צביעת רצועות התפילין
שלום לרב צבע רצועות התפילין שדהה האם חובה שיהיה ממש שחור בכל הרצועה? מאיזו רמה של הצבע שחור צריך לצבוע ולחדש את רצועות התפילין? האם אפשר לצבוע בכל צבע למשל מרקר, לורד, דיו שחור? האם צריך לצבוע לשמה?
תודה רבה.
ליד בית הכנסת הקטן נמצא בית כנסת גדול: האם בפורים צריך לעזוב את המניין הקבוע כדי לשמוע מגילה ברוב עם? מעלת ההתכנסות חשובה, אך יש משמעות גם לקהילה, למנהגים ולסדרי התפילה. ההבחנה בין ציבור קבוע לציבור מזדמן מבררת מתי קוראים במקום ומתי מצטרפים לקריאה משותפת.
🎧 האזינו לבירור מעלת רוב עם לצד שמירת סדריה של קהילה קבועה בקריאת המגילה.
השאלה מתעוררת כאשר כמה בתי כנסת סמוכים זה לזה, ובאחד מהם מתקבץ ציבור גדול יותר. האם המתפללים בבתי הכנסת הקטנים חייבים לעבור אליו לקריאת המגילה? ציבור שיש לו בית כנסת קבוע ומניין רשאי לקרוא במקומו, גם אם מספר מתפלליו קטן.
בשולחן ערוך מובא שמבטלים תלמוד תורה לשמוע מקרא מגילה. המשנה ברורה מדגיש שאפילו חבורה גדולה של מאה לומדים בבית צריכה להפסיק את לימודה וללכת לקריאה בציבור משום ברוב עם הדרת מלך. לכאורה, מכאן היה מקום לחייב גם כל מניין קטן להצטרף למניין הגדול.
אולם המשנה ברורה מביא בשם חיי אדם שמי שמתפלל כל השנה בקביעות במניין המיוחד לו אינו צריך ללכת לבית הכנסת האחר. בביאור הלכה מתבררת ההבחנה: מקום קבוע שהוא עצמו בית כנסת או בית מדרש אינו מתבטל מפני בית הכנסת הגדול, אף שמעטים מתפללים בו. מניין בביתו של בעל בית נידון בנפרד, ואין ללמוד מן ההיתר לקהילה קבועה היתר גורף לכל מניין פרטי.
הדין של הפסקת עבודת הכוהנים לשמיעת המגילה אינו מחייב לעקור כל קהילה ממקומה. הכוהנים שבמשמר מתחלפים, ובמשך השנה מתפללים במקום אחר; מקום עבודתם אינו בית הכנסת הקבוע שלהם לכל השנה. הם יכולים להפסיק לשמיעת המגילה ולשוב ולהספיק את עבודתם. גם ציבור מזדמן צריך להצטרף לקריאה ברוב עם.
לעומת זאת, לקהילה קבועה יש נוסח, מנהגים, זמני תפילה וסדרי קריאה. קריאת המגילה משולבת בסדר התפילה ובסדרי הציבור. אין מחייבים אותה לשבור את כל אלה כדי להצטרף לבית כנסת סמוך גדול יותר. כך עולה גם מן המנהג המתואר בשיעור: בתי כנסת קטנים המשיכו לקרוא במקומם, אף שבמועדים אחרים היו הקהילות מתכנסות יחד להקבלת פני הרב.
ההיתר לקהילה קבועה אינו מבטל את מעלת ההתכנסות. אם בתי הכנסת קטנים וסמוכים, נוסח התפילה וסדריה זהים, הזמנים מתאימים והקריאה יכולה להתקיים בשקט גמור, יש להתכנס לבית הכנסת המרכזי ולשמוע את המגילה ברוב עם. הדברים אמורים גם בחדרי תפילה סמוכים מסוג שטיבלאך, כאשר התנאים האלה מתקיימים.
אם יש לקהילות הנהגות מסוימות או אפילו הבדל בסדרי הזמנים, וכל שכן מסורות שונות, כל ציבור רשאי לקרוא בבית הכנסת שלו. אין גודל בית הכנסת הסמוך לבדו מחייב לבטל את הסדר הקבוע.
מסקנת הדברים
קהילה קבועה בעלת מניין וסדרי תפילה משלה רשאית לקרוא את המגילה במקומה. ציבור מזדמן מצטרף לקריאה ברוב עם. וכאשר קהילות סמוכות נוהגות באותם סדרים והזמנים מתאימים, יש להתכנס לקריאה משותפת.
האם ציבור קטן חייב לעבור לבית כנסת גדול לקריאת המגילה?
קהילה קבועה שיש לה בית כנסת, מניין וסדרי תפילה משלה רשאית לקרוא במקומה. עצם קיומו של בית כנסת גדול בסמוך אינו מחייב אותה לבטל את מנהגיה ואת סדריה.
מדוע חבורה גדולה של לומדים מפסיקה את הלימוד והולכת לקריאה בציבור?
מבטלים תלמוד תורה לשמיעת מקרא מגילה. המשנה ברורה מציין שאפילו מאה לומדים בבית מפסיקים והולכים לקריאה בציבור משום ברוב עם הדרת מלך. אין מכאן חיוב גורף לבטל קהילה קבועה בעלת סדרי תפילה משלה.
האם כל מניין בבית פרטי נחשב קהילה קבועה לעניין זה?
אין ללמוד מן ההיתר לבית כנסת קבוע היתר גורף למניין בבית פרטי. בביאור הלכה נידון מניין בביתו של בעל בית בנפרד; ציבור מזדמן צריך להצטרף לקריאה ברוב עם.
מתי בתי כנסת קטנים וסמוכים צריכים להתכנס לקריאה משותפת?
כאשר נוסח התפילה וסדריה זהים, הזמנים מתאימים וניתן לקרוא בשקט גמור, יש להתכנס בבית הכנסת המרכזי ולשמוע מגילה ברוב עם. אם יש מנהגים או סדרי זמנים שונים, כל ציבור רשאי לקרוא במקומו.
האם הפסקת עבודת הכוהנים למגילה מוכיחה שכל קהילה קטנה חייבת לעבור?
לא. הכוהנים מתחלפים במשמרות ומקום עבודתם אינו בית הכנסת הקבוע שלהם לכל השנה. הם מפסיקים לשמיעת המגילה ויכולים לשוב ולהספיק את העבודה. אין זו ראיה לביטול סדריה של קהילה קבועה.
שלום לרב צבע רצועות התפילין שדהה האם חובה שיהיה ממש שחור בכל הרצועה? מאיזו רמה של הצבע שחור צריך לצבוע ולחדש את רצועות התפילין? האם אפשר לצבוע בכל צבע למשל מרקר, לורד, דיו שחור? האם צריך לצבוע לשמה?
תודה רבה.
לק"י יורינו רבינו:
א. לפי מהר"יק: האם בתפילין של יד צריך לכרוך הרצועה סביב הקציצה?
ב. האם צריך לכרוך 3 כריכות על הקיבורת מלבד הכריכה הקבועה או רק 2 כריכות?
ג. לפי רבינו: כשאדם אוכל פת (ביום חול) ושותה מים או שאר משקים בסעודה, האם צריך לברך על המשקה (לפניו, האם גם לאחריו)?
לרב ערוסי שלום וברכה.
ילמדנו רבינו בהלכות תפילין פרק שני הלכה ד' הרמב"ם כותב יצאים חסר ואו ויש עוד תיבות שכתב כך מדוע מדגיש הרמב"ם רק חסר ואו ואילו בתיבה החקה כתב חסר. בהלכות ח - יב בנושא תגים מאיפה לקח הרמב"ם את נושא התגים לתפילין רק לאותיות שכתב מה המקור ויש אותיות שלשה זינין ויש ארבעה זינין. בכבוד רב אשר
שלום ידוע לי שבעקרון מצוות ציצית חלה רק על בגד שיש לו ארבע כנפות, ושרב בגדינו לא נכנסים לגדר זה. מדוע, אם כן, אנחנו לובשים ציצית? אנחנו מייצרים במיוחד בגד שנצטרך לתת עליו פתיל. מה מיוחד במצוות ציצית שאנחנו לא מסכימים לוותר עליה ויוצרים מצב בו בכל זאת אנחנו מקיימים אותה? אשמח אם תוכל להפנות אותי למקורות, בנוסף לתשובה.
בס"ד שלום. יש לי עט שבתוכו מגולגלת ברכת המזון. העט התפרק וכעת יש לי את הברכה לחוד ושאר חלקי העט לחוד. האם ניתן לזרוק את חלקי העט? האם יש לגנוז את הברכה?
תודה
אני כרגע בהתחזקות כבר חודש ימים וכרגע אני מעדיף להתפלל את שחרית,מנחה וערבית בבייתי או בכול מקום בו זה יעשה שאני נמצא לבדי....
שאלתי היא,כבוד הרב,באם ישנו חיוב ואם כן מה משמעות חיוב שכזה ,שתפילות אלה ואחרות יהיו רק בבית הכנסת
(ההסבר שיתן לי הבנה על משמעות ההילכה הנ"ל,נותן לי הפנמה וכך עד היום היה זה חלק מימה שהניע אותי בקיום מיצוות)
להוציא את זה שאני יום יום מבקש על בטחון ואמונה וכוח להתפלל לאבינו שבשמים,ישתבח שמו
אשמח לתשובה מעמיקה ועניינית....
תודה רבה ושבוע טוב :)
כבוד הרב שלום רב אני גרה בחו״ל ואין לי את מי לשאול.
1. צמוד לבית ישנו גראג׳ שלעיתים נכנסים דרכו הביתה. יש לו דלת שבה יכולה להכנס מכונית ואז דלת המחברת לבית. האם צריך לשים מזוזה? אם כן באיזו דלת ובאיזה צד - לפי היציאה או הכניסה?
2. כנ״ל ישנה חצר בבית צמוד קרקע, מחוברת לסלון ולחדר נוסף ( שתי דלתות). היכן לשים מזוזה ובאיזה צד.
תודה!
שלום לכבוד הרב היקר אנא באר מהו קלף משוח והיחס ההלכתי של הרמב"ם ומארי אליו. ואותו הדבר ביחס לגוויל לבן. בברכה ובתודה