מדוע גזרו חכמי ישראל איסור לנגן בחליל בשבת למרות שמדין תורה מלאכה זו מותרת?
האם ישנה חובה להוכיח, בדרכי נועם, יהודי מעדות המזרח העושה מלאכות אלו בשבת?
כיצד, איפוא, ינהג יהודי מעדות המזרח המתארח בשמחה משפחתית המתנהלת עפ"י מנהגי יהודי אשכנז?
תגיות
13/05/11 ט' אייר התשע"א
הרב דן בשאלה הלכתית אודות מחיאת כפיים וריקוד בשבת, במיוחד בהקשר של שמחת מצווה. הוא מציג איסור הנובע מגזירה שמא יתקן כלי שיר, ומבאר את טעמי האיסור והרחבתו. הטקסט מתייחס למנהגים שונים בין עדות אשכנז ועדות המזרח בנושא זה, ולדרך בה בן עדות המזרח צריך לנהוג בנוכחות אשכנזים המקילים בכך, תוך שימת דגש על שמירת השלום ומניעת מחלוקת.
קובץ שמע - מלא
עיקרי הדברים:
- השאלה: האם מותר ליהודי מזרחי להשתתף במחיאות כפיים וריקודים בשבת אצל אשכנזים הנוהגים כך לכבוד חתן וכלה?
- התשובה הראשונית: לא. הדובר פוסק באופן חד משמעי שאסור.
- הטעם לאיסור: האיסור נובע מגזירת חכמים שנועדה למנוע איסור דאורייתא של "מכה בפטיש", שהוגדר כ"גמר מלאכה". פעולות פשוטות כמו יישור שן עקומה במזלג או הידוק חלקים בחליל נחשבות "מכה בפטיש" ואסורות בשבת.
- הדובר מצטט את הרמב"ם: "כל דבר שהוא גמר מלאכה חייב עליו משום מכה בפטיש".
- הוא מדגים זאת על ידי יישור מזלג ולחיצה על מצית.
- גזירה רחבה יותר: בשל השכיחות של תיקון כלי שיר בשמחות, גזרו חכמים גם על השמעת קול של שיר בשבת, בין בכלי שיר ובין בדרכים אחרות כמו הקשה באצבע או קרקוש אגוזים.
- "לפי כך אסור להשמיע קל של שיר בשבת בין בכלי שיר כגון כנורות וונגלים בין בשאר דברים אפילו להכות באצבע על הקרקע... כל זה יוצא בו אסור גזירה שמה יתקן כל שיר."
- דוגמת החליל: הדובר מסביר כי אף שמדין תורה מותר לחלל בשבת, חכמים אסרו זאת שמא יתקן את החליל על ידי הידוק חלקיו.
- "מדין תורה מותר לחלל שבת. אבל חכמי ישראל אסרו עלינו לחלל בשבת, שמה יתקן כלי שיר."
- איסור ריקוד ומחיאת כפיים: על בסיס גזירה זו, נפסק להלכה על ידי הרמב"ם והשו"ע שאסור לרקוד ולמחוא כפיים בשבת, אפילו בשמחת מצווה.
- "אין מתפחין להכות כף אל כף ולא מספקים להכות כף על ירך ולא מרקדים גזרה שמה יתקן כל שיר." (שו"ע אורח חיים סימן של"ט)
- מנהג האשכנזים וההתייחסות אליו: הרמ"א מציין שיש אומרים שבזמננו אין חשש לתיקון כלי שיר מכיוון שאין אנו בקיאים בכך, ולכן נהגו להקל בקרב האשכנזים. הרב יוסף מבהיר כי פוסקי הספרדים חולקים על גישה זו בתוקף.
- "ובזמן הזה הכל שרה דאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר ולק למגזר שמה יתקן כלי שיר דמילתא דלא שכיח הוא ואפשר על זה נהגו להקל בכל החינו אשכנזים." (רמ"א)
- הנחיית יהודי מזרחי אצל אשכנזים:עקרון "ההולך ממקום למקום": כאשר אדם הולך למקום שנהוג בו אחרת, הוא צריך לנהוג לפי חומרת שני המקומות. לכן, על היהודי המזרחי להימנע ממחיאת כפיים וריקוד.
- הימנעות ממחלוקת: אם הימנעות מהשתתפות בשמחה עלולה לגרום למחלוקת או לפגוע, יש לנהוג בחוכמה ולנסות להימנע מלהיות בקרבת מקום הריקודים.
- הסבר עדיף על פני הפרה בגלוי: עדיף להסביר למארחים מראש על מנהגי עדות המזרח בנושא, תוך הדגשה שאין בכך ניסיון להתנשא אלא קיום ההלכה.
- פשרה למען השלום (בלית ברירה): במקרים קיצוניים בהם אי-ההשתתפות עלולה לגרום לפגיעה ממשית, ניתן להקל באופן חלקי (למשל, ריקוד קל ולא משתולל, מחיאת כפיים בצורה שונה). הדובר מציין שהדבר נעשה רק משום "גדול השלום".
- "אם לא אין ברירה אלא תרקוד רק מה בצורה איתית ח כפיים אין בעיה תמחק כפיים בפוך כן דהיינו בשינוי ופתר את הבעיה אבל הריקוד אף על פי שמורי תוקף בחריפות את העניין הזה של ריקוד בשמחת תורה א אלא הוא אומר רק הרמת רגליים ולא יותר אבל דומה ששם מורי קרח שני דברים ביחד בכך שרוקבים משתוללים ב שגם גם זורקים את הספר תורה לאור כשמחה וזה זלזול וביזוי אבל כל שאין לנו דברים כאלה וכל שאנחנו עושים את זה משום גדול השלום כשאין ברירה ואין יכולת על דעתברה אז כאמור אם אדם ירקוד בצורה קלילה לא משתוללת משונה משהו על מנת למנוע שלום עוד ניתן להתיר ואם לא אסור."
מסר מרכזי:
הדובר מדגיש את חשיבות שמירת ההלכה האוסרת ריקוד ומחיאת כפיים בשבת על פי פוסקי עדות המזרח, אך גם מצביע על הצורך לנהוג בחוכמה וברגישות במצבים של אירוח הדדי עם קהילות הנוהגות אחרת, תוך מתן עדיפות לשמירה על השלום ומניעת מחלוקות
Question1
מהי ההלכה לגבי מחיאת כפיים וריקודים בשבת על פי ההלכה המובאת במקור?
Answer1
על פי המקור, אסור למחוא כפיים או לרקוד בשבת. איסור זה הוא גזירה של חכמים שנועדה למנוע מצב בו אנשים יתקנו כלי שיר בשבת, דבר האסור מהתורה (משום מלאכת "מתקן מנה" שהיא תולדה של "מכה בפטיש"). האיסור כולל גם מחיאת כף אל כף, הקשה באצבע על הקרקע או על השולחן, וקישקוש באגוז כדי להשתיק תינוק, כולם נאסרו מחשש שמא יגיעו לתיקון כלי שיר.
Question2
מהי הטענה שעומדת בבסיס האיסור של חכמים למחוא כפיים ולרקוד בשבת?
Answer2
חכמים גזרו איסור על מחיאת כפיים וריקודים בשבת מחשש שמא מתוך שמחה וריקוד, יגיעו אנשים לידי תיקון כלי שיר. תיקון כלי שיר, אפילו פעולה קלה כמו הידוק מיתר בכינור או חיבור חלקי חליל, נחשב למלאכה האסורה מהתורה ("מכה בפטיש" - גמר מלאכה). מכיוון שפעולות אלו עלולות להיעשות באופן לא מכוון תוך כדי שמחה, גזרו חכמים הרחקה מכל פעולה שיכולה להוביל לכך.
Question3
כיצד מתייחס המקור למנהג של חלק מהאשכנזים לרקוד ולמחוא כפיים בשבת?
Answer3
הרמ"א מציין כי ישנם פוסקים אשכנזים שהקלו במנהג מחיאת כפיים וריקודים בשבת, מכיוון שלדעתם בדורות האחרונים אנשים אינם בקיאים בתיקון כלי שיר, ולכן החשש לגרום לכך פחות משמעותי. עם זאת, הרמ"א עצמו מורה שאם רואים אשכנזי הנוהג כך, אין למחות בידו, מכיוון שעדיף שיעשה זאת בשוגג ולא במזיד, שכן יש לו על מי לסמוך.
Question4
מה עמדתו של הרב יוסף בנוגע למנהג האשכנזים והאם יש להוכיח בני עדות המזרח הנוהגים כמותם?
Answer4
הרב יוסף חולק בתוקף על הפוסקים המקילים בקרב האשכנזים, וטוען כי תיקון כלי שיר הוא דבר שכל אדם יכול לעשות בקלות. לכן, לדעתו, האיסור תקף גם בזמננו. בנוגע לבני עדות המזרח, הרב יוסף פוסק שיש להוכיח אותם אם הם מוחאים כפיים או רוקדים בשבת, אך יש לעשות זאת בדרכי נועם, בלי לגרום לאנטיגוניזם או להלבנת פנים, ובלי ליצור מחלוקת.
Question5
כיצד צריך לנהוג בן עדות המזרח המתארח אצל אשכנזים הנוהגים לרקוד ולמחוא כפיים בשבת?
Answer5
במקרה כזה, ההלכה היא שאותו אדם לא ירקוד, מכיוון שיש כלל "ההולך ממקום למקום - נותנים עליו חומרי מקום שיצא משם וחומרי מקום שהלך לשם". כלומר, עליו לנהוג לפי ההלכה המחמירה של מקומו. עם זאת, אם אי-השתתפותו בשמחה עלולה לגרום למחלוקת, יש לנהוג בחוכמה. אפשר לנסות להימנע מלהיות בקרבת מקום הריקודים או למצוא הסברים אחרים לאי-השתתפות (כגון עייפות).
Question 6
מה הדין אם אי-השתתפות בשמחה עלולה לגרום למחלוקת גדולה?
Answer6
אם אי-השתתפות בשמחה עלולה לגרום למחלוקת גדולה ולפגוע בשלום, ואין ברירה אחרת, יש מקום להקל ולרקוד בצורה מתונה ולא משתוללת, או למחוא כפיים בשינוי (כגון באגרוף), וזאת רק כדי לשמור על השלום. השלום נחשב לדבר גדול שגובר על איסור דרבנן במקרה של אין ברירה.
Question 7
האם יש הבדל בין סוגי ריקודים או מחיאות כפיים בשבת?
Answer7
המקור אינו מבחין באופן מפורש בין סוגי ריקודים או מחיאות כפיים. האיסור העיקרי נובע מהחשש שמא יביא הדבר לתיקון כלי שיר. עם זאת, מוזכר שבשמחת תורה יש מנהגים של ריקודים שעלולים להיות חמורים יותר אם הם כוללים זלזול בספר התורה. במקרה של שמירה על השלום, הותר ריקוד קל ולא משתולל.
Question 8
מה המסר העיקרי העולה מהדיון ההלכתי במקור בנוגע למנהגים שונים בשבת?
Answer 8
המסר העיקרי הוא הצורך לאזן בין שמירה על ההלכה לבין שמירה על השלום וכיבוד מנהגים שונים. כאשר יש הבדלים במנהגים בין קהילות שונות, חשוב לנהוג בחוכמה ובדרך שתמנע מחלוקות ופגיעה ברגשות. במקרים מסוימים, למרות חומרת האיסור על פי פוסק אחד, עדיף להימנע ממחלוקת ולנהוג באופן מתון כדי לשמור על אחדות ושלום
קובץ שמע - TXT
110513hy.txt
(13.67 KB)