תפילות תשלומין.
האם לפי הרמב"ם ומורי זצ"ל, נוהגים כך.? אם כן איך?
כבר בתקופת רבינו הרמב"ם נהגו 2 המנהגים הנ"ל. מהו, אם כן, מקור מנהג יהודי תימן?
למנהג שאר העדות, האם אין חשש להוצאת לעז על הספר הראשון שכביכול יש בו פסול?
מדוע שינו יהודי תימן במנהגם הנוכחי מדברי התלמוד הירושלמי שאין להוציא ספר שני אלא עד שמחזירים ספר הראשון למקומו?
לסיכום:
קטע השמע מציג דיון מעמיק ומפורט סביב מנהג הוצאת שני ספרי תורה, תוך השוואה בין מנהגים שונים, ניתוח מקורות תלמודיים ופסיקות הלכתיות, והתמקדות בהתפתחות המנהג בקרב יהודי תימן. הדובר מדגיש את חשיבות שמירת המנהגים העתיקים כפי שהם משתקפים בתלמוד הירושלמי, ומבקר את השינוי שהונהג על ידי מורי דוד משארקי, תוך ניסיון להבין את הגיון הפסיקה שלו ובמקביל להגן על כבודו של המהרי"ץ. המנהג של יהודי עדן מוצג כשימור נאמן למנהג הקדום של ארץ ישראל.
האם לפי הרמב"ם ומורי זצ"ל, נוהגים כך.? אם כן איך?
שלום לכבוד הרב,
כאשר מתפללים מנחה של ר"ה א' סמוכה לשל ערבית ר"ה ב', מהו הסדר הנכון לגבי המזמור של החג?
האם קוראים מזמור של חג במנחה, קדיש דרבנן במנחה ואשרי האיש של ערבית? או מדלגים על מזמור חג של מנחה ובמקומו אומרים את מזמור של חג של ערבית ואשרי האיש של ערבית?
ההולכים בשיטת רבינו תפילה אחת כיצד ינהג שליח ציבור לגבי אתה קדוש של היחיד? הרי השליח ציבור אומר את הקדושה שאינה של היחיד..
רציתי לשאול כמה שאלות:
1 שאלה ראשונה – נטילת ידיים בבוקר לפי שיטת הרמב"ם
הרמב"ם כותב שנטילת ידיים בבוקר היא לצורך קריאת שמע ותפילה, וכך מובא גם בשם בנו רבי אברהם בן הרמב"ם בספר המספיק.
מאידך, בהלכות תפילה (פרק ז') הרמב"ם כותב שמי שקם מוקדם ללמוד תורה לפני התפילה צריך ליטול ידיו קודם ברכות התורה.
שאלתי היא: אדם שקם מוקדם מאוד כדי ללמוד תורה, אך לאחר הלימוד מפסיק כדי להתארגן ורק אחר כך מתפלל – כיצד עליו לנהוג?
מה עושים בקדושה - האם החזן מסיים המלך הקדוש
ולהשאיר מעט זמן ולתת לשומעים להגיד אתה קדוש
ולסיים המלך הקדוש
האם הם צריכים להוסיף ובכן
האם הם צריכים לומר אתו לדור ודור
להגיד אתו כל הקדושה?
עתניאל מנצור
שלום כבוד הרב האם יש איסור ללמוד תורה בשעות מסוימות של היום? ישר כח
בס"ד שלום לכבוד הרה"ג רצון ערוסי יש מי שהוגים הקמץ באות 'נ' שבשם 'אדנות', כאות הלועזית a ויש שהוגים כאות הלועזית 'O'. עד לאחרונה הגיתי כ'a' ולאחרונה התחלתי להגות ב'o' אבל בציבור בבית כנסת שלנו לא נעים לי להגיד בהגיה של 'O' כי התחושה שלי שזו 'יהירות".
1. האם העובדה שהתחלתי לומר ב'o' או לחילופין בעבר שאמרתי ב'a' האם נחשב כנדר?.
2. האם החשש שלי שהדבר ייתפס כיהירות זו ענווה פסולה.
3. אם זו ענווה פסולה, כיצד מתגברים עליה.
4. אם אוכל, אעדיף לפחות בציבור בקהילה שלנו להגיד בa ובמקומות אחרים ב'O'. האם זה טוב מלכתחילה, או שמלכתחילה צריך לבחור רק צורת הגיה אחת, ואיזו עדיפה.
תודה רבה
שלום לכבוד הרב,
אני ישן בפנימיה של הישיבה במיטת קומותיים בקומה ה2. כשאני מתעורר בבוקר אני לא יודע איך לברך את "רוקע הארץ על המים" ו"זוקף כפופים" כי כשאני יורד מהמיטה אני נוחת על הקרקע בעמידה עם הרגליים על הקרקע. ואי אפשר לברך בבת אחת 2 ברכות. מה לעשות?
שלום לרב 1- בערב שבת שאומרים את הפיוט "לכה דודי" האם מנהגנו לעמוד בפיוט זה או שנהגו לשבת? 2- בתפילת ערבית של ערב שבת שהחזן אומר קדיש (לפני התפילה) האם כל הקהל צריך לעמוד? (האם זה גם מנהגנו) ראיתי כאלה שיושבים מה נכון לעשות? 3- אם אני רוצה לצאת ע"י חובה של הבדלה שעושים בבית הכנסת יש חיוב לשבת? (אפשר לצאת ע"י חובה גם בעמידה כמו האשכנזים)
האם צריך לומר תפילת הדרך מאלעד לפ"ת מה הדין בנסיעה ומה הדין בהליכה כיוון שהמרחק הוא לפחות פרסה ולא תמיד הולכים בדרך במקומות בין עירוניים.
בתודה מיכל