חגיהם של הגויים
שלום לרב אני עובד עם נוצרי. האם מותר להגיד לו בימים אלה ובשאר חגיהם "חג שמח"?
תודה רבה
מהו המבחן הקובע לחיוב הפרשת חלה מן העיסה, הבעלים של העיסה או הלש אותה?
גוי שנתן מתנה ליהודי עיסה לאחר גילגולה, האם בנסיבות אלה או דומות תתחייב או תהיה פטורה מהפרשת חלה?
מסמך זה מסכם את הנושאים המרכזיים והעובדות החשובות שעולות מתוך קטע השמע "110518hy.mp3", העוסק בעיקר בהלכות הפרשת חלה בהקשר של עשיית עיסה על ידי גוי עבור יהודי, או להפך, ובמצבים נוספים הקשורים לבעלות על העיסה וזהות העושה.
נושא מרכזי: החיוב בהפרשת חלה תלוי בבעלות על העיסה בעת הלישה.
הנקודה המרכזית שעולה באופן חוזר ונשנה היא שהחיוב בהפרשת חלה אינו תלוי בזהות האדם שלש או אופה את העיסה, אלא בזהות הבעלים על העיסה בזמן הלישה (הגדרת הלישה כאן היא "לישת המים בקמח", זהו "זמן החיוב שמתחייבים בהפרשת חלה").
נושא נוסף: השפעת מתנה על החיוב בהפרשת חלה.
הקטע דן במקרה בו גוי נותן עיסה במתנה לישראל, והחיוב תלוי בשלב בו ניתנה המתנה:
נושא נוסף: שותפות עם גוי.
במקרה של שותפות בין יהודי לגוי בעשיית עיסה, אם חלקו של היהודי אינו מגיע לשיעור החיוב בהפרשת חלה, הוא פטור. "אבלוש כעתי של יהודי העושה עיסא עם הגוי בשותפות אם אין בשל ישראל כשיעור של הפרשת חלה פטורם נחלה".
נושא נוסף: גר שנתגייר.
ההלכה לגבי גר שנתגייר באמצע עשיית העיסה מפורטת:
נקודות חשובות נוספות:
בסיכום, קטע השמע מתמקד בעיקרון הבלתי מעורער שהחיוב בהפרשת חלה תלוי בזהות הבעלים על העיסה בזמן הלישה, ובוחן מקרים שונים ומורכבים הנובעים מכך, כגון עבודה על ידי גוי עבור יהודי ולהפך, מתנה, שותפות וגיור. ההלכה קובעת באופן ברור שהבעלות היא הקריטריון המכריע ולא זהות האופה או הלש
שלום לרב אני עובד עם נוצרי. האם מותר להגיד לו בימים אלה ובשאר חגיהם "חג שמח"?
תודה רבה
האם זה נחשב כאבידת הגוי המותרת או פעולה כזו תיאסר כדין גזילת הגוי?
היש נסיבות שהשבת אבידה לגוי תיחשב למצווה למרות הדין העקרוני האוסר השבת אבידה לגוי?
העושה מעשה שכזה, היש לו לחשוש מרכישת הרגלי התנהגות שליליים של נוכלויות ורמאויות?
כבוד הרב,
האם אישה גויה נשואה שבעלה נמצא בחו"ל וחי עם אישה אחרת והיא חיה בארץ מעל 6 שנים ויוצאת עם גברים אחרים, האם חל עליה האיסורים של אישה נשואה יהודיה שאסור להיות עימה בקשר בכלל מבחינת אישה נשואה ולא התבוללות?
תודה
רבנו כתב בהלכות תרומות פרק א', הלכה ב': "ארץ ישראל האמורה בכל מקום--היא הארצות שכובש אותן מלך ישראל או שופט או נביא מדעת רוב ישראל...". שאלתי הראשונה היא האם לראש ממשלת ישראל בימינו יש דין שופט?
אם התשובה לשאלה הנ"ל שלילית ומסתבר שאין לראש הממשלה לא דין מלך ולא דין שופט, איזה דין חל עליו?
בהלכות תרומות, פרק א', הלכה ו', לגבי כיבוש יהושע, שהיה כיבוש צבאי, רבנו כתב: "כל שהחזיקו עולי מצריים, ונתקדש קדושה ראשונה--כיון שגלו, בטלה קדושתן: שקדושה ראשונה--לפי שהייתה מפני הכיבוש בלבד, קידשה לשעתה ולא קידשה לעתיד לבוא."
שלום רב, במסגרת פורום אירופאי המוגדר כיהודי, נשאלתי מספר שאלות הלכתיות. למרות שהפורום מוגדר כיהודי, הרוב המוחלט של החברים בו אינם יהודים אלא "מתעניינים ביהדות", חלקם אף עוין את מדינת ישראל לעתים, אך יש גם מיעוט שמעוניין להתגייר אם כי לא בהכרח גיור אורתודוקסי. האם מותר לי לענות על שאלות הלכתיות בפורום הזה? יש שם למשל גויה שהחליטה לחיות כמו יהודיה, ולדבריה הפכה את כל ביתה ל"כשר". נשאלתי על ידה מהן הלכות הכשרות הנוגעות לפירות וירקות (עורלה, מעשרות וכדו'). האם מותר לי לענות על כך, או שהדבר רק יגרום שהיא תעשה צחוק מההלכה? השאלה נשאלת מאחר ומישהו אמר לי שאסור בכלל ללמד גויים הלכה.
האם עליו להכנע ללחצים משפחתיים וחברתיים ("לא נעים")גם במחיר תרומתו העקיפה לגל ההתבוללות?
היש הבדל בין השמדת עם ישראל בדרך פיזית איומה (השואה) לבין השמדתו ואובדנו בדרך של התבוללות?
מהי הדרך שעליו לפעול בנסיבות קשות אלו ע"מ שלא לפגוע בקדושת העם היהודי?
האם ניתן מבחינה הלכתית לייחס גם לנכס וירטואלי גדרים של זכויות יוצרים?
האם מיקומה באינטרנט מקנה לה, לכאורה, מעמד כ"זוטו של ים" שלפי פוסקים רבים לא חל איסור להעתיקה?
אלו גדרים הלכתיים נוספים ישנם בנסיבות שבעלי הזכויות אינם יהודים, המשפיעים על האיסור להעתיק התוכנה?
האם מבחינה הילכתית ראוי למערכות הצלת החיים להקדים הצלתו שפציעתו קשה מפציעות קרבנותיו כמקובל?