תכנים לקריאה נוספת
פסיקת הלכה
לכבוד מורנו ורבנו
רציתי לקבל את דעת הדרת כבודו לענין הנ"ל:
בחור תמני שהנוסח שלו שאמי כך ידוע לו מסבו ושאר משפחתו, וכן כאשר ברר עם שאר קרוביו נאמר לו שקבלתם על פי מה שידוע להם זה לפסוק על פי מרן השו"ע. אך כאשר הבחור הגיע לישיבה והחל ללמוד הלכה עם שת"ז ומאידך למד את משנת רבנו הרמב"ם בהשקפותיו ודעותיו, נטה ליבו לפסוק כרבנו הנשר הגדול הן מפאת יושר מחשבתו של רבנו, הן מכך שראה בחורים שפוסקים לפי משנת רבנו והתרשם מדרכם והן מפני שקשה לו לקבל את פסיקת המרן השו"ע בדברים בהם הכניס דברי קבלה שלא ברורים בהגיון הרציונלי של האדם.
א. האדם יכול לקבל עליו לפסוק כרבנו הרמב"ם?
יין שיש בו מתיקות עצמית, האם כשר לקידוש לשיטת הרמב"ם?
מה קובע הפסול לקידוש, האם דווקא שנתערב בו ממתיק חיצוני?
מהו התנאי לכשרות הקידוש על יין שנעשה ממשרת צימוקים או יין שערבו בו צימוקים?
האם תערובת ממתיק חיצוני ביין משנה את הברכה עליו?
כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
"אין בישול אחר בישול", האם כולל היתר בשבת לערות מים מכלי ראשון על עלי תה?
האם הכלל הנ"ל בבישול דווקא או אף אין בישול אחר אפיה או אחר קליה או אחר צליה?
מה פסק הרמב"ם בכלל זה ומהי שיטתו של מרן השו"ע בקשר עם הכלל הנ"ל?
הניתן להשוות את דין עלי התה אשר טרם שיווקם לצרכנים עוברים תהליך קליה לדין פולי הקפה שקולים אותם קודם לטחינתם?