מהם הדרכים הנאותות למיגור תופעת האלימות והנקם בקרב הקרויים 'נוער הגבעות'?

מהי דעת הרב על הצילומים שהתפרסמו בכלי התקשורת שבהם נראים צעירים מ'נוער הגבעות' בחתונת אחד מחבריהם, כשהם רוקדים וצוהלים לצלילי מילותיו של שמשון (שופטים טז, כח): "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱ-לֹהִים, וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים", תוך כדי שדוקרים תמונות של משפחה ערבית מכפר דומא שנרצחה על פי החשד על ידי יהודים?

כבר בעבר מחינו על תופעות של נקמה בגויים ביוזמה עצמאית. אלו דברים הנתונים להכרעות של מורי הוראה עצומים, ואין ללמוד הלכה אך ורק מאיזשהו מקרה בתנ"ך או מפסוק בודד וכיוצא בזה. תורתנו הקדושה מתנגדת בתכלית להתנהגויות כאלו. בספר בראשית, אנו קוראים על יעקב אבינו שעומד להיפרד מבניו, ולמרות שכבר חלף זמן רב מאז ששמעון ולוי עשו את ה'פוגרום' בשכם כנקמה על המעשה הנורא ששכם בן חמור חטף את דינה, עינה אותה, אנס אותה ואף שבה אותה, והיתה לכאורה סיבה ל'פוגרום' ההוא, למרות הכל יעקב אבינו גינה אותם (בראשית לד, ל): "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי, וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי". וכן לפני סילוקו מהעולם אומר יעקב (בראשית מט, ה-ו): "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי, כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר". ולא עוד אלא (שם, ז): "אָרוּר אַפָּם כִּי עָז, וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה, אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".

תורתנו הקדושה נגד 'פוגרומים'. תורתנו הקדושה בעד שיקול דעת, בעד הנחיה על ידי גדולי ומאורי ישראל. ולא כל מי שרק החל ללמוד תנ"ך או למד איזושהי משנה או הלכה ברמב"ם, יפסוק בעניינים ציבוריים שגורל האומה תלוי בהם.

שמשון הגיבור היה בסיטואציה אחרת לגמרי, מיוחדת במינה, ולכן פעל כפי שפעל. יש לזכור שבאותם ימים עם ישראל נרמס ונדרס, לא היתה לו מנהיגות בעלת שיעור קומה, והיתה זאת תקופת משבר איומה. האויבים רצו לחבל בכיבוש ארץ ישראל ולא נמצא מנהיג בעל שיעור קומה אחרי יהושע. היו תקופות של שופטים שאינם כל כך ראויים, אך הם פעלו להושיע את עם ישראל מפני האויבים שמדי פעם בפעם הציקו לעם ישראל. אף לגבי שמשון הרבה דברים שנויים במחלוקת מבחינת כשרות פעולותיו, וחז"ל אומרים גם את הדברים הטובים וגם את הדברים הרעים כלפיו.

בכל מקרה, בפעולתו האחרונה, כאמור, שמשון היה בסיטואציה מיוחדת במינה בחומרתה. הפלישתים הצליחו לשבות אותו, ניקרו את עיניו, ועינוהו לעיני כל הנוכחים בדרך משפילה כזו. שמשון חשש שהפלשתים, מעצם היותם גויים רשעים ובמלחמה עם ישראל, יאזרו אומץ ויפגעו בעם ישראל לאחר מותו. לכן שמשון התפלל לה' (שופטים טז, כח): "זָכְרֵנִי נָא וְחַזְּקֵנִי נָא אַךְ הַפַּעַם הַזֶּה הָאֱ-לֹהִים וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַי מִפְּלִשְׁתִּים". כי כאמור ידע שאם ימות בצורה מבזה, הרי נשקפת סכנה מאוד גדולה לעם ישראל . ולכן התפלל לקב"ה "אנקמה" וכו' כדי שגם במותו חלילה לא ייגרם מצב שבו יסכן את האומה על ידי שהפלשתים ירימו ראש. ולכן חז"ל אמרו שיעקב אבינו התפלל עליו (בראשית מט, יח): "לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה'" [עיין רש"י שם].

אם כן, אצל שמשון מדובר על הצלת ישראל בנסיבות מיוחדות במינן, אבל מי הוא זה ואיזה הוא שיכול ללמוד ממקרה זה של שמשון על המקרה שלנו, ובימינו, ברוך ה' יש לנו מדינה וכוחות ביטחון, ואסור להפוך את דברי שמשון לשיר מוביל כסיסמת חיים "אנקמה נקם". וכי כל כל אחד יינקם מאויביו? כלום אנו נמצאים בסיטואציה כזו חס ושלום? הרי אדרבה, אויבינו נרתעים מאיתנו. ולהיפך, פעולות נקמה פרטיות גורמות לשפיכת דם נוספת מעם ישראל. דם רב נשפך בגלל רצח המשפחה הערבית מכפר דומא, וכן בגלל רצח אותו נער ערבי מירושלים. אסור לנו בשום פנים ואופן להתנהג בצורה כזו, הן מחמת שהתנהגות כזו מנוגדת להלכה היהודית, והן מחמת שהתנהגות כזו פוגעת בשלום המדינה ובשלום עם ישראל כולו, ומחללת שם ישראל בעולם.

במקביל לגינויים החד משמעיים כלפי מעשים מעין אלו ע"י 'נערי הגבעות', יש לפעול בדרכי חינוך. יש למצוא מסילות ללבו של נוער זה שמורכב מנערים אוהבי תורת ישראל וארץ ישראל אך שוגה בדרכי פעולותיו. יש להסביר להם שפעולות אלו מנוגדות לדרך התורה.

אם חלילה נרחיק אותם, בני הנוער הללו יגיבו בצורה שלילית. ולכן טעות עושים אנשי התקשורת שמגנים בני נוער אלה ללא הרף ומראיינים פוליטיקאים מכל המגזרים שיגנו אותם יומם וליל. פעולות אלו משיגות את התוצאה ההפוכה, להתרחקות בני נוער אלו מאיתנו ולהקצנת עמדותיהם. עלינו לדעת שמלבד הגינויים, עלינו לקרבם להשקפת עולם מאוזנת, כיון שמטבעם הם נערים חיוביים. נערים אלו מתוסכלים מחמת המצב הביטחוני הרעוע ומרגישים שהממשלה וכוחות הביטחון לא פועלים בצורה מספיק איתנה כנגד הפורעים הערבים, ולכן מחליטים שהם אלו שייתנו את ה'מענה הראוי'.

אתן דוגמה מניסיוני: בעבר לימדתי בישיבה תיכונית מקצועית, ואחד התלמידים שהיה כבן שש עשרה שנים עשה מעשה נורא שכל הרמי"ם בישיבה היו בדעה שצריך להרחיקו מהישיבה. לקחתי אותו לשיחה, חקרתי ודרשתי, והתבררו לי הדברים הבאים: ההורים שלו עברו לגור בסביבה שלילית מאוד שבה היו ילדים ובני נוער פרחחים, והוא נחשף לדברים מאוד שליליים. בנוסף לכך הורי הנער טעו טעות חינוכית ממדרגה ראשונה: היתה לו אחות תאומה וההורים אהבו אותה מאוד ואותו דחו, למרות שכלל לא היתה שום סיבה לדחייה, לא בחזותו ולא בהתנהגותו. מתוך תסכול עצום ומתוך חשיפתו לסביבה השלילית עשה הנער את המעשה הנוראי הזה. אני עמדתי מול כל הרבנים ולא הסכמתי להרחקתו. היה לי ברור שאותה התנהגות אינה מובנית באישיותו, ולכן זימנתי באופן דחוף את ההורים שלו ודיברתי איתם, ואכן בהתחלה היתה להם דעה שלילית כלפיו [שלא בצדק], ולאחר שניתחנו את הדברים, ההורים בכו וקיבלו על עצמם את האחריות, ומאז התנהגו כלפיו כראוי. ולא עוד אלא עברו דירה כדי להתרחק מאותה סביבה מושחתת, והנער הזה פרח, והפך להיות שקדן, ותלמיד למופת.

לכן, אני קורא למנהיגי האומה להיות שקולים, לא להסתפק רק במסע גינויים והוקעות שזה דבר מתחייב, אלא מיד להתחיל בטיפול שורשי כלפי התופעות הללו, לא רק ברמה של שב"כ, לא רק ברמת הכוח [שזה אמנם דבר מתחייב], אלא לפעול בשום שכל כדי לדעת איך עמנו יתמודד מול המציאות המורכבת הקשה הזו בה אנו חיים, שמימין ומשמאל אנחנו מיטלטלים בין קיצונים, דבר שיכול לסכן את כל מפעל תקומתנו.

הגיעה העת להקים ועדת היגוי לאומית רחבה אשר תגרום לאיזונים בתוך דרכי התנהגותנו בתקשורת, בפוליטיקה, בהוראת ההלכה, ובכל דבר ודבר, על מנת שהספינה הלאומית שלנו לא תיטבע אלא תגיע לחוף מבטחים.

תאריך: 
26/12/15 י"ד טבת התשע"ו
x

Audio Playlist