האם מותר למחזר את עלוני "פרשת השבוע"?

נעסוק בסוגיה הלכתית אקטואלית הנוגעת לטיפול בעלוני פרשת השבוע ודברי קודש מודפסים אחרים, לנוכח ריבויים והקושי בגניזתם כיאות. הדובר, ככל הנראה רב, מעלה מספר נקודות חשובות ומציג גישות שונות לפתרון הבעיה.

הבעיה המרכזית:

• ריבוי עלונים ודברי קודש מודפסים: בעידן הנוכחי, קל מאוד להדפיס ולצלם חומרים, וארגונים ופרטים רבים מפיצים עלונים עם מסרים דתיים ותורניים. "כי אנחנו היום א חיים בעדן שהדפוס והצילומים האלה הם כל כך קלים ובני אדם רוצים להתבטא ורבים רוצים להתבטא ויש מסרים לקבוצות תנועות לזרמים כל אחד ואחד בא בדרכו שלו ורוצה להציע את דרכו שלו".
• הסחת דעת בזמן התפילה: אחת הבעיות העיקריות שהדובר מציין היא שהמתפללים נוטים לעיין בעלונים בזמן התפילה, מה שפוגע בריכוז ובמהות התפילה. "שהם גורמים להסחת דעת שבני אדם לוקחים את העלונים האלה ומעינים בהם וקוראים בהם בזמן התפילה והתפילה כבר אינה תפילה בגלל העלונים האלה".
• הקושי בגניזה ראויה: כתוצאה מהכמויות הגדולות של עלונים, נוצר קושי עצום בגניזתם באופן מכובד. "האם מותר למחזר אותם לשים אותם בתוך ארגזים אשר משם יבואו ויקחו אותם למחזור ובמחזור מטבע הדברים קודשים אותם טוחנים אותם ומייצרים אותם בתור דפים מחדש האם מותר הדבר הזה או אסור". הדובר מציין שגם בתי הקברות אינם יכולים עוד לממן את עלויות הגניזה בכמויות אלו. "כבר אין אפשרות לגנוס אותו כמה אפשר כבר לקחת בית הקברות שום גוף לא מוכן היום לממן את ההוצאות, לקחת אותם בבית הקברות כי מדובר כאן בכמויות עצומות".
• איסור השחתת כתבי קודש: ההלכה אוסרת למחוק או להשמיד כתבי קודש, לא רק ספרי תורה אלא כל דבר שיש בו תוכן של קדושה, פסוקים, ואף רעיונות ופירושים על התורה שבעל פה. "שהרי כידוע כתבי הקודש כך אומר רבנו בפרק ששי מלכות לסודי התורה אסור למחקם אסור לאבדם... אלא שמתוך דברי רבנו במסכת אבות הוא כולל בקטיבי הקודש גם כל אותם רעיונות פירושים על הגמרא על האגדה על המקרא כל אלה נכללים בכלל כתבי הקודש".

הצעות וגישות לפתרון:

• הגבלת חלוקת עלונים: הדובר מציין שאם היה ניתן להנחות את הציבור ואת גבאי בתי הכנסת לחלק את העלונים רק בסיום התפילה, זה היה יכול למנוע את הסחת הדעת. "אילו היינו יכולים לרסם את הציבור כמו שאנחנו מנחים את הציבור לאותם חזנים שמשי בית כנסת אשר שומעים לנו לא לחלק את האלה רק לסופי התפילות כשהם יוצאים ולמנוע לא הוציא אותם לפני כן אז באמת זכות גדולה תעמוד להם שלא יכשילו ולא יקשלו אותם מתפללים שקוראים באמצע התפילה". עם זאת, הוא מציין שניסיונות קודמים לאסור הפצת עלונים לא צלחו. "כבר היו רבנים ש לא להוציא עלונים כאלה, אבל מסתבר שכולם היה כל קורה במדבר".
• קריאה לציבור לכרוך את העלונים: פתרון מרכזי שהדובר מציע הוא שכל מי שמפיץ עלונים יכתוב עליהם הוראה לשמור אותם ובסופו של דבר לכרוך אותם לספר. "ולכן כבר מזמן אמרנו שמן הראוי שכל מי שמוציא עלונים יכתוב בעלונים נל לשמור ובסוף לקרוך לקרך. כלומר יהיה לו ספר. והמוציאים לאור מוכנים לסייע בידה קריכה."
• היתר מחזור בשעת הדחק: לנוכח הקושי הרב בגניזה, הדובר מציין שיש רבנים המתירים לשלוח את העלונים למחזור כדי למנוע ביזיון. הוא מזכיר את "שוט שבות יעקב" שהתיר שריפת כתבי קודש בשעת הדחק. "לכן יש כבר מהרבנים אשר אומרים בלד ברירה כדי שלא יגיעו לידי בזיון נתיר את שליחתם למחזור שכן כבר בשוט שבות יעקב חלק ג סימן סימן י התיר לשרוף כתבי הקודש בשעת הדוחק כשיש חשש שיבואו לידי בזיון". עם זאת, הוא מציין שיש החולקים על היתר זה. "אבל חלקו עליו בבית צדק לשרוף בידיים לא תעשו כן לשם אלוהיכם איך יעלה לדעת".
• אריזה לפני השלכה לפח: פתרון פשרה נוסף שהוזכר בשם "מנחת יצחק" הוא לארוז את העלונים בשקיות ניילון לפני השלכתם לפח רגיל, כדי למנוע ביזיון ישיר. "אם ניקח את העלונים האלה נשים אותם בתוך שקית ניילון ונשים אותם בתוך פח כלומר לא נשליך אותם לפח ז** כי זה ביזיון וגם הם מתעקלים בזבל אלא נהג בהם כמו שביעית וכמו מעשר שני ששמים אותו או כמו תרומה שמים בתוך שקית ניילון ואת השקית ניילון סוגרים ושמים בתוך הפח אז בסדר". הדובר מסביר שמה שקורה לעלונים לאחר מכן בפח נחשב ל"גרמא" ופחות חמור.
• דברי תוכחה נגד שימוש בבלאי כתבי קודש לצרכים אחרים: הדובר מביא מדברי "מעריץ שאלות ותשובות פעולה צדיק" שיוצא בחריפות נגד התופעה של שימוש בדפים בלויים של כתבי קודש ליצירת כריכות ספרים. הוא רואה בכך זלזול חמור בספרי התורה ומזכיר את חובת הגניזה של תשמישי קדושה ואת מעלתם של דברי התורה. "רק תראו ומנעורי עדה גדל כאבי על זה לראות זלזול ספרי תורתנו העל אלה התאפק השם מי ראה כזאת מי שמע כאלה בזיון הספרים חמדת הלבבות". הוא מדגיש את החשיבות של שמירה על כבודם של כתבי הקודש, אפילו אם הם בלויים. "ואם יראה אדם איזה שירי כתב עלה או חצי עלה יגנזנו במקום מוצנעם מכובד ואם היו שרי הכתבים רבים יתנהם בכלי חרס ויקבריהם אצל קבר תלמיד חכמים כמו שאורנו חז"ל". הוא אף מרחיב את האיסור גם לדפוסים ולא רק לכתב יד.

סיכום:

הדובר מתמודד עם דילמה הלכתית הנובעת מהמציאות הטכנולוגית המאפשרת הפצה רחבה של דברי קודש מודפסים, מה שמוביל לקושי בגניזתם ולזלזול אפשרי בהם. הוא מציג מספר גישות לפתרון, החל מהמלצה על כריכה ועד להיתרים בשעת הדחק למחזור או אריזה לפני השלכה. במקביל, הוא מביא דברי תוכחה חריפים כנגד זלזול בכתבי קודש בכל צורה שהיא, ומדגיש את החשיבות העליונה בשמירה על כבודם. נראה שההמלצה העיקרית שלו היא למנוע את הבעיה מלכתחילה על ידי כריכת העלונים לספרים