היש נסיבות של חובת הפרשת תרו"מ מיין למרות שהופרשו תרו"מ על הענבים טרם אכילתם?
ענבים מיובאים מחו"ל או ענבים שנגמרה מלאכתם ע"י גוי שגידלם בא"י, האם חייבים בהפרשת תרו"מ?
האם גמר מלאכה אצל הגוי פוטר חובת הפרשת תרו"מ אף אם קנה הענבים לצורך עשיית יין מהם?
תכנים לקריאה נוספת
שו"ת הרמב"ם
לק"י
במאמרו "הייצוג בבתיי הדין" (מסורה ליוסף כרך ז'), הרב אהרון קאפח כותב (בהארה 9 שם)
שהגר"י קאפח התעלם מתשובת הרמב"ם רע"ב מהדורת בלאו.
שם במהדורת בלאו מצוין שתשובה זו מגניזת קהיר.
לי נראה שאם מארי הרב קאפח "התעלם" מתשובה זו יש להניח שיש לו סיבה טובה.
ובכן שאלתי: מי מוסמך לאשר שהתשובה אוטנטית?
נספח לשאלתי: מה הוא ה Corpus Codicum Hebraicorum ומי ערך אותו?
בתודה מראש על תשובת הרב ושכרו כפול מן השמים.
אלישבע
מלח שהונח בכלי בשרי נקי, האם אסור להשתמש בו בארוחה חלבית?
האם יש לחשוש שמאכלים חריפים עלולים לפלוט טעם מתוך הכלים שהם מונחים בם?
באילו נסיבות יש לחשוש ולאסור המאכלים החריפים שלא להשתמש בארוחה חלבית או בשרית למרות שהם בעצמם "פרווה"?
האם יש לחשוש ל"מליח כרותח" לא רק להפלטה והבלעה במאכלים אלא גם להפלטת טעם מכלים אף שהם נקיים?
אין נופלין על פניהם ביום "פורים קטן", מהי שיטתו של הרמב"ם?
מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?
היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?
בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?
היש קשר, לדעת הרמב"ם, בין זמן קרית שמע לבין "תפילת ותיקין"?
מהו זמן התחילי של מצוות קרית שמע של שחרית?
היש ליחיד להמתין למנין ע"מ לקרוא ק"ש עם ברכותיה או יקרא ק"ש בזמנה ביחיד?
האם עדיף "תפילת ותיקין" בעשרה בלבד או ימתינו לשאר הציבור ע"מ לקיים "ברב עם הדרת מלך"?
שליח ציבור ששכח לומר קדושה והמשיך בברכת 'אתה חונן', מה עליו לעשות לשיטת רבינו הרמב"ם?
'ש"צ מברך לעולם ברכה שלישית בנוסח זה', למה התכוין הרמב"ם בביטוי 'לעולם' בהלכה זו?
מהם המאפיינים היחודיים ל'תפילת הציבור'ומהם ההבדלים בינה לבין'תפילה בציבור'?
האם יחוייב ש"צ לחזור לראש התפילה למרות שזה כרוך לכאורה ב'טורח ציבור'?
מדוע לא מוציאים את פירוש רבנו סעדיה עדני על הרמב"ם ? הוא כבר למעלה מ500 שנה בכתב יד!
כולנו יודעים את עבודתו הכבירה של הגאון האמיתי רבי יוסף קאפח זצוק"ל להוציא כתבי חכמי תימן לאור. בכתבים אלו רואים בעליל איך חשיבתם ופסיקתם של הקדמונים הייתה קרובה מאוד לזו של הרמב"ם, דהיינו שיטת הרמב"ם היא שיטת יהדות תימן. לכן אני שואל, מדוע מכון מש"ה אינו משקיע בפירושי חכמי תימן על הרמב"ם כגון רבי סעדיה עדני שהיה חכם מעמיק ביותר (יצא לי להתוודע לפירושיו הקצרים והקולעים), כך יוכלו בחורי הישיבות ללמוד סוגיות ש"ס ורמב"ם עם פירושי אבותיהם הקדמונים, שיראו איך הם הבינו את דברי הגמרא בצורה כ"כ בהירה.