האם מותר בהספדים לבקש מהנפטרים שיתפללו עלינו?

נושא מרכזי: איסור הפנייה ישירה לנפטרים בבקשות ותפילות.

רעיונות ונקודות חשובות:

• התפילה צריכה להיות מופנית ישירות לבורא עולם: הדובר פותח בשאלה האם מותר לבקש מהנפטרים שיתפללו עבורנו, ומשיב בשלילה. הוא מסתמך על העיקרון שקבע הרמב"ם באחד מי"ג עיקרי האמונה, שהאדם צריך להתפלל ישירות לבורא עולם "ולא באמצעות אמצעי. ולא לצבא, לא לגבריאל לא למיכאל אלא לאביוב שבשמיים."
• מקור האיסור בהלכות עבודה זרה: הדובר מציין כי הרמב"ם בהלכות עבודה זרה הדגיש כיצד האנושות הדרדרה לעבודה זרה כתוצאה מרצון ליצור אמצעים בין האדם לאלוהיו בשל תחושת ריחוק. לכן, פנייה לנפטרים עלולה להיחשב כסוג של חזרה לדפוס מחשבה זה.
• היעדר המנהג במקורות קדומים ובנוסחי הספדים: הדובר מדגיש כי במקורות הקדומים ובתכליל (נוסחי הספדים קבועים) אין כל זכר למנהג זה של בקשת "מליץ יושר" מהנפטר. לדבריו, "אם בנוסח ההספדים אין זכר לזה זמן שזוהי תורה, שזה לא בכדי, אין דבר כזה." הוא מוסיף כי גם בסריקה של ספרים רבים לא נמצאה פנייה כזו לנפטרים, אלא רק בספרים מאוחרים מאוד.
• התייחסות לדברי ספר חסידים: הדובר מזכיר את דברי רבי יהודה החסיד בספר חסידים (סימן תנ) מהם משמע שאולי הנפטרים מצפים שיעלו לקברם ויבקשו עליהם וממהם על החיים. אולם, הוא מציין כי מקור זה הוא יחידאי ורבי יוסף קבע שלא למדים הרבה מדברי רבי יהודה החסיד כי הם דפוסי התנהגות מיוחדים. כמו כן, רבי יהודה החסיד מביא זאת כבקשה ולא כחלק מנוסח הספד.
• דעת גדולי האחרונים: הדובר מביא את דעת גדולי האחרונים מאשכנז, כמו המגן אברהם, חיי האדם והמשנה ברורה, שדנו בעניין העלייה לקברות צדיקים והדגישו כי אין לשים את המגמה לבקש מהמתים שיתפללו עבורנו. לטענתם, "קרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים." הם מסבירים כי הזכות של הצדיקים מגינה עלינו, כפי שאנו אומרים "אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב", אך אין לבקש מהם ישירות. המגן אברהם אומר במפורש "שכשעולים מקברות צדיקים לא ישים את מגמתו לבקש מהם שיתפללו עבורנו אלא שבזכות הצדיקים השם יגן בעדנו."
• התייחסות לדברי הזוהר: הדובר מזכיר את דברי הזוהר לפיהם המתים הם מליצי יושר, אך מדגיש כי דברים אלה הם "בבחינת סתרי תורה וצריך נגר בר נגר ופרקנה" וטעונים הסבר מעמיק. הוא מציין כי אין ללמוד הלכה מאגדות אלא לשמר את מנהגי אבות.
• מנהגי אבות כבסיס לפסיקה: הדובר מדגיש את החשיבות של שמירת מנהגי אבות. הוא מתאר כיצד בעת לוויה אומרים "אהוב היא רחמו, ברוך היא רחמו, גיבור היא רחמו" ומתפללים שהשם יציל את הנפטר מן הדין. כמו כן, בנוסח ההשכבה מבקשים מהשם רחמים על הנפטר.
• סתירה פנימית בבקשה כפולה: הדובר מצביע על סתירה בין הבקשה מהשם לרחם על הנפטר ובין הבקשה מהנפטר להיות מליץ יושר עבורנו. הוא מזכיר את דברי איוב על הצורך במליץ טוב עבור האדם, ומעלה את השאלה כיצד ניתן לפנות לאדם שזקוק בעצמו לרחמי שמיים ולבקש ממנו שיבקש עבורנו. הוא מזכיר את בכיו של רבן יוחנן בן זכאי לפני מותו מפחד דין שמיים.
• הזדמנות חינוכית עבור הרחוקים מתורה ומצוות: הדובר רואה בהתפתחות המנהג בקרב הרחוקים תורה ומצוות סימן חיובי להתחלת ההכרה בהשארות הנפש. עם זאת, הוא מדגיש כי שלומי אמוני ישראל צריכים להוות דוגמה וללמד את הדרך המדויקת יותר, שהיא פנייה ישירה לה' מתוך הכנעה ושברון לב בעת האבל.
• שימור מנהגים קיימים: הדובר מסיים בקריאה לשמר את מנהגי אבות ולא לאמץ מנהגים חדשים שדורשים "עיון רב". הוא טוען כי "השב ואל תעשה עדיף לא לשנות מנהגי אבותינו ולא להחדיר להספדנו דברים שכאמור צריכים עיון רב."

ציטוטים מרכזיים:

• "תפלל האדם ישירות לבורא עולם ולא באמצעות אמצעי. ולא לצבח, לא לגבריאל לא למיכאל אלא לאביוב שבשמיים."
• "מה שאבותינו לא נהגו בכך תורה היא וללמוד אנחנו צריכים מדוע לא נהגו כך."
• "כך שמבחינתו של רבנו ברור שאין הדבר הזה רצוי כלל ועיקר אפילו יש בו שרך איסור במיוחד ששרדו לנו נוסחי ההספדים בתכליל ואין שום זכר לעניין הזה שלהיות מליץ יושר עבורנו ועדה שהיא כל כך שמרנית ואם בנוסח ההספדים אין זכר לזה זמן שזוהי תורה, שזה לא בכדי, אין דבר כזה."
• "קרוב הדבר שיהיה בכלל ודורש אל המתים."
• "שכשעולים מקברות צדיקים לא ישים את מגמתו לבקש מהם שיתפללו עבורנו אלא שבזכות הצדיקים השם יגן בעדנו."
• "אבל כשם שזכינו לגרום להם לתובנה שיש השארות הנפש, אנחנו שלומי מוני ישראל צריכים להיות חיל החלוץ להראות את הדרך היותר מדויקת במקרים כאלה שלא לבקש ישירות מאתו יתברך מהנפטר שיהיה מליץ טוב עלינו אלא שבשעה זו שאנחנו עומדים בפני מתנו או בשעת האבל עליו אנו קנועים ושבורים לפניו יתברך ומתוך קניעה זו אנו מבקשים אתו יתברך שיחוץ וירחם עלינו זה כן אם הוא צדיק שבזכות הצדיק תגן לנו זה כן זה כבר המקסימום שניתן אבל לא מעבר לזה."
• "השב ואל תעשה עדיף לא לשנות מנהגי אבותינו ולא להחדיר להספדנו דברים שכאמור צריכים עיון רב."

לסיכום, קטע השמע מציג ניתוח מפורט ומבוסס על מקורות שונים השולל את המנהג לבקש מהנפטרים להתפלל עבור החיים או להיות מליצי יושר, ומדגיש את הצורך בפנייה ישירה לבורא עולם ואת חשיבות שימור מנהגי אבות