ברכות השחר אחר ם חצות הלילה
שלום לרב, באם התעוררתי אחר חצות הלילה, ואני מעוניין ללמוד זמן מסויים ולאחר מכן לחזור לישון. האם עלי לברך את כל ברכות השחר (אלהי נשמה, ברכות השחר, ברכת התורה)? אם כן, האם עלי לחזור ולברכם גם בבוקר אחר עלות השחר?
תודה לרב.
מדוע תקנו חכמי ישראל ברכת "להניח" על תפילין של יד ואילו על של ראש תקנו ברכת "על מצוות"?
באלו נסיבות ניתן יהיה להורות שיברך על תפילין של יד "להניח"?
שלום לרב, באם התעוררתי אחר חצות הלילה, ואני מעוניין ללמוד זמן מסויים ולאחר מכן לחזור לישון. האם עלי לברך את כל ברכות השחר (אלהי נשמה, ברכות השחר, ברכת התורה)? אם כן, האם עלי לחזור ולברכם גם בבוקר אחר עלות השחר?
תודה לרב.
שלום הרב!
הרב קאפח כתב (שבת כט ח).
"ולפיכך נהגו קדמונינו לקדש בליל שבת ואוכלים פירות... ושרים שירי קדש במשך שעה ארוכה ואף קוראים מעט מדרש תנחומא ורק אח"כ נוטלים לידים ומגישים את הסעודה. ודלא כהרמ"א או"ח סי' רעג שפסק שצריך לאכול לאלתר
אך הרמב"ם כתב בתשובה
שלו (רפח):
"ואין לנו ברכה מן הברכות שסודרין אותה על הפת חוץ מקידוש היום בלבד לפי שהקידוש הוא במקום סעודה ובשעת סעודה".
לפי הרב קאפח לא צריך שהקידוש יהיה בשעת סעודה ולפי הרמב"ם צריך שקידוש יהיה בשעת סעודה.
כיצד מישבים ההדורים?
תודה רבה!
בס"ד
לכבוד הרה"ג הרב רצון ערוסי שליט"א
מסעדות מסוימות מוכרים סוגי לחמים שונים כשרים לפסח, העשויים מקמח תירס, בימי חודש ניסן.
ברצוני לדעת מהי הברכה על מאכל זה, והאם יש הבדל בין הברכה בימי חג הפסח, לבין הברכה בשאר ימות השנה.
תודה
שלום וברכה
אדם שמע את חברו\ש"צ אומר ברכה מרחוק, ולקראת הסוף, חברו אמר את המילים בצורה לא ברורה, אך הוא ראה שמי שקרוב לחבר עונה אמן.
האם במקרה כזה חיב לענות אמן או שאסור לענות אמן?
הרמב"ם כתב שמי ששמע את חברו מברך חיב לענות אמן, אך כאן לא שמעתי מהם המילים בדיוק שאמר החבר, אך אני יודע שהוא בעיקרון אומר ברכה...
תודה רבה
שלום הרב,
מה דין בצק שרידדו אותו עד שנעשה דק מאוד, ואפו אותו אפייה רגילה. לאחר מכן מילאו בו מילוי בשר, ולבסוף טוגן כל המאכל כולו בשמן. מה ברכתו?
האם ניתן לומר שלאחר האפייה דינו כלחם גמור (הגם שהוא דק- כמו פיתה), והטיגון שלאחר מכן לא מפקיע ממנו "שם לחם" כדין לחם מבושל שיש בו כזית (או"ח קס"ח י'). ואם כן ברכתו תהיה המוציא?
לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו
1. איני מבין מה ההבדל בין מלאווח ללחוח כשקבע סעודתו לגבי ברכה אחרונה. מדוע ללחוח לא יברך ברכת המזון, אם קבע סעודתו עליו? מה זה משנה בלילה רכה, מעשה קדרה?
2. בכמה מקומות מארי קאפח זלה"ה מסביר לנו ששקיעת החמה היא צאת הכוכבים (כגון בהלכות ק"ש, תפילה, שבת, קדוש החודש). אם נקח לדוגמא את זמן מנחה, הרמב"ם (אני מצטט מהזיכרון) מתיר להתפלל עד השקיעה כלומר עד לצאת הכוכבים? שלושה כוכבים? האם הבנתי נכון?.
3. אם נקח את זמני שקיעת החמה בלוחות, כמה זמן משקיעת החמה ניתן להתפלל מנחה?
1.האם אומרים תחנון ביום ירושלים?
2. בשני וחמישי לאחר קריאת שלישי חייב מייד קדיש ואחריו ברכת הגומל או ההיפך?
שלום וברכה, מהי משמעות מילות הברכה "בורא נפשות רבות, על כל מה שברא, (חי העולמים)"? האם צורת כעך"בייגל היא צורת פת, ונברך "המוציא", או שמא אינה צורה פת, ונברך "מזונות"? ברוך תהיה, רבנו.
שלום לרב שליט"א. מצווה מהתורה שאחר שיאכל אדם פת וישבע יברך לה', שנאמר (דברים ח, י): "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ". ולמדו חכמים שברכת המזון צריכה לכלול שלושה עניינים: ממה שנאמר: "וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹוהֶיךָ", למדו שצריך לברך את ברכת 'הזן', בה אנו מברכים לה' על המזון. ומזה שנאמר: "עַל הָאָרֶץ", למדו שצריך לברך ולהודות על הארץ. ומכך שהוסיפה התורה לומר: "עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ", למדו שצריך לברך על הטוב והמובחר שבארץ, היינו על ירושלים (ברכות מח, ב).