האם ניתן ללמוד מתפילת המוסף של ראש השנה שאף בתקופות קדומות התפללו תפילה אחת?
הנוהגים להתפלל שלש ראשונות בקול ואילו שאר הברכות בלחש, האם רשאים לעקור תקנת חז"ל?
היש מקום בימינו לבטל תקנתו של הרמב"ם לתפילה אחת ולחזור לתפילת לחש וחזרה כעיקר הדין?
תכנים לקריאה נוספת
המאחר לתפילה
שלום וברכה כתב הרמב"ם בסוף פ"י מהלכות תפלה:הנכנס לבית הכנסת ומצא ציבור מתפללין.... יתפלל עימו (עם הש"צ) מילה במילה עד שיגיע ש"צ לקדושה.. ומתפלל שאר תפילה לעצמו. ולפני מספר שבועות שאלתיך, בנושא זה, וענית לי שעלי להתפלל עם הש"צ מילה במילה עד שים שלום (אם הבנתי נכון) למה אתפלל תפילה שלמה עם החזן מילה במילה ולא רק עד אתה חונן? כל טוב
דברי תורה ושאילת שלום בזמן התפילה
האם מותר לדבר בזמן התפילה בדברי תורה ולשאול לשלום חבירו.
ת"ח שצועק בשיעור
שלום מארי, בתור ש"ץ, כאשר אני מתפלל את תפילת חזרת הש"ץ, אני צריך ומחויב להמתין שיכלה ה"אמן" מפי קהל המתפללים לאחר כל ברכה, ורק אז להתחיל את הברכה הבאה?
מדוע פני הכהנים וידיהם מגולים בברכת כהנים לפי המנהג הקדום בתימן?
איפה נמצא ברמב"ם משנה תורה של מארי, שבברכת כהנים ידי המברכים צריכות להיות גלויות ולא תחת טלית?
עניית אמן
1. האם כשאני שומע ציבור עונים אמן על קדיש, כשאת אמירת הקדיש אינני שומע - האם מותר לי לענות אמן? או שיש להניח שעבר זמן ניכר מאמירתו בידי הש"צ וכבר אין לענות?
2. כנ"ל לגבי אמירת ב"ה וברוך שמו, האם רשאי אני לחזור כשלא שמעתי את הש"ץ?
3. לגבי אמירת "אמן יהא שמיה רבא", כשאני שומע את הציבור אומרים אותו - אך לא את הש"ץ - האם יש לענות "אמן יהא שמיה רבא" או שרק "יהא שמא רבא" (כמו שראיתי באיזה מקום)?
4. כשאני שומע את הציבור אומרים אמן - אך לא את הש"ץ - כשאני אומר דבר שאינני רשאי להפסיק בו לכל דבר (כמו קריאת שמע) האם אז יש לענות אמן או שלא?
תודה
כיצד לומר את ההקפות בהושענא רבה כשמקדימים אותן ויש קוצר זמן?
בהושענה רבה הנהיגו אצלנו שמתחילים לפני תפילת שחרית את ההקפות 1-6 (את כל הסדר חוץ מההקפה עצמה, כלומר הושענא, ענה בהושענא והסליחות) ואת ההקפות עצמן (לדוגמא: אנא המקדים לעולם דברים שבעה וכו') היו אומרים ברצף בתוך תפילת שחרית כולל ההקפה השביעית האחרונה במלואה.האם זה מנהג נכון?
או שמא, את 6 ההקפות הראשונות יש לסיים במלואן לפני תפילת שחרית ואת ההקפה השביעית בתוך תפילת שחרית.
או בכלל להתחיל את כל שבע ההקפות במלואן לפי הסדר מבלי לחלק את ההקפות לפני או אחרי שחרית.
שיטת לימוד
שלום וברכה
1. האם באמירת טקסט הגמרא לחוד ופעמים ללא הבנה יש בה מצווה של תלמוד תורה
שונות
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א) כשאני עולה לס"ת אשכנזי/ספרדי (כגון: אני לוי ואין לוי אחר) האם יכול אני גם לקרוא או שהחזן יקרא?
ב) האם לגבר מותר ללכת לקוסמטיקאית?
ג) האם מותר לאישה שיש לה בעיות עור בקרקפת ללכת לרופא ושהוא יראנה בלא כיסוי ראש?
ד) האם מותר להיכנס בטיול לנחל כשיש שם נשים (לבושות)? ואם אני חפץ רק לעבור ולא להישאר שם? בכבוד רב.
מספר שאלות למו"ר
לק"י,
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
שלום רב.
ברצוני לשאול את הרב מס' שאלות:
א. האם ראש ישיבה נחשב רבו המובהק אע"פ שאין רוב תורתו ממנו?
ב. מה הדין לגבי גדול ישראל האם יש לו דין של רבו המובהק?
ג. אם יש בבית הכנסת תשעה גדולים ואחד קטן באם מצטרף הוא בשעת הדחק?
תודה רבה מעומקא דליבא.
זמני היום
שלום לכת"ר שאלתי את הרב בעבר את השאלה הבאה: רבנו כותב בפירוש שתחילת זמן שחרית מהנץ החמה וזמנה עד סוף שעה רביעית, ורק בהלכה ז כותב שהמתפלל תפילה שלא בזמנה וכו' ואם התפלל שחרית בשעת הדוחק מעלות השחר, משמע שזמנה הוא לא מעלות השחר, אז כיצד יש לטעון שזמנה מעלות השחר עד 4 שעות? יותר הגיוני שזמנה מהנץ עד 4 שעות מהנץ ורק בשעת הדוחק לפני זמנה מעלות השחר יצא. וכן משמע מתשובת רבנו סימן קל"ד: "אז תראה השמש בתחלת היום נמוכה וקרובה לארץ למראית העין, וככל שתעבור שעה מן היום, השמש מתרוממת מן הארץ, היא לצד שמאלך, עד סוף השעה הששית ואז תראה השמש נגד פניך בדיוק מול עיניך. וזהו מה שקוראים בי קרנאתא.