ערב פורים
לק"י
שלום כבוד הרב,
מתי יש לחלוץ תפילין בערב פורים? האם לאחר ערבית או לאחר קריאת המגילה
בברכה
האם מצוות השתייה בפורים נועדה להביא לאובדן ההבחנה, או שיש לקרוא את הדברים לאור מעלת הדעת וגבולות השמחה? העיון בלשון הרמב״ם מוביל כאן לשתי קומות: פירוש מעשי של עצירת השכרות בשינה, ומסר אמוני על גבולות הבנת ההשגחה.
האזינו להבחנה בין גבולות השמחה לבין המסר האמוני של השתייה. להרחבה על השתייה ועל מנהגי השמחה, ראו גם הדיון הנוסף בשתייה בפורים.
במסכת מגילה נאמר שחייב אדם להתבסם בפורים עד שלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי. אולם הרמב״ם, בפרק השני מהלכות מגילה וחנוכה, מתאר סעודה נאה כפי יכולתו של האדם ושתיית יין עד שישתכר ויירדם בשכרותו. הוא אינו מביא שם את הביטוי על ההבחנה בין המן למרדכי.
כדי להבין את הדברים אין לנתקם משאר דברי הרמב״ם. בהלכות שביתת יום טוב הוא מזהיר ששמחה אינה הוללות ושאין להגיע לשכרות. גם גינוי השכרות במורה נבוכים ודיני השתוי והשיכור בתפילה מחייבים לבחון היטב מהי השתייה הרצויה, ואיך שומרים על האפשרות לברך ולהתפלל כראוי.
הפירוש המובא כאן לדברי הרמב״ם הוא שכאשר אדם חש שכבר ראשו מכביד עליו, עליו ללכת לנוח ולישון. השינה נועדה לעצור ולהפיג את השכרות הממשמשת ובאה; אין הכוונה שימשיך לשתות ויישאר במצב של אובדן דעת.
השכל הוא מן המתנות היקרות שנתן הקדוש ברוך הוא לאדם, ובו צלם אלוהים. אין עבודת השם מבקשת לאבד אותו. תכלית השמחה היא להודות ולשבח על הניסים, והדעת היא המאפשרת את ההכרה ואת ההודאה האלה.
יש פוסקים שהביאו את הביטוי בין ארור המן לברוך מרדכי כגדר לשיעור השתייה. הביאור שלפנינו מזהיר מפירוש הדורש להגיע ממש לאובדן ההבחנה בין הטוב לרע. לפי הדרך הזאת, השמטת הביטוי מלשון הרמב״ם מלמדת שיש כאן מסר אגדי שאינו נמסר כאמת מידה כמותית בהלכה.
מובא גם מנהג של אמירת ברוך מרדכי וארור המן בדרך של שאלה ומענה, שבה משתתפי השמחה נדרשים להשיב את ההפך. הבלבול במשחק משמש אות להפסיק, בלי לחתור לשכרות ממש. זו המחשה למנהג זהיר המתואר בשיעור, ולא הוראה להמשיך לשתות עד לאובדן שליטה.
לשתייה במסגרות שונות יש משמעות שונה. בליל הסדר הכוסות מבטאות חירות וגאולה. ביום טוב היין מצטרף לשמחה, אך שמחה אינה שכרות. גם בפורים יש צד של שמחה, אולם השיעור מבקש להבין את הקשר המיוחד למשתאות המגילה.
בקריאה הדרשנית המוצעת, המשתאות חושפים את סכנת אובדן הדעת והזהות. השתתפות בדרך החיים של מלכות פרס מתבארת כהתרחקות מן הזהות היהודית וכרקע להסתר פנים. מנגד, המשתה שאליו הזמינה אסתר את המן מתבאר כמהלך שהרדים את חשדו והכין את מפלתו. אלה פשרי המאורעות במהלך הדרשה, ולא פירוט היסטורי עצמאי נוסף על המקור.
היפוך המאורעות מעורר שאלות עמוקות: מדוע ניתנה לפורענות להתקדם, ומדוע נהפכה לישועה? כיצד פועלת ההשגחה ביחס לאדם ולכלל ישראל? האדם רשאי להתבונן ולנסות להבין, אך אין בידו לגלות את כל סודותיה של ההשגחה האלוהית.
לפי הפירוש האגדי שבשיעור, עד שלא ידע מציין גם הכרה בגבול הזה. אין הכוונה למחוק את ההבחנה המוסרית בין מרדכי להמן, אלא לדעת שלא כל פרטי ההנהגה האלוהית נמסרים להבנתנו. האדם מוסר את עצמו ואת ביטחונו לבורא מתוך שבח, הודאה ואהבה.
המסר האמוני אינו מסתיים בחוסר ידיעה. הוא מכוון להתחברות להשם ולהתנתקות מדרך חיים המרחיקה ממנו. היחיד והציבור שבים לזהותם היהודית מתוך הודאה על ההצלה, ולא מתוך טשטוש הדעת.
מסקנת הדברים
בפירוש המובא כאן יש לעצור את התפתחות השכרות באמצעות מנוחה ושינה, ולא להפוך אובדן דעת ליעד. לצד זאת, עד שלא ידע מתבאר כהיגד אגדי על גבולות הבנת ההשגחה ועל מסירת האמונה והביטחון להשם מתוך דעת, הודאה וזהות יהודית.
איך מתפרשים בשיעור דברי הרמב״ם על שתייה ושינה?
כשהאדם מרגיש שראשו מכביד עליו, עליו ללכת לנוח ולישון כדי לעצור ולהפיג את השכרות המתחילה. אין הכוונה שימשיך לשתות ויישאר במצב של אובדן דעת.
האם אובדן ההבחנה בין המן למרדכי הוא יעד מעשי בפירוש הזה?
לא. הביאור מזהיר מפירוש המכוון לאובדן ההבחנה המוסרית והדעת. הוא רואה בביטוי מסר אגדי ואמוני, לצד לשון ההלכה על שתייה ושינה, ומציין שקיימות דרכי פירוש אחרות בפוסקים.
מה מלמד מנהג השאלה והמענה על מרדכי והמן?
במנהג המתואר המשתתפים משיבים באמירה ההפוכה, וכשנוצר בלבול במשחק אומרים לשותה להפסיק. ההמחשה מדגישה זהירות משכרות ממש, ואינה הוראה לחתור לאובדן שליטה.
מהו המסר האמוני המוצע למילים עד שלא ידע?
להכיר בכך שאין האדם יכול לגלות את כל סודות ההשגחה על היחיד ועל כלל ישראל. מתוך הגבול הזה הוא מוסר את ביטחונו לבורא בהודאה ובאהבה, בלי למחוק את ההבחנה בין טוב לרע.
מה צריכה שמחת הפורים לחולל באדם לפי השיעור?
הודאה על הישועה, התחברות להשם וחידוש הזהות היהודית. השמחה אינה מיועדת לטשטוש הדעת אלא לשבח ולביטחון בבורא, מתוך הכרה בגבולות הבנתנו.
לק"י
שלום כבוד הרב,
מתי יש לחלוץ תפילין בערב פורים? האם לאחר ערבית או לאחר קריאת המגילה
בברכה
שלום לכבור הרב.
אודה לכבודו אם יסביר לי ע"פ רמב"ם מתי קוראות הערים הסמוכות לערים המוקפין.
מהם התנאים לפי הרמב"ם לעיר הסמוכה לעיר המוקפת בכדי לקרוא כמותה?
תודה לכבוד הרב ושלום
לכבוד מו"ר שליט"א
עיירות הסמוכות לעיר שושן, האם קוראים מגילה מט"ו כדין העיירות הסמוכות לכרך או שדין סמוכות הוא דווקא בסמוך לכרך ולא בסמוך לשושן שהקריאה בה בט"ו אינה מאותו טעם כמו הכרכים?
תודה רבה
לא הבנתי את תשובתך לגבי פורים משולש בירושלים לנוהגים כפי מורנו הרב יוסף קאפח: קריאת מגילה ביד' כמו פרזים אבל איך ניתן מתנות לאביונים ביום שבת ?
שלום לכבוד הרב
מה עדיף לקרוא את המגילה בציבור לא בנוסח תימן ובהתחשב לש"צ אין מגילה כשרה לדעת רבנו או לקראה ביחיד עם מגילה כשרה מגוויל ובנוסח תימן
תודה רבה
לכבוד הרב
1) אני תימני ואשתי לא. בנוגע לקריאת מגילה העם אשתי יוצאת ידי חובה בקריאת מגילה בתימנית? היא מבינה מילה פה ומילה שם. או שאקרא לה בבית בעברית?
2) יש לנו לתת מעשר מכספי החתונה א) האם ניתן לתת את כספי המעשר למכון משה להוצאת הדיסק של הרה"ג קאפח למורה הנבוכים דוקא?
ב) האם חלק מכספי המעשר ניתן לעשות בהם תכנית חיסכון לילדים שיהיו בע"ה? ואם כן כמה? חצי?
3) בשבת קיבלתי מכה באצבע ברגל והיא נקרעה לי בחלקה העליון וירד הרבה דם, האם היה מותר לי לשים פלסטר (ללא יוד) כדי שאותו חלק לא יתלש אלא יתאחה?
4) האם מותר לקחת כדור אקמול בשבת על כאבי בטן חזקים? לחולה שאין בו סכנה?
למי תשלח האשה הנשואה ומדוע לא מצינו שהיא שולחת המנות והמתנות מצד עצמה?
האם שותפים חייבים במשלוח שתי מנות לכל שותף או שמספיק להשתתף במימון יחסי של שתי המנות?
האם ניתן להרבות מעבר לשיעור המנות באופן שהמשלוח מנות או המתנות לאביונים יהיה ברמה משפחתית?