שבת שחל לאחר שביעי של פסח, האם מותר לאכול תערובת חמץ שנגנזה קודם המועד? האם מותר לבשל התערובת ביו"ט לצורך שבת?
האם גם בנסיבות אלו יחול הכלל: "מגו דאתקצאי בין השמשות אתקצאי לכל השבת" ולאור זה תאסר אכילת תערובת החמץ בשבת?
לשיטת הנוהגים למכור חמץ לנכרי, כיצד ינהגו והרי הקניה חזרה מן הגוי תתבצע רק במוצאי השבת?
תערובת חמץ המותרת בגניזה נאסרה רק באכילה ולא בהנאה,האם לאור זאת מותר יהיה להכינה לאכילה בשבת?
תכנים לקריאה נוספת
האם רשאי לברור אורז או להכשיר כלי חמץ בפסח?
הבורר אורז ומצא זרעוני דגנים, האם בהכרח נחשבים זרעונים אלו לחמץ?
היש לחשוש לאיסור שיפלט מן הכלי שיוכשר בהגעלה או בליבון בחולו של המועד?
הנוהגים לאפות מצות בחולו של המועד וביו"ט של פסח, האם לא חששו לשאריות חמץ?
הכנסת דברי קודש לתיק שייזרק ממקום למקום
לק"י
אני נוהג לצאת לעיתים תדירות לטיולים ארוכים בארץ ישראל, אשר בחלקם כוללים ירידות תלולות בהן אין לי ברירה אלא לזרוק את התיק הכבד קדימה במורד הואדי ולהתקדם אחריו בזהירות עד שאגיע אליו.
אני מבקש לדעת, האם מותר לי לשים בתוך התיק שאני יודע מראש שאאלץ לזרוק אותו (מגובה של מספר מטרים), בתוך עטיפות רבות את הדברים הבאים:
1. דפים עם דברי תורה
2. ספרי קודש (אם יש חילוק - אז איזה כן ואיזה לא)
3. טלית
4. תפילין
הלכות שבת
ב"ה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו!
א) למה הרמב"ם הכניס את דין זומר בכלל "כל שהוא מענייניהן" לכאורה מבחינת פעולה זה בדיוק פעולה הפוכה מנוטע וזה צריך להיות תולדה כי בתכלית הם דומים?
ב) האם יש נ"מ להלכה בין תולדה לבין כל שהוא מענייניהן? אם לא, למה הרמב"ם התעסק בחילוק הדק הזה?
תודה רבה! ושבת שלום!
מצלמים ליד החנוכייה — האם נהנים מאור שאסור להשתמש בו?
מי רשאי ומוסמך, עפ"י משנת הרמב"ם, להתקין בימינו יום טוב?
האם אחד המבחנים לאמירת ההלל ביום העצמאות הינו על בסיס השקפה אידיולוגית או תלוי ביחס המדינה לעולם התורה? מדוע לא תהיה לחכמי דורינו סמכות לקבוע יו"ט והרי הרמב"ם קובע שבי"ד שלאחר התלמוד מוסמכים גם לתקן תקנות לבני קהילתן? כ
יצד, אם כן, ומהו המתכון להודאה לה' ע"י ציבור שנעשו לו ניסים גדולים באופן שלא יראה כתוספת על התורה?
האם מותר בשבת לטלטל טל' נייד לצורך ידיעת השעה בלבד?
לאיזה מן הקטגוריות של מוקצה בשבת שייך מכשיר הטלפון הנייד?
כיצד משפיעה העובדה שיש לטלפון זה הרבה שימושים, על פסיקת ההלכה בשאלה זו?
האם יש לחשוש הן מפני הרואים והן בגלל האפשרות הקלה להיכשל בעבירה על איסור מלאכה בשבת?
צירופי שיטות ע"י ספק ספיקא
ב` הרב,
ידוע שמורי הוראה נוהגים לעשות צירופי שיטות על ידי ספק ספיקא.
לדוגמא, ראיתי מי שסבר שאם יש כלי שלא ידוע אם עבר עליו מעת לעת אבל ידוע שעבר עליו לילה, אפשר לפעמים בדיעבד להחשיב אותו כאילו אינו בן יומו: שמא עבר עליו מעת לעת, ואת"ל שמא הלכה כמו רש"י ועוד ראשונים שסוברים שגם כלי שעבר עליו רק לילה אינו בן יומו
או בספירת העומר לגבי אדם שלא זוכר אם ספר יום אחד שמתירים לו לספור בברכה שמא הוא כן ספר ואת"ל שמא הלכה כמאן דאמר מצוות ספירה היא על כל יום לחוד
וככה קיימים הרבה מקרים של צירוף שיטות בהם אחד הספקות הוא "שמא הלכה כפלוני".
השאלה:
ספירת העומר - שיטת רבינו.
לק"י
לכבוד הרב שלום
לעניין ספירת העומר בשיטת רבינו האם התייחס להימנעות מהדברים הבאים דווקא בתקופת העומר -
א.שמיעת מוזיקה
ב.נישואין
ג.בגד חדש
ד.גילוח
בהערכה מרובה