כיצד החבר יכול לראות אדם הנמצא מאחורי גדר בהלכות מטמאי משכב ומושב?
שלום
איך האיש נראה לחבר אם הוא אחורי גדר?
לפי דעתי, עולם הבא לפי הרמבם היא משהו טבעי. הוא אומר בפרק ד ביסודי התורה שמי יש לו צורת הנפש, השכל נקנה, זוכה לעולם הבא. השאלה היא,לפי הגדרה זו, האם הרמבם יכול לקבל את שיטה במסכת סנהדרין שה' עשה נס נגד המלאכים שמנשה זוכה לעולם הבא או אולי הרמבם אומר שזהו שיטה לא נכון
לק"י ג כ"ב סיון תשע"ח
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) לא ראיתי שהתיחס רבנו לדר בפונדק בחוצה לארץ, האם לשטתו הדר בפונדק בחו"ל פטור מן המזוזה גם משלשים יום ואילך? נפק"מ בתי שיקום וכיוצ"ב שאין משכירים את הנכס.
ב) לאור המציאות שאפשר שבית חולים יעביר חולה מחדר לחדר (בפרט למחלקה אחרת), האם חולה בבית חולים יתחייב בערוב חצרות כדי לטלטל? ומה אם התברר לכאורה שישאר החולה באותה מחלקה ויש להניח שלא יועבר מהחדר "שלו"?
בכ"ר
שמעיה אפל
שלום לכבוד הרב
אני לומד הקדמות המשנה לרמב"ם של מהרי"ק ולאחרונה נאמר לי ע"י חבר שישנה מהדורה מסויימת (הרב שילת) שבהקדמתה כתוב שהיא יותר מדוייקת מאשר ספרו של מהרי"ק מאחר והיא נכתבה מכתב ידו של הרמב"ם ולא מכל מיני העתקים וכד'...
1. האם נכון הדבר? מהיכן העתיק מהרי"ק את כתבי הרמב"ם בכלל והכתב הנדון (הקדמות) בפרט?
2. אם נכון הדבר מאיזה ספר ללמוד?
תודה רבה
מה משמעות הזימון ומהי שיטת הרמב"ם במקרה דנן?
היש הבדל ברוב אוכלי הפת לחיוב הזימון בעשרה לעומת הרוב שלא התפללו לצירוף לתפילה?
מהי שיטתו של השו"ע בנדון, כאשר השלישי אוכל ירק או פרי או אף שותה האם יצטרף לזימון?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
לק"י
שלום וברכה ר' רצון ערוסי.
את השאלה לקמן שאלו באתר "ישיבה" ובה יש עדויות כנראה לשגיאות אצל מארי רציתי אני הקטן לדעת מה דעתך ואם אתה יודע על זה משהו או שמעת על זה דבר.
מודה אני מראש ויהי רצון שתישא ברכה בכל מעשי ידיך.
"לאחר שנשאלו אנשי מהדורת ר"ש פרנקל מדוע בספריהם אינם מצטטים מדברי הגר"י קאפח הם ענו {הוספתי בסוגריים כאלו הערות הבהרה}:
האם לשיטת רבינו הרמב"ם יש לכפול קריאת פסוק כאשר הפרשה כוללת תשעה פסוקים בלבד?
האם השלמת הקריאה תיעשה רק ע"י מי שטעה או שכל העולים יחזרו ויקראו מפני שלא יצאו י"ח קריאה?
כיצד מתיישבת הדרישה לחזרה על הקריאה ע"י מס' העולים המינימלי עם בעיית "טורח ציבור"?
לק"י
כבוד הרב שלום וברכה,
1. יורנו הרב מהו לעשות (או שמישהו אחר יעשה) מסז' לכף הרגל או בכלל בשאר חלקי הגוף בשבת על מנת להקל כאבים באיברים שונים בגוף ואם אני יודע שיש ובעקבות מסז' שכזה אוכל ללכת לבית הכנסת ואם לא רוב הסיכויים שלא אוכל ללכת.
2. אם אדם מאחר לקום לתפילה במניין והוא יודע שיאחר במאוד לסוע לעבודתו אם יחכה למניין מאוחר יותר -ובהנחה שאין לו תפילין עליו בזמן שהחל להתקדם לכיוון העבודה האם יוכל להתפלל במניין הראשון תפילת עמידה עם הציבור ללא תפילין ואח"כ במקום עבודתו ישלים את התפילה(שמע וברכותיה ועוד) עם תפילין?