האם רשאי יהודי ירא שמים שנפל מנכסיו להזדקק להליך של "פשיטת רגל" ?
כיצד ההלכה מתייחסת להליך המקובל בחוק כ"פשיטת רגל" או למושג "תספורת" חובות של בעלי הון?
מהם הפתרונות שמציעה ההלכה לאדם שנקלע לנסיבות כאלה ע"מ להקל מעליו את לחץ הנושים?
מדוע שלא להכשיר הליך זה משום "דינא דמלכותא דינא" או משום מנהג המדינה?