כבוד הרב שלום,
בתשובת הרב מתאריך ח` אלול תשס"ה הרב כתב:"היהדות גם אליבא דהרמב"ם מקדשת מקום,עצים ואבנים מבחינה הלכתית...הרמב"ם שונה במשמעות שיש לקדושת המקום,העצים והאבנים.ומשנתו בענין זה היא מופלאה,כיצד היא פועלת על שלמותו הרוחנית של האדם".
יש 2 דעות בענין משמעות קדושת חפצים.דעה אחת אומרת שזו קדושה עצמותית ממש.דעה שניה אומרת שזה סטאטוס משפטי,הגדרה הלכתית ולא מעבר לכך.מקובל לייחס לרמב"ם את הדעה השניה.לכאורה ניתן להוכיח את זה מכל מיני מקומות,למשל בענין מצות יראת המקדש "ולא מן המקדש אתה ירא אלא ממי שציוה על יראתו".ועוד.
רציתי לשאול:1.האם זה נכון שלרמב"ם זה סטאטוס משפטי בלבד?

הרה"ג רצון ערוסי