תכנים לקריאה נוספת
דרכי הפסיקה בימינו ע"פ הרמב"ם
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
הנחת תפילין בחול המועד
לק''י
לכבוד הרב רצון ערוסי שליט''א
האם צריך לפי רבינו להניח תפילין בחול המועד ? ואם כן, בבית כנסת שלי שלא נוהגים להניח מה עליי לעשות
להניח בבית הכנסת אם כולם אע''פ שאני יחידי שמניח, או שמא להניח בביתי?(או לא להניח בכלל)
פילגש גרושה לכהן לדעת הרמב"ם
שלום רב,
בפשטות, האיסור המרכזי לכהנים לקחת גרושה/זונה/חללה הוא בקידושין:
שנאמר: לא יקחו
וכך משמע מספר המצוות ומהרמב"ם איסורי ביאה י"ז.
מה הדין לגבי כהן שרוצה לקחת פילגש גרושה אשר טובלת לנידתה?
אמנם נחלקו הפוסקים בהיתר פילגש בכלל, והרמב"ם אוסר
אבל לדעת המתירים פילגש שטובלת לנידתה, מדוע כהן יהיה אסור
לקחת פילגש גרושה?
ראיתי באוצר הפוסקים באבן העזר ו שמביא שיש לדעת הרמב"ם לכל
הפחות איסור דרבנן, ולא הבנתי מנלן?
כיצד ניתן ללמוד מהרמב"ם איסור דרבנן?
שנים שסעדו פת והשלישי אכל עוגה, האם מצטרפים לזימון?
מה משמעות הזימון ומהי שיטת הרמב"ם במקרה דנן?
היש הבדל ברוב אוכלי הפת לחיוב הזימון בעשרה לעומת הרוב שלא התפללו לצירוף לתפילה?
מהי שיטתו של השו"ע בנדון, כאשר השלישי אוכל ירק או פרי או אף שותה האם יצטרף לזימון?
מה השייכות יש לנו בשלחן ערוך?
לק"י
שלום כבודו הרב, שליט"א
רציתי לדעת מה השייכות יש לנו בשו"ע מאז שאנחנו הולכים אחר פסיקת רבנו, ז"ל?
אולי אני יכולתי להבין השייכות הראשונית של מרן הבית יוסף, ז"ל, מאז שהוא פוסק את ההלכה לפי המשנה תורה 85 אחוז מהזמן, אבל מה עם הרמ"א? ומה אם הראש ושאר המפורשים והפוסקים? אם הם אין מבררים את דעת רבנו, מה הם לנו?
ילמדנו רבנו!
תודה רבה.
אב ששני בניו מתו מחמת מילה, האם פטור מלמול הבן השלישי שנולד מאשתו מנישואין שניים?
בגמרא נזכר הדין לגבי אשה שמתו שני בניה מחמת מילה, האם ניתן ללמוד שהוא הדין לגבי האיש היות וחוששים לסכן הבן השלישי?
תערובות בהלכה
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .