כאשר פורים חל בשבת, זמני הקריאה והסעודה חושפים מחלוקת יסודית בין הרמב״ם לשולחן ערוך. לצד הבירור של פורים משולש נבחנים חיוב הקריאה בערים מסופקות, עיבור השנה בידי בית הדין וגזירות חכמים המונעות חילול שבת. ההבחנה בין השיטות חשובה במיוחד: הקדמת המגילה אינה מלמדת בהכרח שגם שאר מצוות היום זזות ממקומן.
האזינו לבירור המלא והשוו בין זמני המגילה, הסעודה ומשלוח המנות לפי השיטות השונות.
ספק בזמן המצווה אינו פוטר ממנה לגמרי
עיר שיש ספק אם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע קוראת את המגילה ביום ארבעה עשר בברכה וביום חמישה עשר בלי ברכה, כפי שפסקו הרמב״ם והרי״ף. היום הראשון הוא זמן הקריאה של רוב העולם. עם זאת, יש לשאול מדוע אין מסתפקים בקריאה בו בלבד, שהרי ספק בדין דרבנן נידון בדרך כלל לקולא.
הר״ן דן בשאלה קרובה בעניין ההסבה בארבע הכוסות: כאשר הספק הוא אם להסב בשתי הכוסות הראשונות או באחרונות, אין לומר שנקל בכל צד ונבטל את ההסבה לגמרי. אין דעה הפוטרת מהסבה בכל הכוסות, ואי אפשר להכריע שרירותית בצד אחד. לכן מסיבים בכולן. הוא מביא גם טעם נוסף, שכאשר קל להחמיר יש מקום לעשות כן. אין להשוות בפשטות בין הסבה קלה לבין קריאת המגילה פעמיים, שיש בה טורח.
מכאן נדחית ההצעה לפטור את העיר המסופקת מקריאה בשני הימים. השאלה אם די בקריאה ביום ארבעה עשר בלבד נשארת ראויה לבירור. המגיד משנה מביא דעה שלפיה הקריאה הנוספת אצל האמוראים הייתה מידת חסידות, ומעיקר הדין הולכים אחר רוב העולם. אולם פסק הרמב״ם והרי״ף הוא לקרוא בשני הימים, ולברך רק בראשון.
העיר המסופקת והיישוב הסמוך לה
יש להבחין בין העיר עצמה לבין מקום הסמוך לה. לגבי יפו נאמר לקרוא בארבעה עשר בברכה ובחמישה עשר בלי ברכה. המחלוקת שנידונה היא על הסמוך לעיר מסופקת: החזון איש סובר שגם הסמוך לספק נידון כספק. לעומת זאת, הביאור הלכה מביא בשם החיד״א בברכי יוסף שהדין נאמר בעיר המסופקת עצמה, ואילו דין הסמוך נאמר ביחס לעיר מוקפת בוודאות. אין לערבב בין שתי השאלות.
כאשר בית הדין מוסיף אדר לאחר שכבר חגגו
בפרק הראשון של הלכות מגילה וחנוכה נידונה אפשרות שקראו את המגילה באדר, ורק לאחר מכן עיבר בית הדין את השנה. בעולם שבו קביעת החודשים ועיבור השנה נתונים לבית הדין, יכולה להתקבל בסוף אדר החלטה להוסיף חודש, למשל בשל צורכי עונת הפסח. לאחר ההחלטה חוזרים וקוראים את המגילה באדר השני בזמנה, ומקיימים בו גם את מצוות היום ואת ארבע הפרשיות, הסמוכות לאדר שלפני ניסן.
הקריאה הראשונה והברכות שנאמרו בה לא היו עבירה: בשעת הקריאה סברו שזהו אדר הסמוך לניסן, ופעלו כראוי לפי המצב שהיה לפניהם. משום כך יש משמעות לנוסח המתאר קריאה באדר ואחריה עיבור השנה; אילו ידעו מראש שיש אדר נוסף, לא היו קוראים בראשון.
קידוש החודש על פי ראייה מבטא את הסמכות שניתנה לישראל בקדושת הזמנים. הלוח המחושב הנהוג כיום אינו נובע מחוסר יכולת טכנולוגית לראות את הלבנה, אלא מן המצב שנוצר עם ביטול הסמיכה. בקידוש על פי עדים, גם אם לפי החשבון הלבנה אמורה להיראות, עננות והיעדר עדות עשויים להביא לכך שהחודש יהיה מלא. אמצעי תחבורה ותקשורת יכולים להקל על הגעת העדים ועל פרסום ההחלטה; הם אינם מחליפים את ההליך ההלכתי עצמו.
מדוע אין קוראים מגילה בשבת?
חכמים גזרו שלא לקרוא את המגילה בשבת, מחשש שאדם שאינו בקי בקריאה ייטול אותה וילך אל בקי, ומתוך בהילותו יעביר אותה ארבע אמות ברשות הרבים. הכל חייבים בקריאה, אך לא הכל בקיאים בה. לפיכך מקדימים את הקריאה לפני השבת, ובשבת עצמה שואלים ודורשים בהלכות פורים כדי להזכיר את היום ואת מצוותיו.
אותו חשש עומד גם ברקע גזירת שופר ולולב בשבת. החידוש שם גדול עוד יותר: במצבים הנידונים הציבור מפסיד מצוות מן התורה שאין להן השלמה ביום אחר. חכמים יכולים לעקור קיום מצווה בשב ואל תעשה. בדיון הובחנה מציאות המקדש מדין הזמן הזה, ואין להעתיק באופן גורף את אותה תמונה לכל התקופות ולכל המקומות.
מכאן עולה גם דיון בהגדרת רשות הרבים: הביאור הלכה מביא ראיה מן הגזירה כנגד הצבת תנאי הכרחי של שישים ריבוא בוקעים בה. אילו רשות הרבים הייתה נדירה כל כך, היה קשה עוד יותר להבין גזירה כללית זו. נוסף על הבירור ההלכתי הוצע ללמוד כאן על ערבות הדדית ועל משקלו של סור מרע: הציבור מוותר על קיום עשה כדי למנוע עבירה של יחיד. זהו לימוד המוצע מתוך הסוגיה, ולא ביטול של גודל החידוש שבגזירה.
פורים משולש לפי השולחן ערוך
כאשר חמישה עשר באדר חל בשבת, לפי דרך השולחן ערוך המבוססת על הירושלמי מתחלקים דיני הפורים בערים המוקפות על פני שלושה ימים. ביום שישי קוראים את המגילה ונותנים מתנות לאביונים. נתינת המתנות נלווית לקריאה משום שעיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה; אין לאחר את הציפייה שלהם ליום ראשון.
בשבת אומרים על הניסים וקוראים בספר נוסף את פרשת ויבוא עמלק. בהפטרה חוזרים להפטרת שבת זכור שנקראה בשבוע הקודם. ביום ראשון מקיימים את סעודת הפורים ואת משלוח המנות. טעם דחיית הסעודה בירושלמי הוא ששמחת הפורים צריכה להיות שמחה שקביעתה תלויה בבית הדין, ואילו שמחת השבת קבועה בידי שמיים. קריאת המגילה מוקדמת ואינה נדחית לאחר חמישה עשר, מכוח ולא יעבור.
לפי הרמב״ם: הקדמת המגילה בלבד
לשיטת הרמב״ם, כפי שנתבארה כאן, אין חלוקה זו של פורים לשלושה ימים. הבבלי חולק בנקודה זו על דרשת הירושלמי: מקדימים את קריאת המגילה ליום שישי, ואילו שאר מצוות היום נשארות בחמישה עשר, בשבת. אומרים על הניסים, קוראים ויבוא עמלק ומקיימים את סעודת הפורים, משלוח המנות ומתנות לאביונים בשבת עצמה.
קיום מצוות הנתינה בשבת אינו מחייב נתינת כסף או טלטול אסור. אפשר לתת לאביון מנת אוכל, וכאשר אין עירוב אפשר להזמין את החבר לבית ולזכות לו שם את משלוח המנות. הוא רשאי לאכול אותו במקום או לקחתו לאחר השבת; הזכייה בו כבר נעשתה. כך מוצגת האפשרות לקיים את מצוות היום בתוך מגבלות השבת, לפי השיטה הנידונה.
הפרי חדש והרב לוי בן חביב נזכרו כחולקים על הדרך הנלמדת מן הירושלמי. למעשה תואר מנהג החושש גם לשיטת הרמב״ם: מוסיפים בשבת מאכל מיוחד לשם סעודת פורים, ויש המקפידים גם על משלוח מנות בשבת, ומקיימים סעודה ומשלוח מנות גם ביום ראשון. אין הכרח לעשות סעודה נפרדת נוספת בשבת; אפשר להרבות בסעודה הקיימת. על הניסים נאמר בשבת, ולא ביום ראשון, גם כאשר עורכים בו את המשתה.
כאן מתבאר גם הצורך לדרוש בהלכות פורים בשבת זו: כשאין בה קריאת מגילה, הדרשה מזכירה לציבור את מצוות היום שנותרו בשבת לפי הרמב״ם, כדי שלא ישכחו את הסעודה ואת משלוח המנות.
מסקנת הדברים: קריאת מגילה בערים מסופקות אינה מתבטלת בגלל הספק, והקדמת הקריאה בשבת אינה מכריעה לבדה את זמנן של שאר מצוות הפורים. יש לשמור על ההבחנה בין דרך השולחן ערוך בפורים משולש לבין שיטת הרמב״ם, המשאירה את מצוות היום בשבת למעט קריאת המגילה המוקדמת. המנהג שנזכר חושש לשיטות השונות, בלי להעביר את על הניסים ליום ראשון.
מדוע עיר מסופקת קוראת מגילה בשני ימים?
עיר שיש ספק אם הייתה מוקפת חומה מימות יהושע קוראת, לפי פסק הרמב״ם והרי״ף, בארבעה עשר בברכה ובחמישה עשר בלי ברכה. הספק בזמן החיוב אינו מאפשר לבטל את הקריאה בשני הימים. המגיד משנה מביא גם דעה שלפיה די מעיקר הדין בארבעה עשר, אך זו אינה הפסיקה שנפסקה כאן ברמב״ם וברי״ף.
האם הסמוך לעיר מסופקת חייב גם הוא בשתי קריאות?
נזכרה מחלוקת: החזון איש סובר שהסמוך לעיר מסופקת נידון אף הוא כספק. הביאור הלכה מביא בשם החיד״א שהדין נאמר בעיר המסופקת עצמה, ואילו דין הסמוך נאמר לגבי עיר מוקפת בוודאות. אין להסיק את דין היישוב הסמוך מדין העיר עצמה בלי הבחנה זו.
מה עושים אם בית הדין עיבר את השנה לאחר שכבר קראו מגילה?
כאשר קראו באדר ורק לאחר מכן עיבר בית הדין את השנה, חוזרים וקוראים את המגילה באדר השני בזמנה ומקיימים בו את מצוות היום ואת ארבע הפרשיות. הקריאה הראשונה והברכות לא היו עבירה, מפני שבזמן קיומן פעלו לפי ההנחה שזהו אדר הסמוך לניסן.
מדוע הקדמת קריאת המגילה נדרשת כאשר פורים חל בשבת?
חכמים גזרו שלא לקרוא מגילה בשבת מחשש שמי שאינו בקי ייקח את המגילה אל בקי ויעביר אותה ארבע אמות ברשות הרבים. לכן מקדימים את הקריאה לפני השבת. בשבת עצמה שואלים ודורשים בהלכות פורים כדי להזכיר לציבור את היום ואת דיניו.
כיצד מתחלק פורים משולש לפי השולחן ערוך?
בערים המוקפות, כאשר חמישה עשר באדר חל בשבת, קוראים מגילה ונותנים מתנות לאביונים ביום שישי. בשבת אומרים על הניסים וקוראים ויבוא עמלק, וביום ראשון מקיימים סעודת פורים ומשלוח מנות. חלוקה זו מבוססת על דרך הירושלמי, ואינה זהה לשיטת הרמב״ם שנתבארה כאן.
מה נשאר בשבת לפי הרמב״ם כאשר חמישה עשר באדר חל בה?
לפי שיטת הרמב״ם שנתבארה, רק קריאת המגילה מוקדמת ליום שישי. על הניסים, קריאת ויבוא עמלק, סעודת פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים נשארים בחמישה עשר, בשבת. אין לפי דרך זו דחייה של הסעודה ומשלוח המנות ליום ראשון.
כיצד אפשר לקיים משלוח מנות ומתנות לאביונים בשבת?
במסגרת שיטת הרמב״ם הנידונה אפשר לתת לאביון מנת אוכל, בלי לתת כסף בשבת. כשאין עירוב אפשר להזמין את החבר לבית ולזכות לו שם את משלוח המנות: הוא יכול לאכול במקום או לקחתו לאחר השבת. האפשרות שנזכרה אינה מתירה טלטול אסור.
האם אומרים על הניסים ביום ראשון של פורים משולש?
על הניסים נאמר בשבת, ביום חמישה עשר באדר, ולא ביום ראשון. גם כאשר מקיימים ביום ראשון את סעודת הפורים לפי המנהג שנידון, אין מעבירים אליו את אמירת על הניסים.
כיצד תואר המנהג החושש גם לשיטת הרמב״ם בפורים משולש?
תואר מנהג להוסיף בשבת מאכל מיוחד לשם סעודת פורים, ויש המקפידים גם על משלוח מנות בשבת, לצד הסעודה ומשלוח המנות ביום ראשון. אפשר להרבות בסעודת השבת הקיימת ואין הכרח לערוך סעודה נפרדת. כך חוששים לשיטות השונות.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מתיישבת ההשגחה במגילת אסתר עם הבחירה החופשית לפי הרמב״ם?
הרב אמר שהשתלשלות המאורעות במגילה הוכתבו על ידי הקב"ה. האם אין זה נוגד את דעת הרמב"ם שסובר בחירה חופשית לכל ועולם המונהג ע"פ חוקי הטבע.
https://www.youtube.com/live/OFr8zlOT3V4?si=PdZ5CLj-RDRXdfAw
תענית אסתר ערב פורים: מדוע צמים ביום הסמוך לחג?
מגילת פורים לנשים
שלום לרב
אדם שקורא מגילת אסתר לאשתו בבית. מה הדין בעניין הברכות הראשונות והאחרונה? מי מברך ומה מברך. בבקשה אם אפשר לנמק את התשובות.
תודה רבה ויישר כח.
כיצד מבטאים את „המולך” ואת „רצפת בהט ושש” בקריאת מגילת אסתר?
בקריאת מגילה,
1- מי שקרא 'המולך מהודו', וקרא 'המולך' בהתאמה של ע"ז (מולך)
לא יצא י"ח?
2- 'רצפת בהט ושש',
האם יש הבדל במשמעות המילה בין 'רצפת' עם פ"א דגושה או רפויה.?
אני יודע שהמנקדים מנקדים אותו רפויה ולא דגושה.
ויעף עלי אחד מן השרפים ובידו רצפה דישעיה עם שוא נח ופא דגושה ומשמעו גחל
משא"כ דאסתר שוא נע ופא רפויה ומשמעו קרקע מרוצף
שומעים את המגילה ברמקול: האם יוצאים ידי חובה?
החמיץ מגילה ביום שישי: האם אפשר להשלים בשבת?
פורים, דיני תפילה ועוד
לכבוד הרב שלום רב
1) בן פרוזים שהיה השנה (התש"ע) בשבת בירושלים, הרי התחייב ככרכים. האם ביום ראשון בערב היה עליו לקרוא מגילה ביחיד כולל על הניסים בתפילה ושאר מצוות פורים ביום ב? אם הבנתי נכון בתשובת הרב באתר נצח. ואם הבנתי שגויה יורני הרב דרכי ד'
2) בבית כנסת שיש במה לש"צ מוקפת בחומה, האם יכול אני להתפלל איתם? שהרי הש"צ נמצא ברה"י ואם לא האם עלי לענות אמן?
מגילה
לישועתך קויתי ה'
לכבוד הרב שלום!
אני מעוניין לכתוב מגילה לפי רבינו
1.מאיפה אני יכול להשיג גויל למגילה כפי שעיבדו אבותינו?
2.מותר לעשות הכאת מסמר לפני סוף פסוק ובסוף פסוק?
3.מותר לנקד את האות כא"ף במילה מרדכי מתי שהוגים אותו "מרדכוי"(כי"ף בקמץ) בדיו אדום או ירוק וכביוצא בהן ?
4. מותר לכתוב בדיו בלי מי עפצה (מים רגילים)?
תודה.
פורים בשנת אבל
אני בשנת אבל על אבי, הייתי רוצה לדעת :
א. קריאת מגילה בביה"כ כשהאוירה היא שמחה?
ב. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם משפחת בעלי?
ג. האם מותר להשתתף בסעודת פורים עם חברים?
ד. כיצד יש לנהוג לגבי משלוח מנות? ( שליחה וקבלה)
תודה מראש
קריאת מגילה לנשים
א. על פי מור"י (עמוד תתכד) מוציאה גם ציבור ואין בזה משום כבוד הציבור כמו בספר תורה שהרי שוות בדרגת החיוב. האם למעשה זה אפשרי במקום בו לא נמצא קורא גבר שיודע לקרוא היטב כאשה. א"כ היכן תקרא, האם מעזרת הנשים או בבמה?
ב. האם מותר לנשים לעשות "מניין" לעצמן ולקרוא? (ומה הדין במצב מימלא, חייבים לקרוא ב 2מינינים בגלל הילדים, שפעם הגברים שומרים עליהם ופעם הנשים) או עדיף 2 מניינים רגילים...)
ג. מה היו עושות הנשים פעם שהיו מטפלות בילדים, שהרי לא היו כמה מניינים כמו היום?
תודה רבה, ופורים שמח!