כשמכונית מתעכבת לרגע מפני שאדם יורד ממנה, האם היד כבר נשלחת אל הצופר? דווקא ברגע קטן כזה ניכרת היכולת הגדולה שיש לנו: להרגיש דחף, לעצור ולבחור כיצד לנהוג.
בראש חודש אפשר לבחור מעשה אחד שאנו מבקשים לתקן, ולברך זה את זה שנזכה להתחדשות.
שלושה ספרי תורה, שלוש קריאות להתחדשות
בשבת שבה חל ראש חודש ניסן וקוראים בפרשת ויקרא, מוציאים שלושה ספרי תורה. בראשון קוראים את פרשת השבוע, בשני את קריאת ראש חודש ובשלישי את ״החודש הזה לכם״. ראש חודש נראה לעיתים כיום חול ככל הימים, אבל הוא מזמין אותנו להתבונן בלבנה. באמצע החודש היא נראית במלואה, אחר כך אורה מתמעט, ולבסוף שב ומתגלה לעינינו קו דק של אור. כך גם בחיינו: קושי בעבודה, בזוגיות או עם הילדים עלול למלא את כל שדה הראייה. אפשר לעצור, להכיר בקושי ולחפש מה בכוחנו לשנות.
קריאת החודש פותחת גם אופק לאומי. דורות של יהודים ישבו בליל הסדר, לפעמים במסתור מפני גזרות, ואמרו ״לשנה הבאה בירושלים הבנויה״. עם המפוזר בארצות רבות הוסיף לראות לנגד עיניו יעד משותף עד ששב לארצו. גם הציפייה לבניין המקדש עומדת מתוך אמונה בהשגחת ה׳.
גם מנהיג צריך להכיר בשגגתו
המילה ״קרבנות״ עלולה להרחיק את האדם המודרני עוד לפני שקרא מה כתוב בפרשה. הבה נקרא: התורה מדברת על היחיד שחטא, על הכהן הגדול, על הנשיא ואף על שגגה של כל העדה. מעמדו של אדם אינו פוטר אותו מן הצורך לבחון את מעשיו. גם לציבור שלם עשוי להיות מה לתקן. אדם שנכשל אינו צריך להתעלם מן הכישלון או לשקוע בו עד ייאוש. עליו לשאול מה עשה ומה יוכל לעשות מכאן ואילך.
מה מזכירה הבהמה לאדם המביא קרבן?
באדם יש כוחות טבעיים הדרושים לקיומו, כפי שיש בבעל החיים. אולם לאדם ניתנו שכל, בחירה חופשית ותורה. הוא יכול לחוקק חוקים, לזהות פרצה בהתנהגותו ולתקנה. מן הבהמות המבויתות אדם מביא את קרבנו, ודווקא הקרבה אל בעל החיים מזכירה לו את אחריותו. עליו לדאוג לבהמה ולרחם עליה, ובה בעת לשאול כיצד הוא עצמו משתמש בכוחות שניתנו לו.
הדבר ניכר בחיי המשפחה. יש הבדל בין דחף גופני לבין קשר שאיש ואישה בונים מתוך בחירה וכבוד. שמעתי אֵם שסיפרה כי היא ובעלה העניקו לילדיהם השכלה ואמצעים חומריים ולימדו אותם לאהוב את הארץ. עם כל הטוב שהעניקו, כאב לה שלא זכתה לראות את ההמשכיות שלה קיוותה. לצד הדאגה לצרכים יש גם מלאכה של מסירת ערכים ודוגמה אישית מדור לדור.
ואפשר לבחון זאת אפילו בכביש. כשאני יורד בבוקר ממכונית ליד ביתי, לפעמים נשמעת מיד צפירה מאחור. בסך הכול אדם פותח דלת וזקוק לרגע כדי לרדת. האם באמת אירע דבר המצדיק את הכעס? ריסון היצר מתחיל גם ביכולת לתת לזולת את השהות הקצרה הזאת.
מסקנת הדברים
פרשת ויקרא אינה פוטרת איש מחשבון נפש, גם לא נשיא או כהן גדול. הכוח שניתן לנו הוא היכולת לרסן דחף, להודות בשגיאה ולשוב ממנה. ראש חודש מזכיר שאפשר להתחדש, וקריאת החודש מעמידה לפנינו את הייעוד שאנו נושאים עמנו כעם.
מה מלמדים קרבנות הנשיא והכהן הגדול על אחריות המנהיג?
גם נשיא וגם כהן גדול עלולים לחטוא, ומעמדם אינו פוטר אותם מן הצורך להכיר בשגגתם ולכפר עליה. התורה מדברת גם על שגגה של העדה כולה. האחריות לתיקון חלה על היחיד, על המנהיג ועל הציבור.
מדוע ראש חודש יכול לעודד אדם שנכשל?
מראה הלבנה המתמעטת ושבה ומתמלאת מזכיר שגם תקופה של קושי יכולה להתחדש. אדם רשאי להכיר במה שלא עלה יפה, לבחון מה מצוי בידו ולפעול לתיקון.
מה לומד אדם מן הבהמה שהוא מביא לקרבן?
יש באדם כוחות טבעיים הדרושים לקיום, אך ניתנו לו גם שכל ובחירה. הוא יכול לרחם על בעל החיים, לרסן את דחפיו שלו ולבנות עם זולתו קשר על יסוד כבוד ואחריות.