דם שנמצא בביצה - האם נאסרה הביצה ואוסרת גם המחבת?
האם ישתנה הדין אם מדובר בביצה טרופה?
היש הבדל אם מדובר בביצה מופרית מתרנגול זכר או בביצה שהינה "ספנא דארעא"?
האם מדובר באיסור דם מדאורייתא ולא ניתן יהיה להציל המחבת (טפלון)?
האם ישתנה הדין אם מדובר בביצה טרופה?
היש הבדל אם מדובר בביצה מופרית מתרנגול זכר או בביצה שהינה "ספנא דארעא"?
האם מדובר באיסור דם מדאורייתא ולא ניתן יהיה להציל המחבת (טפלון)?
לכאורה סתירה ברמב"ם:
לפי הלכ` תשובה פ"ג משמע שהעוונות נמחלים אם יש ריבוי זכיות משלישי ואילך. אבל לפי פרקי אבות פ"ד אין לפניו מיקח שוחד. ופירש הר"מ שאינו מנכה עבירות תמורת זכיות אלא מעניש על העבירות ונותן שכר על הזכויות? תודה. תכתב בספר החיים ובספר הזכרון.
שלום,
סליחה על העברית שלי, אני אנגלי וגר בלונדון. למידתי קצת את יד החזקה של הרמב"ם לעכשיו פניתי והתחלתי ללמוד את מורה נבוכים.
אבל יש לי שאלה. נראה שכל השקפת העולם והרוחניות של הרמב״ם תלוי בהבנת היווני ואריסטו של הבריאה. ו לגבי קשור באופן הדוק להראייה של הרמב״ם שיש שם מוציא ראשון שהוא ממציא את כל מנמצא וכו'. וזה גם גורם לעצם הרוחניות וה"דביקות" של הרמב״ם, שהעיקר של בן אדם זה השכל ורק עם זה יכול להתבונן ולהגיע, עם המחשבות הנכונות לאהבת ה' ולעוה"ב...
האם השיטות של הרמב״ם לגבי כל זה עדיין רלוונטי? האם יש לך עוד מקורות שעוסקים בנושא הזה?
מדוע לא דנו במשנה ובתלמוד בנסיבות של שכחה שכזו והרי קרובה יותר השיכחה בתקופתם?
האם ציבור יכול להחליט לקרוא בס"ת שלא ע"פ זמנים שתיקנו חכמי ישראל או להוסיף על מס' העולים?
מה תהיה תקנתם של ציבור בנסיבות אלו לפי שיטת הרמב"ם או לשיטת האחרונים?
מה עדיף, לשון הרבים שהינו קליט או התאמתו לנסיבות המשתנות במציאות(לשון נקבה, יחיד וכד')?
הניתן לייחס לנוסח ניחום האבלים המקובל כמטבע ברכות ע"מ שיהיו שגורים בפי הבריות?
האם ניתן לדייק מדברי רבינו הרמב"ם שבניחום אבלים בלשון רבים מתכוונים גם לנפטר?
מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?
היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?
בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?
כלי שהונח ע"ג כלי והגיע למידת חום רבה, האם בשלב זה מותר להניחו ישירות ע"ג הפלטה?
מהן המשמעויות של היתר חימום התבשיל רק "כנגד המדורה", האם אפילו במקום שהיד סולדת בו?
באלו נסיבות נחשב כלי ע"ג כלי בקטגוריה של "כנגד המדורה" ולא "על גבי המדורה"?