ירקות שצמחו בצלע מדרון תלול (טראסה), למי הם שייכים - לבעלי החלקה התחתונה או לבעלי החלקה העליונה?
מה בין דין הירקות לדין ענפים שפלשו לשטחו של השכן שאין עובדה זו מקנה לשכן בעלות על הענפים והפירות שבהם?
בנסיבות שיש היתר מוועדת התכנון, האם יכול השכן להתנגד בטענה שהבניה תסתיר לו את הנוף?
אם מראש תנאי השיווק של הדירות כללו את מרכיב הנוף, האם יהיה מקום לטענה של הסתרת הנוף?
באילו נסיבות יפעל ביה"ד עפ"י הכלל המוסרי: " זה נהנה וזה אינו חסר, כופין על מידת סדום"?
נקודות עיקריות ועובדות חשובות:
מסקנה: הסוגיה מדגישה את האיזון בין זכות הקניין של הפרט לבנות ולפתח את נכסו, לבין זכויות שכניו. ההלכה מכירה בזכות להנאה קיימת (כמו נוף), אך מגבילה את האפשרות למנוע בנייה בשל פגיעה בה, אלא במקרים מיוחדים בהם הנאה זו הייתה חלק מובטח ומרכזי בעת רכישת הנכס. כמו כן, קיימת הבחנה חשובה בין טענות משפטיות גרידא לבין טענות הנובעות משיקולים מוסריים, כאשר לעיתים שיקולים מוסריים יכולים להשפיע על הפסיקה, במיוחד כאשר נגרם "חסרון" משמעותי לאחד הצדדים.
מה בין דין הירקות לדין ענפים שפלשו לשטחו של השכן שאין עובדה זו מקנה לשכן בעלות על הענפים והפירות שבהם?
האם זכאי אדם לכפות על שכנו השתתפות בהוצאות הקמת גדר אטומה בגינה בגובה 4 אמות לחצוץ ביניהם?
לשיטת מפרשי "עין הרע" ככח היוצא מן העין ומסוגל להזיק, האם ניתן הלכתית לתבוע פיצוי בגין נזק?
מהו המכנה המשותף בין שיטת הרמב"ם לשיטה האחרת בנזקי "עין הרע"?
האם הבעלות על הפרות נקבעת לפי מיקום השורשים או הענפים?
כנ"ל לגבי שורשי אילן שנתפשטו ואף הזיקו בשדה חברו, למי הבעלות והאם ניתן להשוות הדינים לשאלתנו?
האם שאלה זו רלוונטית לגבי שנת השמיטה שבה מחויב בעל האילן להפקיר פרותיו?
אני גר בקוטג' טורי בן כ-30 שנה.
יש לי חלון בחדר הממ"ד שנפתח לעבר חצר השכן (זהו התכנון המקורי של כל הקוטגים במקום).
האם השכן שלי יכול להתנגד כאשר אני פותח את החלון?
(גם לחצר שלי פונה חלון של השכן וחלון זה פתוח באופן קבוע וכך גם לשאר השכנים)
האם השכן יכול לטעון שזה מפריע לפרטיות שלו ולכן עליי לסגור את החלון באופן קבוע?
שלום
אני יתן קצת היסטוריה ואחרי זה אני יפנה לגוף השאלה.
לק"י
שלום לכבוד הרב ד"ר רצון ערוסי הי"ו
רבנו כותב בהלכות חובל ומזיק פ"ח כי אסור למסור מפני צער יחיד
האם מותר ליהודי להזמין משטרה לשכן (יהודי) שמפריע לו לישון ע"י קריוקי או השמעת מוזיקה בווליום גבוה אחרי השעה המותרת בחוק (בהנחה שרק לו זה מפריע) או שיש פה דין מוסר ממון חברו.
או שאפשר להזמין משטרה מושם דינא דמלכותא דינא
(כמובן מדובר בשכן בעייתי שלא יענה לבקשת השכן אם יבקש להנמיך או לכבות).
יש נזילה בקומה 5. האם השכנה יכולה לתבוע את השכן מקומה 6 שהיא נמצאת מתחתיו - למרות שלא הוכיחה שהנזק ממנו?
חשוב לציין: בקומה 6 ארבע דירות וצינור כללי של הבניין, כמו כן - השכנה נמצאת מתחת לחדר דוודים (משם כנראה הנזילה, כפי שרואים לחלוחית).
כך או כך, לא ידוע מאיפה הנזילה (והשכנה מנסה לחסוך מעצמה את הבדיקה היקרה של איתור הנזילה).
מה ההלכה אומרת? מה עושים?