היש לחשוש לחימוץ הקמח שמא נרטבו החיטים המיובאות מחו"ל מהלחות שבאוניות?
כיצד התירו חכמים לקנות חיטים מן השוק ולא חששו שמא נרטבו החיטים בגשמים וכיו"ב?
היש סתירה בין כללי ההידור למצב הרצוי לבין כללי ההיתרים במצב מצוי?
האם האיסור לשאול מס' רבנים תלוי בגילוי הנאות של השואל המעוניין לברר הנושא לאשורו תוך שמיעת דיעות שונות?
וכיצד מתיישבת שאלה זו עם דברי חכמי ישראל "עשה לך רב והסתלק מן הספקות"?
כיצד ינהג הרב השני, הישנן נסיבות שמותר לו לסתור את פסיקתו של הרב הקודם במיוחד אם פסק לאיסור?
נושאים מרכזיים ועובדות חשובות:
ציטוטים מרכזיים:
הדובר מדגיש את המורכבות של הסוגיה ואת הצורך בשיקול דעת רבני זהיר במקרים של חילוקי דעות בין רבנים.
כיצד התירו חכמים לקנות חיטים מן השוק ולא חששו שמא נרטבו החיטים בגשמים וכיו"ב?
היש סתירה בין כללי ההידור למצב הרצוי לבין כללי ההיתרים במצב מצוי?
שלום וברכה
כתוב שאסור לקרות כנגד בית הכסא, אם הדלת פתוחה.
שאלתי היא, האם מותר לומר דברי תורה כשהולכים בחצר, וכנגדי יש חלון של בית הכסא, חצי פתוח (יש לו ציר שהיא חצי פתוח, כמקובל בחלון בית הכסא)
תודה רבה
שלום אודה להמלצה על ספר הלכה - בדומה ל(קיצור)שולחן ערוך, ילקוט יוסף וכדו' - המיועד למעונינים בשמירת הלכה ומנהג של יוצאי תימן
איך אפשר להבין דרך פסיקתו המרכזית של מרן קארו בעניין ההליכה אחר הרוב
בתפיסתו את שלושת הגדולים ריף רמבם וראש , שהרי מה שמצאנו בענין זה גבי פסיקת הסנהדרין מ"מ כל אחד מהדעות היה שם לפני השני ונשאו ונתנו יחדיו להגיע לאמיתה של הלכה , ואיך יכל מרן לתפוס אלו השיטות הרבה אחר מותם ולקיים ע"פ הרוב בלי שיוכלו להציע כל אחד שיטתו בנושא ואלי היו מצליחים לשנות דעתם ,
וכן הרבה מהדינים רבנו לא הזכיר במפורש לפחות ביד החזקה וכן הריף כיון שהם מאד תלמודיים אבל הרא"ש כן הזכיר והלך מרן כרא"ש , וכי זו דרך פסיקה ?
מהם הגדרים שקבעו חכמי ישראל על הנאמר בתורה: "ולפני עור לא תתן מכשול"?
האם מותר לפנות לבעל מקצוע שאינו שומר מצוות למרות החשש שאולי יעשה את מלאכתו בשבת?
האם, בכל מקרה, ישנה חובה על בעלי האתר לפרסם בקשה שלא לגלוש לאתר בשבת?
האם ההיתר להניח בשבת ע"ג מיחם או קדירה מוגבל רק לתבשיל שנתבשל כל צרכו ולא למים שרתחו?
הרוצה לחמם גופו בשבת בחורף, האם מותר לשטוף גופו במים ולעמוד כנגד המדורה?
באילו תנאים ניתן להתיר בשבת להעמיד מים כנגד המדורה?
שלום כבוד הרב, רציתי קודם כל להודות לך על כל פועלך, ורציתי לשאול ברשותך שאלה:
האם ישנה אפשרות לומר שע"פ הרמב"ם מנהג בתר תלמודי אינו מחייב הלכתית? במידה והתשובה היא לא האם לידיעתך ישנו איזשהו פוסק לאורך הדורות שעל פיו ניתן לומר זאת? במידה וכן אשמח למקורות ברשותך.
לכבוד הרב רצון ערוסי רב שלומות!!!שאלתי היא בנושא מזיגת היין!יין המיוצר בבית חייב במזיגה כך למדתנו,אולם מה דינו של יין שאינו מבושל\מפוסטר המיוצר באחד היקבים כגון "כרמל מזרחי"או"גולן" וכדומה לעניין מזיגת הכוס אותה מחייב רבינו בליל הסדר. ואם יין זה אינו חייב במזיגה מדוע? תודה מראש
שלום לכבוד הרב
אני גר במקום שאין בו שיעורי תורה , ואין לי כרגע חברותא ללמוד איתו.
וקשה לי ללמוד לבד.
אני סטונדט בבר אילן ועל פניו ניראה לי שאוכל להגיע לקריית אונו , האם בימים א-ד יש שיעורים של הרב ובאיזה שעות ?
האם ייש מרכז תורני מסוים באזור שאוכל למצוא שיעורים בהלכה לשיטת הרמב"ם?
בטוח יש עוד אפשרויות שלא מוכרות לי , אם יש לרב עצה בשבילי מה אפשר לעשות , כי אני מרגיש שאני מבזבז את הזמן ,
יש לי רצון וחשק ללמוד אבל אין לי עם מי ואין מי שיכוון אותי
המטרה שלי זה לדעת הלכות שבת על בוריין לשיטת הרמב"ם , להשגת מטרה זו אני חייב הכוונה
מה עלי לעשות