מלון בבעלות גוי שאין מזוזות מותקנות בחדרים, האם רשאים לשהות שם?

הקלטה עוסקת בשאלת חיוב מזוזה בבית מלון בארץ ישראל שהבעלים שלו הוא גוי, לאור העובדה שאורחים יהודים רבים מתארחים בו. השאלה המרכזית היא האם מותר לאורחים היהודים לשהות במקום כזה ללא מזוזה, והאם יש אפשרות או הצדקה לבקש מבעל המלון הגוי לקבוע מזוזות, אפילו ללא ברכה, לטובת האורחים היהודים.

נקודות מרכזיות שעולות מהדיון:

• הבחנה בין "סוחר בית" ל"פונדק" (בית מלון/צימר):סוחר בית: מוגדר כמכירה עונתית של הנכס, בה השוכר נחשב כמעין בעלים לתקופה מסוימת (יכול להיות שנה, חודש או אפילו שבוע). "הוא כמו בעלים על הדירה כמובן כפוף לתנאים... אבל הוא כמו בעלים לעונה מסוימת."
• פונדק (בית מלון/צימר במרבית המקרים): מוגדר כמכירת שירותים (לינה, אכילה וכו') ולא השכרת הנכס עצמו. "אין מזכירים לך את הנכס אלא מוכרים לך שירותי מלון... אבל כל זה איננו הזכרת הנכס אלא מכירת שירותים."
• דין מזוזה בסוחר בית ובפונדק:סוחר בית בארץ ישראל: חייב במזוזה מיד. "הסוחר בית בארץ ישראל חייב במזוזה מיד."
• סוחר בית בחוץ לארץ: חייב במזוזה רק לאחר 30 יום.
• הדר בפונדק בארץ ישראל: פטור ממזוזה עד 30 יום. "אבל אם אדם נכנס לפונדק בארץ ישראל לא שכר דירה אלא פונדק... אז עד 30 יום הוא איננו חייב בקביעת מזוזה." דין זה תקף גם בפונדק של גוי בארץ ישראל, ואף יותר מכך, שכן אין לו גדר של "ביתך" או בעלות מינימלית.
• דעת "ערוך השולחן" לגבי פונדק בבעלות יהודי: הוא סבור שאם בעל הפונדק יהודי, יש לחייבו לקבוע מזוזה, אף על פי שהדיירים עצמם פטורים מצד דינם כשוהים בפונדק. "טוען ארוך השולחן שיש לחייבו לא אותם לקבוע מזוזה."
• האם יש הבדל בין בית מלון לצימר? רוב בני האדם בצימרים נחשבים כקונים שירותי לינה ולא כסוכרים את הבית, ולכן דינם כשוהים בפונדק.
• דין שהייה בבתי חולים בחוץ לארץ: השוהים בבתי חולים בחוץ לארץ, גם לתקופה העולה על 30 יום, פטורים ממזוזה, כיוון שזה נחשב כשהייה בפונדק בחוץ לארץ, ואין להם זכות על הנכס אלא רק מקבלים שירותים.
• האם מותר לבקש מבעל מלון גוי לקבוע מזוזה (בלי ברכה) עבור האורחים היהודים?החשש: קיים חשש שאם תקבע מזוזה והאורחים היהודים יעזבו, והמקום יושכר לגויים, הם עלולים לבזות או לגנוב את המזוזה. "אם היה הבית לגוי הרי זה נוטלה כשיצא... כי חוששים שהגוי שיבוא לאחר מכן יבזה או יגנוב או יבזה את המזוזה."
• הצעה חלופית מהגמרא (בית מונבז): בזמן שהיו הולכים לפונדק, היו נוטלים מזוזה על מקל, ובסיום השהות לוקחים אותה איתם. אולם, נפסק להלכה שאסור לטלטל מזוזה במקל מפני הסכנה.
• הצעה נוספת: להדביק מזוזה בנייר דבק חזק ולעמיד, ובסיום השהות לקחת אותה. לכאורה, אם המזוזה תישאר בשימוש, אין בכך בעיה.
• התייחסות לחשש הביזוי על ידי גויים: הדובר מעלה את האפשרות שהחשש מביזוי מזוזה על ידי גויים השוכרים את המקום לאחר מכן אינו מבוסס. הוא מציין שבבתי מלון בחוץ לארץ יש פעמים רבות ספרי קודש נוצריים בחדרים, ואין זה נראה שאורחים יהודים מבזים אותם. "כי בדרך כלל כשמדובר באנשים תרבותיים הם באים משתמשים בבית מלון שוטים שנם קרו להם ולא מתעסקים בכלל בתשליט מה אכפת לו גוי יהודי..."
• מסקנה: נראה שהחשש מפני פגיעה במזוזה על ידי גוי שאינו מרגיש בעלות על המקום (כמו בפונדק) קטן יותר מאשר חשש זה אצל גוי שסוחר את הבית ומרגיש כבעלים זמני. לכן, נראה שמותר ואף מושכל לבקש לקבוע מזוזות בלי ברכה בבתי מלון כאלה בארץ ישראל. "נראה שאין מה לחשוש ומותר לדרוש לקבוע מזוזות בלי ברכה בבתי מלון כאלה בארץ הקודש."

בסופו של דבר, הדיון נוטה לכיוון של התרת בקשה מבעל מלון גוי בארץ ישראל לקבוע מזוזות ללא ברכה, לאור העובדה שמדובר בפונדק שבו האורחים היהודים שוהים לזמן קצר ואין חשש סביר לביזוי המזוזה על ידי גויים שישהו במקום לאחר מכן. הדגש הוא על ההבדל בין דין "סוחר בית" לדין "פונדק" וההשלכות שלהן על חיוב מזוזה ועל החשש מביזוי