ספר המצוות - מצוות לא תעשה חלק סח

מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?

היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?

בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?

הגר"ע יוסף פוסק שבנסיבות כאלה ידליק יום אחד בלבד כי הוא אנוס ו"רחמנא פטריה", האם זה עולה בקנה אחד עם פסקי הרמב"ם?

מי שאיחר ונותרו לו 10 דקות עד לסיום משך זמן ההדלקה, האם לשיטת הרמב"ם יתחייב בכמות שמן של חצי שעה?

כיצד ניתן להסביר לשיטת רבינו הרמב"ם את התופעה של הדלקת הנרות במקדש במשך שמונה ימים מפך שמן שהיה בו כמות ליום הדלקה אחד?

"עיר שכולה כהנים", מדוע מתייחס רבינו הרמב"ם לדינה רק בהל' נשיאת כפיים ולא בדיני קריאת התורה?

האם "וקדשתו" זוהי חובה מדאורייתא או אסמכתא בלבד?