דילוג לתוכן העיקרי

כיצד קשורה ידיעת ה׳ למצוות אהבתו בלשון ספר המצוות לרמב״ם?

שלום הרב
בשורש תשיעי בספר המצות רמב"ם אומר להאמין או ערבית אעתקאד למצות יחוד ואהבה ויראה אבל בספר המצות מצוה שלישי - אהבת ה - הוא מדלג להאמין או ערבית אעתקאד. (יש אעתקאד ליראה). למה הוא מדלג?

האם שביתת בהמה מן התורה כוללת כל פעילות או רק מלאכות שבת?

לכבוד מו"ר יצ"ו,

שאלה בעניין הפסק שפרסם כבוד הרב בגדר שביתת בהמתו שכיוון שיש לדמות את שביתת הבהמה לשביתת האדם הרי ששביתתה היא דוקא מן המלאכות שהן מן הל"ט המוגדרות ולא יותר ושלא כדעת הרמב"ן.

כיצד מגדיר הרמב״ם סיוע לדבר עבירה ביחס לאיסור ״לפני עיוור״?

שלום למו"ר שליט"א,
איך ליישב דברי רבנו בפיהמ"ש תרומות ו ג שכתב שהמסייע לדבר עברה לא עבר משום לפני עור לא תתן מכשול אלא משום אל תשת ידך עם רשע ואילו בסה"מ לאוין רצט וכן בסוף הלכות רוצח ובעוד מקומות כתב רבנו שהמסייע לדבר עברה ואפילו חיזק ידי עוברי עברה ואפלו בדיבור בלבד עבר משום לפני עור לא תתן מכשול וכן לא מצינו בשום מקום שכתב רבנו איסור של אל תשת ידך עם רשע מלבד האיסור שיעיד עובר עברה?

האם איסור הנאה מבשר בחלב הוא מן התורה, ומדוע אין לוקים עליו בפני עצמו?

לגבי מצווה קפז בספר המצוות של הרמב"ם - בשר וחלב
 
שאלה 1: האם איסור הנאה בבשר וחלב (ללא אכילה כגון מכירה לגוי) אסור מהתורה?
ואם כן אז מודע הרמב"ם כתב" :בשר וחלב - אסור לבשלו ואסור לאכלו מן התורה ואסור בהניה "...  (משנה תורה קדושה ט' א('    ולא כתב :" " :בשר וחלב - אסור לבשלו ואסור לאכלו ואסור בהניה מן התורה "   כלומר מדוע הוציא את המילה "בהניה" ושם אותו אחרי המילים "מן התורה"  באופן נפרד ושונה מבישול ואכילה, וכך שאפשר לטעות ולחשוב שהניה איננה איסור מהתורה אלא מדרבן. 
 

התיתכן מצוות עשה להאמין?

אני שמח שוב לראות את עצמי בקהילה של רבני רבנו הגדול מו"ר יוסף עליו השלום. אני רוצה לדבר היום על המבוכה שהרמב"ם  מתוודה עליה, ואומר שיש מבוכה, המבוכה היא קשורה  למשהו מאוד עקרוני, האזהרה להאמין בדעות נכונות, קיום אלוקי וכו'. זה מכוון על הציווי להאמין והאזהרה שלו לאמץ דעות שאינם נכונות. המבוכה הזאת לא זכתה לתשומת לב, לא בעולם התורני ולא בעולם האקדמיה למרות שהדברים די ברורים כמו שנראה במקור הראשון, לדעתי הסיבה היא פשוטה, הרמב"ם די מהר פתר אותה.

Subscribe to ספר המצוות לרמב"ם