תכנים לקריאה נוספת
רמב״ם
בהלכות ק"ש 1:11 רמב"ם אומר "שעונתה עד סוף שלוש שעות ביום למי שעבר ואיחר." מה פירוש של "עבר" האם הוא עושה עבירה ממש או אולי פירוש היא שהזמן עבר?
האם מותר, בימי בין המצרים, להשתתף בשמחת בר מצווה?
נאמר בתלמוד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וכך פסק הרמב"ם והשו"ע. מה, א"כ, משקלם של מנהגי אשכנז מ-י"ז בתמוז?
מה פירוש "ממעטין בשמחה" לפי חכמי תימן, האין עושין סעודות לברית, פדיון הבן ומה עם חנוכת הבית או אף בר מצווה?
היש מקום להחמיר בימים אלו כמנהגי יהודי אשכנז והרי בתלמוד ביקרו את החכמים שהתאבלו על החורבן יתר על המידה?
הרים כסוי סיר אוכל שעל הפלטה בשבת, האם החזרתו אסורה מדין מבשל?
באלו תנאים גזרו חכמי ישראל על איסור הטמנת התבשיל אפילו מערב שבת?
האם ההיתר להחזיר את הכיסוי תלוי ברמת הבישול, דווקא לתבשיל שנתבשל כל צרכו?
מה יהיה הדין לשיטת הרמב"ם כפי שמסביר מהרי"ק שהפלטה למרות שהיא מכוסה נחשבת אש לכל דבר?
פסיקת הלכה
לכבוד מורנו ורבנו
רציתי לקבל את דעת הדרת כבודו לענין הנ"ל:
בחור תמני שהנוסח שלו שאמי כך ידוע לו מסבו ושאר משפחתו, וכן כאשר ברר עם שאר קרוביו נאמר לו שקבלתם על פי מה שידוע להם זה לפסוק על פי מרן השו"ע. אך כאשר הבחור הגיע לישיבה והחל ללמוד הלכה עם שת"ז ומאידך למד את משנת רבנו הרמב"ם בהשקפותיו ודעותיו, נטה ליבו לפסוק כרבנו הנשר הגדול הן מפאת יושר מחשבתו של רבנו, הן מכך שראה בחורים שפוסקים לפי משנת רבנו והתרשם מדרכם והן מפני שקשה לו לקבל את פסיקת המרן השו"ע בדברים בהם הכניס דברי קבלה שלא ברורים בהגיון הרציונלי של האדם.
א. האדם יכול לקבל עליו לפסוק כרבנו הרמב"ם?