היש דמיון בין ריח של חמץ שנבלע בדבר הנאכל לבין ריח הרחוק מן החיך ויעודו הוא הסרת ריח רע?
הלכה היא שחמץ שנחרך לפני מועד הביטול מותר להשתמש בו כגחלים לבישול בפסח. מדוע, איפוא, לא חששו לריח שמועבר לתבשיל?