מדוע יהודי תימן אינם נוהגים לקדש בבית הכנסת בליל שבת כתקנת חכמים?
רבינו הרמב"ם הזכיר תקנה זו הן בחיבור והן בתשובה וכן רס"ג הזכירו בסדורו ולמרות זאת לא נזכר בסידורי תימן?
האם יהודי תימן התעלמו מהכלל שגם הרמב"ם מחזיק בו: 'אע"פ שבטלה הסיבה ,תקנה לא זזה ממקומה?
אם אין לאורחים יין יכולים לקדש על הפת. אם כן, לאיזה נסיבות תקנו חכמי ישראל לקדש על היין עבור האורחים בבית הכנסת?