מהו המקור להנהגה זו המקובלת ע"י יהדות אשכנז והאם יש מקום להחמיר כמותם למרות שאין לה איזכור בתלמוד?
מה יעשו בבית כנסת שישנם שם מתפללים רבים באופן צפוף שאין לכל אחד 4 אמות משלו?
מהי התכלית של הפסיעה לאחור והכריעות בסיום התפילה והאם ההמתנה לחבירו הינה אקט של כבוד כלפי מעלה?
תכנים לקריאה נוספת
אכילה לפני מוסף
בס"ד לכבוד הרב שלום! ראיתי בבית הכנסת שלנו (ביכ"נ בנוסח תימן) מישהו (שאיננו חולה ב"ה) שנוהג לאכול במהלך קריאת התורה תמרים, סוכריות וכיו"ב. ששאלתי אותו על כך, הוא אמר שקשה שלא לאכול כ -3 שעות (למרות שאת כל הצומות הוא צם...), שזה עוזר להתרכז, וגם שלפני מוסף מותר לאכול. שאלתי לכבוד הרב: האם באמת מותר לאכול עד מוסף? והאם אכילת עראי שכזו (שאיננה ארוחה) מצריכה קידוש?
תודה רבה מראש לרב!
האם זכאי קונה קריאה לפיצוי אם הזמין החזן לעלייה לתורה מתפלל אחר בלא ליטול רשות הקונה?
האם המכירות של קטעי תפילה או מברכים הינם בעלי אופי של מקח וממכר כמכירות פומביות?
אם התחייבויות אלו הן בעלי אופי של נדרים, האם יש לועד בית הכנסת זכות לתבוע מהקונה שישלם את נדרו דווקא לבית הכנסת?
בידוע שמכירות אלו מסייעות לתחזוקת בית הכנסת, מהם גבולות השימוש בהם ע"מ להימנע ממכשולים בעיקר בדיני ממונות?
ותיקין
כנהר שלום,
האם עדיף להתפלל ותיקין שלא במנין תימני או בשעה אחרת בבית כנסת תימני כמנהג אבות?
כוונה בתפילת יחיד או תפילה בציבור ללא כוונה
שלום עליכם כבוד הרב מזה תקופה ארוכה שאני מכוון בשמונה עשרה ב"אבות". אמנם את כוונות פשט המילים בלבד ושמות הויה ואלדים. בעבודה שלי יש מנין של מנחה ומקצים לנו 15 דקות לתפילה וכמה הלכות לאחר מכן. התפילה היא אחת ללא חזרה מפאת קוצר הזמן ולא ניתן לשנות זאת. שליחי הציבור מתפללים מהר מידי ולי לא נוח לעלות ש"צ כי אז אני צריך להתחשב יותר בציבור ולהתפלל יותר מהר, אמנם מילה במילה אך ללא כוונה. מה עדיף במצב זה:לפהתפלל ללא כוונה ולהספיק איתם קדושה, או לענות איתם קדושה ואז להתחיל לבד תפילת שמונה עשרה ביחידות? האם יש לך פתרון אחר או נוסף בשבילי?
בתודה מראש
האם מותר בהספדים לבקש מהנפטרים שיתפללו עלינו?
מהו הסיכון, לפי גדולי ישראל והרמב"ם בתוכם, בתפילות שהפניה לקב"ה הינה באמצעות מתווכים?
האם בהשתטחות על קברי אבות מתכוונים שיתפללו עלינו או להיעזר בזכות אבות כנאמר: "אלודי אברהם"?
כיצד ניתן מחד, לבקש מהנפטר שיהיה מליץ יושר עבור החיים ומאידך לבקש עליו רחמים בדינו?
עושה שלום
כבוד הרב כיצד אנו התימנים צריכים לסיים את הקדיש? האם נוסח " וינחמנו בציון ויבנה ברחמיו....."? או שיש נוסח אחר.
תודה
פריסה על שמע וכד'
שלום עליך מו"ר,
לפני זמן מה התארחתי בבית כנסת עדת תימן, ועלה החזן לפרוס על שמע והתחיל לומר בקול רם את הברכות. ואני, בהתאם למה שהורגלתי וידוע לי מבית כנסת שגדלתי בה, החלתי לומר ביחד עם החזן בקול נמוך. אך מיד היסו אותי והמשכתי הברכות בלחש כבתפילת העמידה.
לאחר מכן, הסתכלתי בדברי רבינו, נראה לענ"ד שיש הבדל בהוראה למתפלל בין הפריסה על שמע לבין התפילה.
בפריסה על שמע כתב "..והיודע לברך ולקרות קורא עימו עד שמברך גאל ישראל"
בתפילה כתב "מחתך הדברים בשפתיו ומשמיע לאוזנו בלחש"
כתר מלכות לרשב"ג
לכבוד הרב האם רצוי לדלג על הקטע בכתר מלכות שבו רשב"ג מייחס כוחות לגרמי השמים הואיל ולדעת רבנו כל זה שרש עבודה זרה (האסטרולוגיה) ויש בזה (למי שעושה מעשה לפי הדברים האלה) מצות לא תעשה משום לא תעוננו? ויתרה מזו, ביחס למאדים ולצדק משמע שהם פועלים מכח עצמם וכפי שתיאר רשב"ג את צדק: "והוא (צדק) ישפוט תבל בצדק"... ואם כך, יש בפיוט זה גם אלילות ממש... האם אין ראוי ומיוחד בליל כיפורים להתרחק מכל עקבות עבודה זרה? ולא דיברתי על ריבוי התארים לבורא "אתה גדול... אתה חכם..." שנאמרים פעמים רבות בפיוט ואינם אלא חירוף וגידוף לדעת רבנו, ואסור לשמעם וכל שכן לאמרם?