קטן שנתרפא ממחלתו, האם חייב בברכת "הגומל" או יברך אביו במקומו?

שאל אחד מחברנו שבנו שטרם מלאו לו 13 שנים חלה נתאפשפז בית חולים עבר ניתוח ועכשיו ברוך השם הולך ומחלים שהשם ישלח לו רפואה שלמה ויחזקהו וימצהו והוא שואל האם על הבן לברך ברכת הגומל או אולי הוא בתוראיו צריך לברך ברכת הגומל או והתשובה לא הבן ולא האב אינם מברכים הגומל. ועכשיו נבאר את הדברים. הנה רבנו בפרק אה עשירי מהלכות ברכות. הלכה חטא ארבעה צריכים להודות חולה שנתרפא וחבוש שיצא מבית האסורים ויורדי הים קשיעה והולכי דרכים כשגיעו לישוב וצריכים להודות בפני עשרה ושניים מהם חכמים שנאמר וירוממו בקל עם ובמושב זכנים ללוהו וכיצד מודה עומד ביניהם ומברך ברוך אתה השם מלך העולם הגומל לחייבים טובות סגמלני כל טוב וכל השומעים אומרים שגמלך טוב הוא גמלך סלע רבנו בעקבות התלמוד לא באר מה דינם של קטנים מה דינם של נשים כי כל אלה לא נתארו בתלמוד והוא בעקבותיהם לא מבאר ומטבע הדברים שאנחנו צריכים מכוח הקשים והסברות להחרי ההלכות ובאמת שגם מרן השולחן ערוך באור החיים סימן ריט גם כן לא זכר מה דין הקטן אם הוא מברך או איננו מברך אלא שאחד מאחרוני הראשונים מחכמי אשכנז מהרם מינץ אמר שאינו מברך שהקטן אינו מברך והוא נמק נימוק הגיוני מאוד מאוד לא שהוא זקוק לציונים שלי אבל זה נקרא מסקנה הלכתית מכוח הקשים או עיון אחרי הסברות של של כל דין ודין שאיך יאמר לחייבים טובות אחר שהוא אינו בגדר זה כלומר הרי נוסח הברכה שהגומל לחייבים טובות כלומר שהוא ברעונשין והוא עדיין לא ברעונשין ולכן אין לו לקטן לברך ברכת הגומל. הוא הוסיף ואמר שגם אביו לא יברך כי או לא יברך שם ההוחלה בגלל עוון אביו. ובאמת הקטנים מה שהם נידונים וסובלים זה מכוח האבא. ואבל אז אומר מהרם מינס זה שכאילו הוא מכריז על אבא שלו בתור רשע ההרה הזו של מהרם מינץ אז אחרי בקשת המחילה עוד תעונה עיון היכן שצריך לברך לברך וכי בני אדם גדולי עולם אשר חלו ונתרפאו והם צדיקים צדיקי עולם והם עומדים בפני הקהל ואומרים הגומל לחייבים טובות שגמר אני כל טוב אז מה וכי באותו רגע הם אומרים רשעים אנחנו בוודאי שזה לא הכוונה אלא מפשפשים מעשיהם נחפס דרכנו מחקורה אשרים ישראל שמודים על הרעה מברכים על הרעה כשם שמברכים על הטובה והם מקבלים על עצמם לפשפש מעשיהם לבדוק היכן הם כשלו אבל לא הכוונה שאדם עומד בשער בת רבים ואומר רשע אנוכי כן אין אדם פוסל עצמו בצורה פרציונית כזו כן וגם אדם אשר אומר שהוא רשע לא מקבלים דבריו בבית הדין כשהוא פסל את עצמו בדרך כזו אלא כאמור זהו כיוון זוהי הדרך ואם כן איפה הדבר פשוט שהבן לא מברך גם האבא לא מברך שהרי אומר שגמלני והרי זה לא הגמול שלו זה הבן שלו ומשום כך ברור שלפי נוסח הברכה אין מקום לברכה הזו של ילד קטן שיברך הגומל. אין מקום לברכה הזו לפי נוסח הברכה הזו. שמה יאמר אדם אולי הדיוק כזה חלש. מדוע? זוהיא ברכת הודעה שהיא רחבה, ארוכה ואין לדקדק על כל מילה ומילה אלא בכללי. אבל ניתן הדעת ש שכתוב וכצד מודה עומד ביניהן ומברך ברוך אתה השם מלח מלך העולם הגומל חייבים טובות עומד ביניהן כלומר הם יושבים והמברך עומד זה לא דומה רבותיי לקריאת המגילה בציבור שהקורא עומד והם יושבים כי קריאת המגילה אין חובה מעומד אלא מי יושב? ובגלל כבוד ציבור הוא עומד כי הוא מוציא אותם ידי חובה. הוא לא רק מוציא את עצמו אלא מוציא אותם ידי חובה. וכל אדם שמוציא את הציבור ידי חובה, מבעד כבוד הציבור עומד. אבל בשעה שהאדם מברך אה לא ברכה זו, אלא אה ברכת ההודעה הוא לא מוציא אותם ידי חובה כי רק הוא חייב. אז למה הוא עומד? מה נפשך? אם היא ברכת הודעה ושבח, כלום אם אנחנו יושבים כאן בבית המדרש ואנחנו רואים דרך החלון ברק. כלום נצטרך לעמוד ולשבח לשם ולברך. שמענו רעם נו נצטרך לעמוד או לברך. אנו יושבים במכונית ורואים את הים לאחר ש30 יום לא ראינו אותו, את הים הגדול. כלום נצטרך לעמוד ולברך? לא. כל הדברים האלה יכולים להיות מי יושב. ולמה אם כן איפה בברכת הגומל מעומד? מצאנו רבותיי שבברכת הרואה לבנה בחידושה שעומדים לא עומד ביניהם ואין יושבים עומדים כולם כי זה לא אחד שמוציא את הרבים כולם מברכים או על דרך השמיעה או על דרך אמן ומדוע שם עומדים הואיל בברכת הלבנה כבר נתנו לזה חכמים מעבר להודעה ושבח מימד של קבלת עול מלכות שם שמיים והועיל ונתנו לזה את המימד של קבלת עול מלכות שם שמיים לכן עומדים אבל שונה הדבר כאן שהרי הוא עומד ביניהן. הם יושבים והוא עומד ביניהן. משמע שהעמידה כאן רבותיי היא כמו עמידה של אדם אשר מתוודה ברבים ואומר לפני הרבים מוריי ורבותיי אל תחשבו שחלילה חלילה יש לי הרהור אחר מידותיו של הקדוש ברוך הוא שנחטו עליי הצרות הללו. אלא אני מודה ומתוודה צדיק הוא וצדיק דינו והחפסה דרכי וחקורה כי הגומל החייבים טובות אני בחזקת חייו ולכן אני מקבל על עצמי את הסיבה ליסורים הללו לכן כשאדם עומד זאת אומרת מתוודה בפני ציבור זה כמו שהוא עומד הוא מודה בפני בית דין שהוא חייב בעמידה אז יוצא איפה שהעמידה הזו ביניהן כשהם יושבים והרי הוא לא מוציא יותר מדי חובה זה מכוח הבי כלומר הברכה הזו מלבד שהעיקר העיקרי שבה זה הודעה ושבח יש בה את המימ של הוידוי וידוי של היחיד בפני רבים לכן הוא עומד ומאחר שכן אין פלא שרשעים אנו לדקדק בלשון הברכה הגומה לחייבים טובות ולומר קטנינו ברחונשין ואינו מברך ומשום כך כאמור למרות שהרמב"ם רבנו ומרן לא זכרו את עינין של הקטן אלא האחרונים הם שדנו בעקבות ה בעקבות ה המהרם ממינץ דנו בעניין ויש מהם חייבים ויש מהם פותרים המשנה ברורה בסימן רשות טעיף קטן ג כותב עוד כתבו לקטן אינו מחוייב להודות ואפילו מצוות החינוך אבל מצאנו שאחרונים הורו לברך ברכת הגומל והיו מהם שהורו להשמיד את המילה הגומה לחייבים לחייבים אבל אחרי בקשת המחילה אין מסכימים לשיפוצים או לשינויים או לנגוע במשהו מנוסח הברכה אין זו דרכנו אסור לשנות את נוסחות הברכה בכלום בכלום בכלום ולכן כאמור אנו נמנים על אלו שאנם מברכים מעריץ וגם שתירי זתים אומר במפורש בעץ חיים א הוא כותב קטן אין צריך להודות זה לא שייך לומר לחיימים שאינו ברע חונשים ואם יאמר על אביו זה אסור ואם נאמר ידלג לחייבים אין לשנות מטבע חכמים ואין לומר דחייבים כה עליו ומצד הגלגול באים עליו ייסורים דמנע ידע דלמה בחטא אביו כלומר עד כדי כך הרחיקו לכת האחרונים שלנו בעניין ואמרו למה מפריע לך שיגיד הגומל החיימים אולי הילד הקטן הזה הוא גלגול של מישהו אלה הם סתרים דברים שאין אדם יודע ולכן מה לנו להיכנס לסתרים כאלה. אין כמו הדבר הפשוט ביותר שהאדם בוגר שהוא בר חיוב בר עונשין אומר צדיק ובצדיק דינו החפסד רחי חקורה זהו רעיון וקטן אינו בעניין זה ולכן לפי עץ חיים מהרית לא מברכים וכך גם הרב יוסף קובע מנהגנו שאין קטן פחות מ-13 שנה מברך ברכת הגומל שהרי אינו יכול לומר לחיבים טובות. אלא מה? אנחנו צריכים לדעת ברכת הגומל יש לה כללים דבקאיים. מי חייב ואך מברכים את הברכה הזו? זה לא אומר רבותיי שאם קטן אינו מברך שאין צריכים להודות לשם. הרי כבר פעם דיברנו מסגרת ההלכה היומית שאנשים אצלנו לא מברכות את הגומל והתעמנו והסברנו בהרחבה גם שם. וכי אישה אשר סבל לא תודה שבח לשם אבל יש הרבה אפשרויות להודות שבח יש סעודה סעודת הודיה לפני הקדוש ברוך הוא אפשר מסגר סעודת הודיה וכן עוד רבים דברים גם אני יודע עשינו פעם לנחדתי שגם כן הייתה מאושפזת ועשינו בליל שבת וכוונה מעין הודעה על הקדוש ברוך הוא משפחתית כזו ודיברנו על השבח והודעה לשם באופנים השונים קורבן תודה שהיה אז נשמת כל חי 10ה זקנים כל המנהגים השונים ברכד הגומל נפרסה יריעה בפני הילדים הקטנים ואין לך חינוך יותר גדול מזה גם בלי ברכת הגומל לכן אשרנו מתום חלקנו אם אנחנו גם כשלא חייבים בברכת הגומל כי אין אנו נופלים בהגדרה של ארבעה חיים להודעות נודע משבח לקדוש ברוך הוא בכל דרך שמקובלת או שנהגו בעבותינו להודות ושבח לשם רבי חיים הגש אומר مع