רבה של קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית הרב ד"ר רצון ערוסי מברך על הצעת החוק שיזמה שרת המשפטים שקד, אשר נועדה למנות שופטים גם בניגוד לדעתם של שופטי בית המשפט העליון.
"זו הצעה נכונה מאוד", אומר הרב לערוץ 7, "תורת ישראל כבר לימדה אותנו שדי ברוב של אחד ורק בדיני נפשות דרוש רוב ניכר. דווקא כיום כשידוע שבוועדת המינויים יש נציגויות של גופים מסוימים הרי שרוב מיוחד כפי שנהוג היום יוצר תלות של כולם בכולם כך שלא תמיד אפשר לרענן את שורות השופטים כי מתערבים כאן כל מיני אינטרסים. הקטנת הרוב הנדרש תאפשר גיוון גדול יותר במינוי השופטים".
הרב ערוסי ממליץ להוסיף לחוק את הדרישה לנוכחות מלאה של כל בעלי זכות הבחירה, "תורת ישראל כשחידשה שאחרי רבים להטות זה בתנאי שכל הפורום ישתתף ואם לא - לא תהיה הכרעה, צריך רוב מתוך כולם ולא כמו שהיום בכנסת מתקבלים חוקים שונים על ידי רוב של הנוכחים בלבד".
לדבריו בית המשפט העליון נטל לעצמו בשנים האחרונות סמכויות לא לו, "במקור בית המשפט העליון צריך להיות בית המשפט לערעורים על ערכאות נמוכות ובית דין צדק לענייני מנהל וצדק. כיום בית המשפט העליון נטל לעצמו סמכויות להיות בית המשפט לענייני חקיקה והוא יכול לפסול חוקים של כנסת ישראל.
"איך ייתכן שסוגיות כל כך מהותיות יקבעו על ידי שופטים בעלי אג'נדה מסוימת ושהליך בחירתם לא מאפשר שום רענון? אין כאן שום ביטוי לרוב, זו לא דמוקרטיה ולא יהדות".
הרב ערוסי סבור שבהרכב הנוכחי של בית המשפט העליון אסור לו להתערב בנושאים ערכיים שקשורים ליהדות, "יש דברים שאינם קשורים להווה, לשעה ולמקום, הם קשורים לעם ישראל כמו שאלות של דת ומדינה שאינן נוגעות רק לעם היושב בציון אלא גם ליהדות התפוצות לדורי דורות ולא ייתכן שבית המשפט עליון שלא משקף את ערכי היהדות באופיו יקיים דיונים שקשורים לערכי היהדות.
''בית משפט כזה לא יכול להכריע בהחלטות ערכיות של מדינת ישראל. לכן כולי תקווה שהחוק החדש אם יתקבל ויהיה ראשית הדרך שתביא לשינוי".
תכנים לקריאה נוספת
האם שותפים חייבים להתחלק בשווה ברווחים שנוצרו מויתור השלטונות על תשלום דמי מכס בגין יבוא סחורה לשותפות?
הישנן נסיבות שלמרות השותפות יהיה זכאי רק אחד השותפים לרווחים שנצמחו לו?
במקרה דנן, היש הבדל בדין החלוקה אם היא נבעה מיוזמת המוכס או כתוצאה מבקשה של אחד השותפים או נציג שלהם?
שטיפת ידיים - ביום הכיפורים.
אם באמצע התפילה ביום הכיפורים אדם צריך ללכת להתפנות ועשה גדולים. ואח"כ צריך לחזור לתפילה לא ישטוף ידיו זה קצת לא נעים... וקצת מגעיל. האם יש איזה שהוא התר במצב כזה.
תודה - רבה.
קנית תפילה בר"ה
שלום לכבוד הרב.
עבר בראשי לבקש מאבי שיקנה קטעים מסוימים בתפילת ר"ה ויתן אותם לאנשים שהם באמת ראויים לאמרם, כדי שאני ארגיש את אימת יום הדין, וזה לא יעבור לי כמו חג רגיל. האם זה דבר נכון לעשותו? או שמא לא? ציבור המתפללים אצלנו לא שומר מצוות במלואם ובגלל זה כ"כ קשה לי עם קטעים מסוימים כאלה שהם קונים ובאמת קשה להתחבר ככה לתפילה. אני מנסה לחשוב שאותם האנשים הרהרו בתשובה אך זה עדיין קשה לי. אודה לתשובתך.
חשש להעתקת פטנט / הובלה ביום שני של ראש השנה
כבוד המארי, המוצר עליו כתבתי לכבודו הוא תוצרת חברה אירופאית. קיים בין החברה שלנו בארץ לבין החברה האירופאית הסכם המעניק לנו את הזכות לשווק את המוצר בארץ. אני התבקשתי לשלוח חתך מוצר זה ליצרן סיני כדי שהוא יעתיק אותו, בשינוי קל, וייצר בשבילנו את אותו מוצר. האם אסור לעשות זאת משום העתקת פטנט? לגבי הובלת המכולה ביום שני של ראש השנה. אציין שהעמסיק שלי הוא יהודי. אני האחראי על הייבוא.
תפילת תענית ומאה ברכות ביום כיפור
שלום וברכה מארי שאלותיי 1"בתפילת תענית" הש"צ מוסיף ברכה אחת אחר גאל ישראל. והיחיד מוסיף עננו בברכת שומע תפילה. כאשר מתפללים תפילה אחת" הש"ץ מתפלל בקול רם מאבות עד שים שלום. כיצד ינהגו הציבור - האם ישתקו בזמן שהש"ץ מברך את הברכה הנוספת?
2. כיצד נשלים 100 ברכות ביום הכיפור? ע"פ החישוב אנו מגיעים ל -70 בערך. לכאורה יכול לפשוט טליתו ולהניחה הרבה פעמים.
תודה וכל טוב
האם יש 'דין רודף' על אדם שעובר על חוקי התנועה?
האם מותר להלשין למשטרה על אדם שעובר על חוקי התנועה?
הרב רצון ערוסי בריאיון מרתק בראיון בשידור חי בכאן מורשת אצל בני טייטלבוים.