סופר סת"ם שקבל ס"ת בתורת משכון, האם רשאי להעתיק ממנו לס"ת חדש שהוא כותב ?

מה דינו של שומר המשתמש בנכס שהופקד אצלו מבלי ליטול רשות מהבעלים של הפקדון?

האם מותר לשומר ליהנות מפקדון לצורך עצמו במהלך טיפולי האחזקה שנועדו לשמר את הפקדון מפגעי הזמן?

היש הבדל בהוראה אם השומר, שספר התורה שהופקד אצלו, הינו תלמיד חכמים או עם הארץ?

מדוע אין בעל הכסאות רשאי לתבוע החזרתם טרם סיום שבעת ימי האבל והרי לא קצב זמן בהשאלת הכסאות?

באלו נסיבות מותר להשתמש בס"ת שהופקד אצלו ולא יחשב כשולח יד בפקדון ?

היש לחשוש לאיסור רבית כאשר מלווה נהנה משימוש בערבון שנמסר לו ע"י הלווה?

היש הבדל בדין אם אותו כסף נגבה לעניים באופן כללי או נגבה לעני מסויים?

באילו נסיבות יתחייב המנהל שפשע בשמירה למרות שהכסף נגבה דווקא לעני מסויים?

במקרה שהופקדו הכספים מחוץ לעמותה (בבנק וכד'), האם בנסיבות אלו ניתן יהיה לתבוע את הגורם שהפקידו אצלו?

האם התשלום לחניון הוא בגין שכירות זמנית של מקום החניה או גם בגין שמירת הרכב?

מה ההגיון העומד בבסיס משפט התורה המחייב באחריות את מוצא האבידה כשומר שכר למרות שהוא עושה טובה למאבד?

כיצד מתייחס המשפט הכללי לגניבת רכב מחניון כאשר בעלי הרכב הפקידו את מפתחות הרכב בידי האחראי על החניון?

היש לטרמפיסט בנסיבות אלו מעמד של שואל אשר חייב באונסין מן הדין?
האם רשאי אורח לתבוע מארח נבל על שמנע ממנו זכות אכילה מהמאכלות והמשקאות שהוגשו לשולחן?
האם בנסיבות אלו יתחייב הטרמפיסט לפחות בדיני שמים מדין גרמא בנזיקין?

המשאיל לתקופה קצובה, האם רשאי לדרוש החזרת המושאל מן היורשים כשנפטר השואל טרם שנשלמה תק' השאלה? 

בנסיבות של השאלת התפילין, האם חייב המשאיל להמתין עד שהציבור יסיימו התפילה או לפחות ק"ש?