והרי רבינו הרמב"ם כתב בהלכות ספר תורה שאחד הדברים הפוסלים ספר תורה "ששינה צורת השירות"?
תכנים לקריאה נוספת
מבואה צרה (פרוזדור) המוליכה אל פתח הבית, האם חייבת במזוזה?
האם מבואה זו לא תתחייב במזוזה היות ואינה מקיימת התנאי של מידות ארבע אמות על ארבע אמות?
עשרת התנאים שמנה הרמב"ם לחיוב המזוזה, האם חלים גם על שערים המביאים לבית דירה למרות שאינם מקורים?
באילו נסיבות לא יתחייבו במזוזה אף מבואות או חדרים המביאים אל מקום שימוש האדם?
המהפכה התורנית של משנה תורה
הקדמת הרמב"ם למשנה תורה
שתי שאלות ברמב"ם
לכב' הרב שלום!!
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט)--לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח."
-שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים) , מותר הדבר??
ביצה שהוטמנה בחמין בשרי, האם מותר לאכול אותה עם מאכל חלבי?
היש הבדל בדין הביצה בקליפתה לדין הביצה הקלופה?
מה בין ביצת טריפה שאינה אוסרת התבשיל לבין ביצה שיש בה אפרוח אשר אוסרת את התבשיל?
האם ישנן במציאות נסיבות שביצה בקליפתה עמידה בפני בליעה ופליטת נוזלים אף בשלבי בישול מתמשכים?
האם מותר, בימי בין המצרים, להשתתף בשמחת בר מצווה?
נאמר בתלמוד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וכך פסק הרמב"ם והשו"ע. מה, א"כ, משקלם של מנהגי אשכנז מ-י"ז בתמוז?
מה פירוש "ממעטין בשמחה" לפי חכמי תימן, האין עושין סעודות לברית, פדיון הבן ומה עם חנוכת הבית או אף בר מצווה?
היש מקום להחמיר בימים אלו כמנהגי יהודי אשכנז והרי בתלמוד ביקרו את החכמים שהתאבלו על החורבן יתר על המידה?
הרים כסוי סיר אוכל שעל הפלטה בשבת, האם החזרתו אסורה מדין מבשל?
באלו תנאים גזרו חכמי ישראל על איסור הטמנת התבשיל אפילו מערב שבת?
האם ההיתר להחזיר את הכיסוי תלוי ברמת הבישול, דווקא לתבשיל שנתבשל כל צרכו?
מה יהיה הדין לשיטת הרמב"ם כפי שמסביר מהרי"ק שהפלטה למרות שהיא מכוסה נחשבת אש לכל דבר?