היש מקום להקפדות בנטילת ידיים לחולין כנדרש בדיני נט"י לתרומה?

שאל השואל ואמר שהוא רואה שישנם בני תורה אשר מקפידים מאוד מאוד בנטילת ידיים באופן כזה שהם נוטלים יש מהם לפחות פעמיים ויש מהם לפחות שלוש פעמים ויש מהם לפחות שלוש פעמים לסירוגין ויש מהם שנזרים מאוד לא לגוע באנצל עם הידית רטובה ואם כן אז הם משפשפים קודם כל את הידיים לייבש אותם ולאחר מכן הם נוטלים את הידיים כמו כן נזרים שהיד ה שכבר קיבלה את הנטילה לא תיגע ביד שטרב קיבלה את הנטילה האם יש מקום להקפדות האלה על איבד רבנו או לא ובכן לפי רבנו אין מקום להקפדות האלה אלא שאפילו גם לפי מרן לא כל ההקפדות האלה יש צורך להקפיד עליהם אבל נתחיל שיטת רבנו. אכן באמת יש מחנה משותף בין נטילת ידיים לחולין ובין נטילת ידיים לתרומה. שנטילת ידיים לחולין כמו בנטילת ידיים לתרומה יש צורך בכלי, יש צורך במים ששיעורם מינימום רביעי. יש צורך שהמים יגיעו לידיים מכוח נותן ויש צורך שהשיעור הזה יגיע עד עד הפרק, לא פרקי האצבעות אלא עד הפרק המחבר את כף היד אל הזרוע עד שם. בזה שווים הדינים של נטילת ידיים שלחולין לנטילת ידיים. לתרומה. כמובן גם הדינים הפוסלים את המים שווים הם. אבל מכאן כבר יש הבדלים בין נטילת ידיים לחולין ובין נטילת ידיים לתרומה. לא מבעיה שאין נוטלים ידיים לפירות ולחולים, אבל לתרומה נוטלים וחייבים לטול גם לאכילת פירות או חכילת ירקות לא מבעיה שיש הבדל כזה אלא באופן הנטילה שהנטילה לתרומה היא כפולה היא צריכה להיות כפולה פעמיים לא פעם אחת רבנו יחט את הדיבור על נטילת ידיים בשלושה מקומות בפירוש המשנה במסכת ידיים וכן בהלכות ברכות פרק ו' שם רבנו משדיר את דיני נטילת ידיים לחולים ופרק יא מהלכות מקוות שם הסדיר רבנו את הלכות נטילת ידיים לתרומה והוא כותב בפרק יא הלכה ג מעלות מקבעות הנותן ידיו הנוטל ידיו לתרומה צריך לחזור וליטול פעם שנייה במים שניים כדי להסיר המים שעל גב ידיו שהרי המים שנטל בהן חילה והן הנקראים מים ראשונים נטמעו בידיו לפי כך אם נפל כיכר של תרומה לתוך המים שנטל בהן ידיו תחילה נטמע ואם נפל לתוך המים השניים לא נטמע ואם נטל ראשונים או שניים למקום אחד ונפל שם קה של תרומה נטמע. ובכן לפי רבנו דווקא לתרומה יש צורך לטול את הידיים פעמיים. מים ראשונים ומים שניים. מים ראשונים נטמאים מהטומאה שיש ביד ומים שניים מטהרים את הטומאה של אותם מים ראשונים ואז יכול הוא לאכול תרומה עםאות. אותם ידיים. דין זה רבנו כתב בהלכות מקבעות וציין הנוטל ידיו לתרומה. ועוד שרבנו לא כתב דין כזה בפרק שישי מהלכות ברכות. משמע שלחולין אין צורך בנטירת ידיים כפולה. כמו שמורי מאיר בכל מקבות פרק ד' ה פרק אות ד' בפרק מקבעות וכן בפרק ו' נכון ידיים שלפי רבנו לחולין אין צורך בין כפולה כי לא חיישינן מפני הטומאה אלא הנטילת עדיין זה תקנה משום שרח תרומה ולא הרחיק לכת חכמים לחייב נטילת ידיים לחולין בדיוק בדיוק כמו לתרומה הראיה הנה לתרומה נוטלים ידיים גם בשביל אכילת פירות או אכילת ירקות ואילו בחולין הנוטל ידיו לפירות הרי הוא מגשה הרוח וכי למה מגשה הרוח תבוא עליו ברכה שהוא מעלה את נטילת ידיים לחולין ומשווה אותם לנטילת ידיים של תרומה הרי שחכמים הקפידו מה שתיקנו תיקנו אל תהיה חסיד יותר מאיתנו אם אתה נהיה חסיד יותר ממה שתיקנו אתה כאילו הוא מקטרג עלינו ואתה גילוג גש רוח ויר מראה את עצמך יותר חסיד מכולם אחרי שחכמים הקפידו מה לנטילת ידיים דחולין צריך לעשות את המינימום ולא מעבר לזה אז יוצא איפה הליבה דרבנו אין נטיבת ידיים כפולה ב לחולין אבל באמת יש פוסקים שישבו את מידותיהם בין חולין ובין תרומה וטענות צריך לנת עדיין כפולה אבל מרן נראה שהוא אמת את המנהג לטול פעמיים לחולין לא בגלל שהוא סבור שהנטילה לחולין היא בדיוק כמו נטילה לתרומה אלא הוא היה בדעה כמו רבנו שצריך לברך על טילת ידיים לפ אנטיל עובר לעשייתן אבל הוא עמד בפני מנהג שבו ברחו על נטילת ידיים אחרי הנטילה והוא לא נח ולא שקט עד שהמציא איזהו מנהג של פשרה כדי לא יותר מדי לעבור על דברי רבנו ואמר שיטול פעמיים נטילה ראשו ונה ישפשף את ידיו וזאת תהיה רחיצה ולא נטילה ונטילה שנייה זו הנטילה של הטהרה ויברך בין נטילה ראשונה לשנייה כי מאחר והראשונה לא עשה אותה מדין טהרה אלא מדין נקיות ורחיצה עכשיו שהוא מברך לפני הנטילה השנייה זה נקרא עובר לעשייתן הרי אפילו עלבדמרן נטילה הכפולה לחולין היא לא דין מדיני הנטילה אלא הנהגה שהציע אותה מרן לצורך פשרה על מנת כל מה שלהפחיט חשש של ברכה לבטלה כי אם הוא מברך אחרי הנטילה עלבה דרבנו זו כבר ברכה לבטלה באיסור תורה שלא תיסע את שם השם אלוהיך לשם אז כדי למנוע מציאות אגומה כזו ציעה את הצעת הפשרה הזו עכשיו אז הנה כבר ראינו שאפילו לפי מרן הנטילה הכפולה היא לא מדין טהרה אלא מדין הנהגה בגלל הברכה שתהיה עובר לעשייתן אין צורך לומר שהללו הנוטלים היום פעמיים מברכים גם אחרי הנטילה שנייה ולא לפני לא כמו מרן אז יוצא מצד אחד הם נותנים פעמיים ומשבים נטילת ידיים של חולין לתרומה ומצד שני את הברכה מברכים לאחר מכן דבר שלפי הרמבם ולפי מרן זה ברכה לבטרה אבל זוהי ההנהגה וכך נוהגים וודאי שרבנו לא מסכים להנהגה הזו וודאי שגם מרן לא מסכים להנהגה הזו אם מברכים לאחר הנטילה השנייה ומכאן בוודאי וודאי שהשלוש פעמים היא אינה מוסכמת לכל הדעות זה כבר גדרים מגדרי רוח רעה. דבר שהוא לא שייך כאן בכלל, כאן זה טהרת ידיים. זה לא מגדרי רוח רעה. ועוד יותר העניין של הסירוגים שוודאי וודאי כל אלה מגדרי רוח רעה. ועוד שהנטילת ידיים האלה כאמור היא לצורך אכילה מדין טהרה ולא מדין רוח רעה. ומכאן אנו מגיעים לעניין הזה של ידיים שנוגעות בידית רטופה. שמקפידים לנקות את היבש את הידיים. כל אלה אין צורך בהם הלי ליבה דרבנו וגם לא הליבה דמרן. למה? כי הרי ה בשעה שמרן אומר שנותל נטילה ראשונה בשביל לנקות ידיים, לשפשף ולנקות. עכשיו הוא מדבר אפילו בפחות מרביעית משום שברביעית אחת שתי ידיים אומר מרן זה משפיק אין צורך בנטילה כפולה כך הוא אומר אז אם כן זה שיש לו מים רטובים על ידיו זה לא מעניין אותנו זה בתרומה מעניין אותנו כי בתרומה הידיים מטמאות את המים האלה ויש צורך אחר כך שהרביעית תטהר את המים האלה אז כך שאפילו בתרומה בין כך תבוא הרביעית השנייה ותטהר את מה ש מעו כאן עובדה שבהלכות תרומה נאמר שאם המים עברו מעבר לפרק מים ראשונים וחזרו מן הפרק אל היד תמאו את היד כי הרי מעבר לפרק אין צורך במים ואז המים הטמאים האלה חוזרים טמאים ואז יבואו המים השניים ויתהרו את היד למרות שהוא לא ניגב אותם ולא דרשו ניגוב לפני כן כך יוצא איפה נגיעה של יד ביד רטובה לא מצריכה נגובה כי בין כך יש צורך איך קוראים בנטילה של רביעית לאחר מכן וגם אם נטל את ידו האחת ברביעי ונגעה ידו הרטובה בידו היבשה שתרם נטהרה מה בכך הרי אמרנו שלפי רבנו בנטילת ידיים לחולים לא הצריחו נטילה כפולה והרי בתרומה אמרו שהמים הראשונים נטמאים והמים השניים והמים השניים מטהרים את הראשונים אלא שלא הקפידו עשו מעין מעין נטילה לתרומה ולא ממש כמו נטילה לתרומה כשתיקנו חכמים משום שחת תרומה מעין ולא בדיוק בהשוואה ובדוגמה וכאמור הרי כבר ראינו שהקפידו חכמים שלא להחמיר יותר מדי מעבר למה שחיבו אלא שכאמור יוכל האדם לאכול פירות ירקות בלי שום נטילה לחולין מה שאין כאן לתרומה אם כן יוצא איפה שלפי רבנו אין מקום להחמרות האלה שלא לגוע בידית רטובה או לנגב את היד שנגעה בידית רטובה ואין לחשוש עם יד עם יד שכבר נטלו נטלו אותה נטלו ידיים עליה תיגע ביד היבשה לחולין אין לחשוש אם אם יש מקום לחששות האלה הוא רק תילת ידיים לתרומה רבי חן