תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.
מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו
בברכה
שכחו בשבת להפטיר בפרשת שקלים, האם יחזרו ויוציאו במנחה ס"ת שני?
מדוע לא דנו במשנה ובתלמוד בנסיבות של שכחה שכזו והרי קרובה יותר השיכחה בתקופתם?
האם ציבור יכול להחליט לקרוא בס"ת שלא ע"פ זמנים שתיקנו חכמי ישראל או להוסיף על מס' העולים?
מה תהיה תקנתם של ציבור בנסיבות אלו לפי שיטת הרמב"ם או לשיטת האחרונים?
מסככים עם נסרים?
לק"י שלום וברכה, כבודו הרב. ההלכה נראה ברורה מאוד שמותר לסכך עם נסרים שרחבן היא פחות מד' טפחים. זה הפסק תלמודי וגם במשנתו של רבנו. אבל הערוך השלחן בס' תרכט:ל-לג מביא את דברי מרן שאף על פי כן לא נהגו והוא גם כותב ש גזרת תקרה היא על נסרים פחות מד' ושזהו "פשיטא". מה הדין האמיתי? האם מותר לסכך בנסרים לעומת דברי מרן? תודה מראש
תחנון בימי ניסן
לכבוד הרב שלום,
עפ"י פסיקת הרמב"ם בימי חודש ניסן- ממשיכים באמירת התחנון כרגיל,
והרי במסכת סופרים כתוב במפורש שאין אומרים תחינות בימי ניסן.
בתודה, אלעד.