מהו המבחן הקובע לחיוב תרומות ומעשרות, מקום אכילת הפירות או מקום גמר מלאכתן?
היעלה על הדעת שהוצאת פירות לחוץ לארץ יפקיעו את איסור טבל שנקבע להם בארץ ישראל?
מהי שיטתו של הרמב"ם בחיוב או פטור מהפרשת תרומות ומעשרות מפירות שיוצאו או יובאו מחו"ל?
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מבדילים בין אסמכתא לדין תורה שנלמד בדרשה לפי הלכות ממרים?
אשמח אם הרב יכול להבהיר לי כמה מילים בדברי הרב רב קאפח. ממה שהבנתי מדברי הרב בכמה מקומות, דברים הנלמדים מי"ג מדות הם או א. פירושים המקובלים מפי משה וחז"ל עשו אתם כאסמכתות אבל הם באמת דאורייתא ובהם אין שום מחלוקת, או ב. שהם דינים דרבנן.
קם מאבלו בערב יוה"כ טרם שמלאו שבעת ימי האבל, האם רשאי לרחוץ כל גופו מבעוד יום או לטבול במקווה כמנהגו בשנים קודמות?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
האם מותר לאשה לומר קדיש יתום על הורים שנסתלקו מהעולם?
כיצד התייחסו חכמי אשכנז הראשונים למה שקרוי "קדיש יתום" או "חצי קדיש", ומה מקור קדיש זה?
האם לפי משנת הרמב"ם ניתן לומר שהקדיש מסוגל לשנות את דינו של הנפטר להעלות את דינו מגהינום לגן עדן?
אילו בעיות, כולל הלכתיות, מתעוררות כתוצאה מהתופעה שכל אבל רוצה לומר קדיש בציבור על הוריו?
יחס הרמב''ם למועדים במקדש ומחוצה לו
שיעור מבית הכנסת 'אבי דוד' רח' אבן ספיר ירושלים מיום חמישי ג' חול המועד יח' התשע''ט
שכחו בשבת להפטיר בפרשת שקלים, האם יחזרו ויוציאו במנחה ס"ת שני?
מדוע לא דנו במשנה ובתלמוד בנסיבות של שכחה שכזו והרי קרובה יותר השיכחה בתקופתם?
האם ציבור יכול להחליט לקרוא בס"ת שלא ע"פ זמנים שתיקנו חכמי ישראל או להוסיף על מס' העולים?
מה תהיה תקנתם של ציבור בנסיבות אלו לפי שיטת הרמב"ם או לשיטת האחרונים?