בכל שמונת ימי חנוכה אנחנו מדליקים נרות ואומרים הלל ועל הניסים. כשפותחים את הסידור ומחפשים בתפילה את נס השמן, התשובה תלויה בנוסח שקוראים. ההבדל בין נוסח בלדי לנוסח שאמי ולנוסחי ספרד ואשכנז מחדד שתי דרכי הודאה: על הישועה בשדה הקרב ועל הנס שבמקדש.
האזינו להשוואת הנוסחים ולשאלה מדוע חשוב לייחד לניצחון בשדה הקרב דברי הודאה.
על מה אנו מודים בנוסח בלדי?
בנוסח שאנו אומרים בעקבות הרמב״ם נזכרות הגזרות להעביר את ישראל מחוקי התורה, עמידת הבורא לישראל בעת צרתם ומסירת הגיבורים ביד החלשים והרבים ביד המעטים. מכאן עוברת התפילה להודאה ולבקשת ישועה. היא אינה מזכירה את מציאת השמן או את הדלקת הנרות במקדש. זכר לנס השמן יש לנו במעשה ההדלקה עצמו.
יש טעם להבחנה הזאת. אחרי ניצחון בני אדם עלולים להשתכר מן ההצלחה ולייחס אותה לכוחם בלבד. כשאנו גומרים את ההלל ומודים בתפילה על ההצלה, אנו זוכרים את חמלת הבורא ואת האפשרות שניתנה לעמנו להמשיך להתקיים ולקדש את שמו.
מה מוסיפה התפילה בנוסחים אחרים?
בנוסח שאמי וכן בנוסחי ספרד ואשכנז, אחרי התשועה מתוארים גם השיבה למקדש, טיהורו והדלקת הנרות, ולבסוף קביעת שמונת ימי ההלל וההודאה. בקריאה הזאת יש בתפילה עצמה גם זכר לנס השמן, אף שאין היא מספרת את סיפור הפך לפרטיו.
אפשר להציע שלפי דרך זו גם ברכת הניסים בשעת ההדלקה מכוונת הן לנס השמן והן לישועה בשדה הקרב. זו אפשרות להבנת הברכה. ההבדל שאנו רואים בנוסח התפילה עצמו ברור יותר.
מסקנת הדברים: בנוסח בלדי מובחנים שני מעשי ההודאה: התפילה וההלל על הניצחון, והדלקת הנרות לזכר נס השמן. בנוסחים המזכירים את טיהור המקדש והדלקת נרותיו, זכר השמן נכנס גם לתפילה.
היכן מבטאים את ההודאה על נס השמן לפי נוסח בלדי?
בהדלקת נרות חנוכה. תפילת על הניסים בנוסח בלדי וההלל מיוחדים להודאה על ההצלה ועל ניצחון המעטים, ואינם מפרטים את נס השמן.
כיצד נכנס זכר השמן לתפילה בנוסח שאמי ובנוסחי ספרד ואשכנז?
לאחר תיאור התשועה מובאים טיהור המקדש והדלקת הנרות. כך נזכר מעשה ההדלקה בתפילה עצמה, לצד ההודאה על הניצחון.
מדוע חשוב להודות בתפילה על הניצחון בשדה הקרב?
לאחר ניצחון בני אדם עלולים לייחס את ההצלחה לכוחם בלבד. ההודאה בתפילה ובהלל מחברת את ההצלה לאמונה בחמלת הבורא וברחמיו על ישראל. לפי ההבחנה המוצגת בנוסח בלדי, הודאה זו מיוחדת לניצחון, ואילו לנס השמן יש מעשה מצווה מיוחד בהדלקת הנרות.
האם ברכת הניסים בהדלקה עשויה להתייחס גם לניצחון במלחמה?
מוצעת בשיעור אפשרות שלפי הדרך הכוללת בתפילה גם את זכר נס השמן, ברכת הניסים בהדלקה עשויה להתכוון הן לנס השמן והן לניצחון. זו אפשרות להבנת הברכה, ולא קביעה ודאית או ביטול ההבחנה המוצגת בנוסח בלדי בין ההודאה בתפילה להדלקת הנרות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
חייבים לצאת באמצע זמן הדלקת נרות חנוכה: האם מותר לכבות?
מדוע גומרים את ההלל בחנוכה ובראש חודש קוראים בדילוג אף שיש בו קורבן מוסף?
האם דיני אבלות חלים בחנוכה והאם האבל יכול להוביל את אמירת ההלל?
האם רשאי הרואה נר חנוכה לברך גם 'שהחיינו' אם הדליקו הנר בביתו?
האם מדליקים נר חנוכה בפתח הבית או בפתח החצר, ומה דין חדר המדרגות בבניין משותף?
שלום לכבוד הרב.
א בעניין הדלקה בפתח בית הפונה לחצר. להדליק בפתח הבית הפונה לחצר כרש"י, או בפתח החצר הפונה לרה"ר כתוס'?
ב ואם יש להדליק בפתח החצר, האם חדר מדרגות ולובי של בניין נחשב חצר, ויש להדליק בפתח הבניין?
ג ואם חדר מדרגות נחשב חצר, האם הדר בעליה ידליק בחלון הפונה לרה"ר או ידליק בפתח הבניין?
תודה רבה הרב
האם בני הבית יכולים להדליק נרות חנוכה על סמך ברכת מי שנאלץ לעזוב לפני ההדלקה?
מי שבירך את ברכות הדלקת נרות חנוכה ונצרך ללכת בדחיפות ולא הספיק להדליק אלא רק לברך. האם בני ביתו שנכחו שם ידליקו במקומו על סמך ברכתו או שהם צריכים להדליק בברכה?
מי שנשאר בעבודה בזמן הדלקת נרות חנוכה, האם ישלח שכן להדליק בביתו?
הדלקת נר חנוכה לאחר צאת הכוכבים לפי שיטת הרמב״ם
האם ציבור הממהר לעבודה בחנוכה יעדיף הלל בקירוי גם כשהקריאה מהירה?
בעניין הלל בקורי לפי הרמב"ם. התפללתי בביכנ"ס שנוהגים הלל בחנוכה בקירוי, אבל הם אמרו את ההלל בחיפזון, מהר מהר, הללוליה, הללויה.
אבל הלל זה שירה, שכל הציבור אומר יחד את ההלל כמו בפסח עם נעימה.
לדעתי, הכוונה של הרמב"ם שיאמרו בנחת, לא בחיפזון, כפורקי עול.
יש ציבור שממהר לעבודה ואין סיכוי שישתפר.
יתרה מזו, הרמב"ם איש ההיגיון והשכל הישר בלחץ זמן עדיף שיאמרו בשירה ביחד.
כפי שהעיר בעניין תפילת לחש וחזרה, שזו המצווה שבתפילה, בתנאי שלא ידברו בחזרה, העדיף שיתפללו תפלה אחת שהציבור עוקב אחרי שליח הציבור.
האם אפשר להדליק נרות חנוכה בבית ולהעבירם לחלון בגלל הרוח?
האם אומרים ״על הניסים״ בברכת המזון כשסעודת חנוכה נמשכה עד אחרי החג?
מהערת מארי משמע שיש לומר רצה והחליצנו אם נמשך בסעודתו למוצ"ש בגלל שזו סעודת חובה. מה יהיה הדין לגבי על הניסים כשנמשך בסעודתו למוצאי חנוכה? הרי אין בחנוכה חיוב סעודה.