונות רעות על ידי על ידי כל המעשים הרעים הללו כלומר מלבד חילול השם אם האדם מתרגל לעשות דבר כזה הוא רוכש לעצמו בנפשו מידות רעות מידות של שקרים מידות של נכלויות והנפש מתחילה להתדבק בדברים כאלה זה יותר מסוכן אשר העית על עצמו שהוא מתאב אותם כשלמן נעשו עם מי שנעשו והוא אומרו כי תאוות השם אלוהיך כל עשה אלה כל עושה עבל וכבר חרגנו מטרתנו וכולה והנה רבותיי בשולחן ערוך סימן שמח בחוש משפט סעיף ב' אומר הרמה הגאה טעות גוי כגון להטעותו בחשבון או תקיע הלבעתו מותר ובלבד שלא יודע לא יוודע לו דלקחול השם ויש אומרים דאסור להטעות אלא אם כן טעה מעצמו הדעה הראשונה אותה הזכיר עלמה אומרת שמותר להטעות גוי אם הוא לא מרגיש בכך ואין בכך אלול השם אבל רבנו יאמר לא בא' רבתי להטעות גוי זה לגנוב גוי זה לגזול גוי וזה אסור טעות של גוי מותרת, אבל לא התעיה. התעיה אסור גם כשהוא לא מרגיש ולא עוד. אלא רבנו חוזר ואומר מלבד החשש לחילול לחילול השם. הרי יש חשש גם כן וזה העיקרי ביותר שמה אולי על ידי כך שהוא מתרגל לעשות את הדבר הזה הוא רוכש לעצמו תכונות רעות של נוכלויות ורמאויות ודבר דבר כזה אסור ומשום כך עלינו לזכור שהלכה כמו רבנו בעניין הזה לא רק לנו שאנו מתנחקים כמו הרמבם אלא בגלל שיש בעניין הזה מצוות קידוש השם בגלל שיש בעניין הזה חשש של עבירה של חילול השם והיותר מקור אלה בגלל החשש שהאדם ירחוש לעצמו מידות רעות ומגונות של נוכלויות ורמאויות הרי דבר כזה בוודאי ודאי אסור רבי חני בן גשמות Oh.