האם מותר בשבת להשרות ירקות עליים בחומץ לנקותם מתולעים בדומה לכאורה לטיבול הכרפס בחרוסת בליל הסדר?

שאל השואל ואמר: האם מותר להשרות פטרוזיליה וכיוצא בה בשבת במי מלח או במי חומץ? שהרי אנו משרים אותם במי מלח כדי שימותו החרקים וייפלו מעליהם, ולכאור. ההורג רמשים חייב כמכה בבהמה וחייב. מנגד, בפסח אנו מתבלים את הכרפס במי מלח או מי חומץ בגלל ה'קפא' שהיא מין תולעת. זה נראה מכאן שיהיה מותר להשרות בשבת?

תשובה:

נקדים, שאם הפטרוזיליה נגועה בתולעים, בימי חול משרים אותה בחומץ או במי מלח כדי שהתולעים ימותו ויפרשו מהדבקות שהם דבקים בעלים, ואז אפשר לשטוף את העלים ולאכול אותם. ולכן שואל השואל האם מותר ביום שבת להשרות את הפטרוזיליה בחומץ כדי שהתולעים, במידה והם נמצאים, יפרשו וימותו ואז יהיה אפשר לשטוף את העלים ולאכול אותם. האם אין בזה משום איסור 'נוטל נשמה'? שהרי, גם אם הוא נוטל נשמה של ייצור חי קטן, זה כאילו הוא נוטל נשמה של בהמה. זוהי שאלתו.

אלא השואל הזכיר שאנו מתבלים את הכרפס וכן את המרור בליל הסדר בחרוסת ויש בה חומץ. ובגמרא אמרו שהטיבול משום 'קפא'. רש"י אומר שזה משום ארס שבחזרת, רבנו חננאל אומר שזה תולעת. כך גם מורי הרב יוסף קאפח כותב בפירושו על הרמב"ם בפרק שמיני מהלכות חמץ ומצה הלכה ב בהערה ד, מבאר את העניין של החשש משום תולעת.

אלא מה, השאלה היא איך בליל הסדר אנו מתירים לטבל בכרפס או במרור, שאם יש תולעת, היא תפרוש מהחומץ שבכרפס, מהדבקותה בירקות האלה שאנחנו אמורים לאכול אותם - ותיפול ותמות. הרי אסור ליטול נשמה ביום טוב.

התשובה לאותו שואל כבר מונחת בדברי מורי במקור לעיל. שם הוא מציין שאנחנו מנקים את העלים לפני כן. אלא מה, שלאחר הניקיון של העלים, שמא ואולי נותר איזושהי תולעת, אזי היא תפרוש ותמות. ולכן אנו מנקים אותם היטב.

אצלנו שמתבלים בחרוסת, החרוסת כל כך טעימה שאנחנו 'מנגבים אותה' ואוכלים עד הסוף. למה אין אנו חוששים שהתולעת נמצאת במרור או בכרפס שתיבלנו בחרוסת? כי מורי אומר שהחשש כל כך רחוק, שהרי כבר ניסינו לנקות לפני כן. משום כך, רק ליתר ביטחון אנו מנקים, אבל החשש רחוק מאוד. לכן, אין חשש למותה של התולעת ואין חשש שנאכל תולעת, כי התולעים אסורות מה לי מת מה לי חי. אלא שבליל הסדר כבר אין את החשש הזה, אלא חשש רחוק. משום כך אין לנו איסור לאכול את החרוסת.

ומשם נבין כיצד להשיב לשואל שלנו, אם מדובר בכרפס שידוע שהוא נגוע בתולעים, אז באמת אסור להשרות אותו בחומץ ביום שבת, שלא יפרשו וימותו החרקים שזה אסור. אבל אם מדובר בכרפס בלתי נגוע כמו הקרוי ירק גוש קטיף, אז החשש הוא רחוק מאוד. אלא מה, ליתר ביטחון אנו משרים אותו.

ומשום כך, התשובה לאותו שואל היא: כרפס שיש חשש שהוא נגוע אסור להשרות אותו בחומץ ביום שבת. כרפס שהוא רחוק מלהיות חשש כזה, כמו כרפס הקרוי גוש קטיף, ורק עושים את ההשרייה ליתר ביטחון מותר ואין חשש, בדיוק כמו המרור והכרפס בליל הסדר.

האם בעצם השרייתו ביום שבת יש איסור כובש?

נראים הדברים שלא, כי כיוון שההשרייה היא לא ממושכת אלא מועטה והיא בשביל אכילה מיידית וניקיון מיידי, נראה שאין חשש משום כובש. זאת לגבי עלים שמוחזקים כנקיים שמותר להשרותם, לא לגבי עלים שאסור להשרותם מבחינה הלכתית מהחשש שהזכרנו.