היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
תכנים לקריאה נוספת
בנושא רמב"ם בפירוש המשנה (משנה ה)
אשמח להבין לגבי מה שכתב הרמב"ם משנה ברכות ט ה:
בנסיבות של ימינו שהתפילות נקבעות לפי השעון, האם יוצאים י"ח קרית שמע לכתחילה לשיטת הרמב"ם?
לשיטת הרמב"ם קריאת ק"ש לפני עלות עמוד השחר או לאחר הנץ החמה הינה בגדר בדיעבד,כיצד,א"כ, נהגו יהודי תימן?
האם רשאים להפסיק לימוד תורה של הבוקר ע"מ לקרוא ק"ש לכתחילה בזמנה עם הנץ החמה ומיד לחזור ללימוד?
האם הפסקה שכזו של לימוד תורה הוא בבחינת קריאת תיגר על מנהג אבותינו בא"י או בבחינת החזרת עטרה ליושנה?
מי שהיה ניעור כל הלילה, האם חייב בברכות התורה לאחר עלות השחר?
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
סמכות ואחריות
דברים פרק יח (כא) וכי תאמר בלבבך איכה נדע את הדבר אשר לא דברו ה´. (כב) אשר ידבר הניא בשם ה´ ולא יהיה הדבר ולא יבוא הוא הדבר אשר לא דברו ה´ בזדון דברו הנביא לא תגור ממנו. שאלה: בפסוקים אלה ניתן לירות שלושה קביעות .
1. אמינותו של נביא ניתנת לבחינה מעשית.
2. כאשר דבריו התבררו כלא נכונים זה בהיכרך בזדון.
3. אסור לפחד לפגע בו.
היש סיבה לפיה מעמד "רב" יהי חמור ממעמד "נביא"? או שמא, צריכים אנו להעתיק שלושת קני מידה (לכל הפחות) אלה כלפי רבנינו.
שאלה במשנת רבינו
לק"י
שלום רב לכבוד תורתו.
כשכותב רבינו בפ' חמישי הלכה חמישית [לפי הדפוסים] "נשים שאמרו להן גוים...ואם לא נטמא את כלכן-יטמאו כלן,ואל ימסרו נפש אחת מישראל..."
ושאלתי היא בסדר כשאף אחת רוצה ללכת אליהם ולהציל את חברותיה יטמאו כולן אבל כשיש אחת המוכנה להקריב את עצמה למען חברותיה גם אז יטמאו כולן?
או שהיא תלך מרצונה ואף אחת לא תשלח אותה.גם אז כל חברותיה תלכנה עמה להיטמא?
[שאלתי רק לדעת את אמת ההלכה ולא למקרה שקרה לי ב"ה]תודה רבה ויהי רצון שה' יהיה בעזרך בבניין המכון הנפלא הזה,אכי"ר.
המצפה לישועה