תכנים לקריאה נוספת
קדיש אחרי לימוד: מי אומר, ולמה דווקא אחד?
קדושת שביעית בגבולות עולי מצרים ועולי בבל
שלום מארי,
במקומות רבים מוזכרים ההבדלים בדיני השביעית בין גבולות עולי מצרים
לבין גבולות עולי בבל, כאשר האזורים שעולי בבל לא כבשו לא נתקדשו
(גוש קטיף, הערבה הדרומית ועוד).
שאלתי היא, האם היום לאחר שעם ישראל חזר לארצו ויש לנו ריבונות יהודית
בארצנו, האין זה מחובתינו לקדש את כל השטחים שבשליטה ובריבונות יהודית?
האם עליית עזרא ונחמיה הייתה יותר מפוארת מהעליות של קום המדינה?
הרי ידוע שאותם עולים ששבו לארץ בעליית עזרא ונחמיה היו מדלת העם ומבחינה רוחנית לא היו
בפסגה (עד כדי כך שהיו צריכים לגרש את נשותיהם הנכריות), וידוע גם שבית המקדש לא קם מיד לאחר מכן
האם מותר לצאת עם המשפחה לפיקניקים בפארקים מעורבים נשים וגברים?
היש לחשוש, בנסיבות שכאלו, לפגיעה בגדרי הצניעות ובמיוחד כשמדובר במסגרת שאינה ביתית?
היש מניעה מבחינה הלכתית לשבור את השיגרה ולחוות שמחה שונה משמחת יו"ט ומעונג שבת?
מהי הדרך לערוך "סעודות מצוה" עפ"י עקרונות הלכתיים תוך שליטה על גדרי הצניעות וההימנעות מהוללות?
הלכות תעניות פ״ה הל' טז
לק"י ג כ"ג אב תשע"ז
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום