חיפוש מקור של הרמבם
היכן מופיע לשון רמבם הבא " כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות לא יגדל בעיני חסרון שיעשהו
הרמב"ם ובעלי התוספות נחלקו בהסבר שיטות שונות שהובאו בתלמוד כיצד יש להתייחס ללימוד תורה שנעשה באופן שלא לשמה.
אגרת הרמב"ם לר' פנחס הדיין מתוך סדרת שיעורי הרב אליקים צדוק בתשובות הרמב"ם
היכן מופיע לשון רמבם הבא " כשיחשוב אדם עצמו חסר ופחות לא יגדל בעיני חסרון שיעשהו
שלום וברכה לכת"ר
כידוע, שיטת הרמב"ם ומשנתו בעינייני עוה"ב, תחיית המתים וכו' לא מקובלת ברוב ככל קהילות ישראל ו\או חכמי ישראל, ובנוסף אף לא על רוב יהודי תימן.
שאלתי היא לאור הנחיית כת"ר להרבות במשנת הרמב"ם, איך יתיישבו אי ההתאמות בין מש"ה למקובל בעמ"י?
הלא גם יהודי תימן, שהיו האמונים ביותר על מש"ה, לא קיבלו את הרמב"ם במקומות שבהם הייתה להם מסורת אחרת (ברכה"ש, תפילת השחר וכיו"ב),
אם כן איך ננהג אנו במקומות בהם לא נתקבלה מש"ה בקרב כלל ישראל?
ואין אני שואל כלל על מחלוקות הלכתיות, אלא בעיקר אמוניות והשקפתיות.
מהמבקש חכמה מהחכמים באמת.
לק"י
כבוד הרב שלום וברכה,
1. יורנו הרב מהו לעשות (או שמישהו אחר יעשה) מסז' לכף הרגל או בכלל בשאר חלקי הגוף בשבת על מנת להקל כאבים באיברים שונים בגוף ואם אני יודע שיש ובעקבות מסז' שכזה אוכל ללכת לבית הכנסת ואם לא רוב הסיכויים שלא אוכל ללכת.
2. אם אדם מאחר לקום לתפילה במניין והוא יודע שיאחר במאוד לסוע לעבודתו אם יחכה למניין מאוחר יותר -ובהנחה שאין לו תפילין עליו בזמן שהחל להתקדם לכיוון העבודה האם יוכל להתפלל במניין הראשון תפילת עמידה עם הציבור ללא תפילין ואח"כ במקום עבודתו ישלים את התפילה(שמע וברכותיה ועוד) עם תפילין?
מצוות לא תעשה שד
לפני 30 שנה בערך קניתי את סט הספרים רמבם לעם. לצורך חידוש תורה אני מבקש לדעת האם אני זוכר נכון שהרמבם כתב באחד הספרים שכדור הארץ עטוף בשדה מגנטי ממערב למזרח חיובי ומדרום לצפון שלילי. יחד עם זאת נדמה לי עד כמה שאני זוכר הוא כתב את הדברים האלה ביחס לכיוון המיטה שהאדם ישן עליה. אודה לכם מאוד אם תנחו אותי לספר ולעמוד המתאים ואני מקווה שאני זוכר נכון. .נ.ב גם אם תנחו אותי רק לעניין השדות המגנטיים אודה לכם מאוד כי את הנושא הזה אני מחפש. תודה מראש אבנר כהן זאדה
שלום עליכם
שלחתי לרב שאלה על חלוקה בחיים עפ"י הכלל שלא לשנות בין הבנים (ונכדים)...
בבקשה ענו לי בכל מקרה
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?