תלתא דפורענותא, מהו מקור השוני במסורת קריאת ההפטרות?

שאל שואל ואמר מה קשר ההבדל בנוגע למסורת שלוש הפטרות דפורענותאה והאם יש דינים מיוחדים לשלוש הפטרות בפורענותה והתשובה לכך אכן באמת ישנן שתי מסורות המוסרת של הרמב"ם ומקורה בתלמוד והמסרת של התוספות שהפכה להיות בית אב למנהגי אשכנז ושרד ומקורה בפסיקטא לפי המסורת של רבנו הרי שמ-17 בתמוז השבת שבאה לאחר מכן מפטירים מירמיהו דברי ירמיהו שבת לאחר מכן מפטירים חזון כמו השבת הזו חזון ישעיהו בן עמות ושבת שלישית שהיא לפני תשעה באב מפטירים באותו פרק בישעיהו איכה הייתה לזונה והסימן של זה דחה ד' דברי חזון א' אכה והמקור של כך הוא מן הגמרא מגילה דף לא עמוד ב אמרנה ראש חודש אב שחל בשבת מפטירן בחזון ישעיהו והרי מה זה ראש חודש אב זה עוד לא השבת שלפני תשעה באב אלא שתי שבתות שלפני תשעה באב ולמרות הכל נאמר בגמרא מפטירים בחזון ישעיהו ואפילו לא מפטירים בשמיים כיסאי הועיל כך נאמר בגמרא ובאותה הפטרה יש זכר לראש החודשים שהערי הנביא ישעיהו מקטרג ואומר חודשכם ומועדכם נפשי ואילו המסורת האשכנזית והספרדית מיוסדת על דברי התוספות שם במגילה לא עמוד ב שהם אומרים שאנו אין נוהגים כן אלא מפטירים בירמיה שמעו דבר השם. כלומר בשבת הראשונה מתוך השלוש שבתות כמונו דברי ירמיה. אבל בשבת השנייה לא מפטירים חזון אלא כמו השבת הזו שהיא השנייה מפטירים בירמיה שמעו דבר השם ובשבת השלישית שהיא כבר לפני שעה באב אז הם מפטירים חזון ישעיהו בן עמוץ והסימן לכך בשח ד' דברי ירמיה שמעו דבר השם ח' חזון ישעיהו והתוספות אשר האירו את הערתם על רקע מה שנאמר בגמרא הם אומרים אנו נוהגים על פי הפסיקטא כלומר מקור מדרשי לומר שלא ספורענותה קודם באהבדברי ירמיה שב שמעו דבר השם בחזון ישעיהו אז הנה כן יש שתי מסורות עתיקות יומים המסורת של יהודי תימן בלדי שזה כמו רמבם כמו התלמוד שזה דחה דברי ירמיהו וחזון ישעיהו ואיך הייתה לזונה והמסורת של השולחן ערוך שהיא כמו התוספות החנושכנזים וכן השם היא אצלנו היא ממקורה מהפסיקתא בסימנת דשח דברי ירמיהו שמעו דר השם וחזון ישעיהו בן עמוץ מעניינת מאוד מאוד היא גישתו של הגאון מווינה שהיה גאון אדיר גאון בנגלה ובנסתר והוא כתב על סימן תכה בשולחן ערוך שהוא טעות סופר בתוספות שהרדפסיק איתה להדיה כמו שאמרו בתוספות מגילה לא שמפטירים שמעו דבר השם על כל פנים זאת אומרת כאן ההערה שלו היא ביחס לראש חודש אב שחל בשבת כי לכאורה אצלנו לפי הגמרא אנו לא מפטירים השמיים כיסאי אלא אנו מפטירים חודשכם מעדכם שנרשי חזון ישעיה ויש שם זכר ראש חודש על דרך הקטרוג חודשכם שנע נפשי אבל לשיטתם שבשבת השנייה מפטירים שמעו דבר שהם ואז מה קורה כשלוש חודש חל בשבת אז נאמר שם בתוספות שאנו נוהגים להפטיר בו חודש אב שחל בשבת השמיים כיסאי כי הרי צריך להזכיר את ראש חודש ושכן הוא בפסיקתא והבאור הגראה אומר לא יש טעות סופר בתוספות שהרי בפסיקתא להדיה כמו שאמרו בתוספות מגילה שמפטירין שמעו דבר השם יוצא איפה שבעצם להם לשיטה האשנבית והשרדית ושם היא תימן יש להם בעיה. מדוע? כי לפי המסורת שלהם הם בבעיה מה קורה עם ראש חודש אב חל בשבת? אםטירו השמיים כשאי הרי דחו הפטרה של פורענות ואם יפטירו את הפטרת הפורענות שמעו דבר השם אז הרי דחו את הפטרת ראש חודש אבל לפי שיטתנו שהיא עליבה דתלמוד אין בעיה כי ראש כשראש חודש חל בשבת אנו מפטירים חזון ויש לה זכר לראש חודש חודשכם מעתיכם שנע נפשי הנה כן ראו כיצד מורשת אבותינו הקדומה וכן שיטת רבנו היא תלמודית וגם מוסברת ומושכלת ומאוזנת ואין בה חריגות וחריקות כאן המקום להזכיר שאבותינו בתימן נהגו שבשלוש הפטרות בפורענות מכבדים את הרב או זקן שבחבורה כדי שיקרא את דברי התוכחה הללו כי לכאורה לא נאה ולא יאה לומר דברי תוכחה כי לא עלה לדעת שאדם צעיר או אדם רגיל שאיננו מיוחד במעמדו הרוחני יאמר דברי תוכחה כל דבר דבר יש לו את ה ממת שלו ולכן גם נהגו שהקורא את ההפטרה בהפטרות פורענותאה קורה בקל נמוך כמו בתוכחה כדי לשבר את הלבבות אבל כאן צריכים להיות זהירים לקרוא את ההפטרה בקול נמוך כן לקרוא את ההפטרה בפורענותה בנעימה של כינם לא כי יש מהחנו אשכנזים שנהגו לקרוא הפטר הפטרות שלהם בפרענותה בנעימה של קינה ואז יש להם בעיה מדוע כי אסור לכונן בשבת וזה נקרא אבלות פרהסיה אבלות פרהסיה אסורה כל שכן שהיא אבלות היא שנה לכן לקרוא בקל נמוך כן לקרוא בקל מכונן לא רבי חניה גשמ ما